יום ראשון, 8 בינואר 2023

453 A payment journey in a FinTech company


פרק מספר 453 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים ב-3 בינואר 2023 (עברנו שנה!) את תמיר ויונתן מחברת Payoneer לשיחה על המסע שתשלום עובר בדרך אל לקוח או אל הבנק, על איך בעצם קורה תשלום באינטרנט בטכנולוגיה של היום - והאם הוא מחייך כל הדרך אל הבנק.


[01:31 - יונתן, תמיד ו-Payoneer]
(רן) אז בואו נשמע קצת עליכם ועל החברה - יונתן, בבקשה.
  • אז אני יונתן, בתעשייה כבר למעלה מ-11 שנים
    • ארכיטקט של מערכת התשלומים ב-Payoneer, כבר שנתיים בתפקיד.
(רן) מצויין, ברוך הבא!  . . . תמיר - 

(רן) אז מה זה בעצם Payoneer? ספרו לנו . . . . 
  • (תמיר) Payoneer בעצם נותנת תשתית להעברת כספים בינלאומית - זה, בגדול, הדבר הבסיסי.
    • היא מיועדת לעסקים - אנחנו B2B Company.
  • ומעל היכולת הזו - להעביר ולקבל כספים - יש עוד כל מיני שירותים נוספים שאנחנו מאפשרים לכל אותם לקוחות שלנו
    • בין אם אלו לקוחות כמו פרילנסרים קטנים או SMBs
    • ואפילו חברות גדולות שמשתמשות בנו - פרטנרים גדולים כמו Amazon ו- Airbnb ו-eBay - ועוד כל מיני Marketplaces.
(אורי) אז רגע - יש לי פנקס שיקים או שאני יכול לעשות העברות בנקאיות או לשלם עם כרטיס אשראי . . .  למה אני צריך את Payoneer?
  • (יונתן) שאלה מעולה . . . אז בוא נניח שאני אזרח סיני שיש לו חנות - והוא היה רוצה למכור את מרכולתו גם ב-Amazon-ארה”ב.
    • בשביל שהוא יוכל לעשות את זה, הוא צריך חשבון בנק אמריקאי . . . .
      • ובתור אזרח סיני שמתגורר בסין, הוא לא יכול להוציא חשבון בנק אמריקאי
    • כאן בעצם Payoneer נכנסת לתמונה, ויכולה להנפיק עבורו Virtual Account Number, שזה (VAN) בעצם תת-חשבון בתוך חשבון Payoneer
    • ואת אותו Virtual Account Number הוא יכול לתת ל-Amazon בתור ה-Payout Method שלו.
  • וככה בעצם Amazon תוכל להעביר לו כספים, לאותו חשבון בנק אמריקאי - 
    • ו-Payoneer תדע לזהות את אותה ההעברה לאותו Virtual Account Number ולשייך אותה עבור אותו אזרח סיני.

[03:47 - אז איך זה עובד? מה הם החסמים?]
(רן) אוקיי, אז עכשיו החלק המעניין - איך זה עובד?
  • (תמיר) זה מקרה לדוגמא, אבל גם אם אנחנו מסתכלים על הצורות של העברת כספים בין שני אנשים פרטיים, שצריכים להעביר כסף בצורה בינלאומית - אני לא יודע לכמה מכם יצא לעשות את זה, אבל התהליך הוא לא פשוט . . . 
    • הוא נורא ארוך ונורא יקר - כי המערכת הפיננסית המסורתית היא באמת מאוד מיושנת וכבדה
    • והצורה שבה זה עובד - עם המון תחנות בדרך, כשלמען האמת אתה לא תדע אפילו מראש כמה תשלם עד שזה לא יעשה את כל המסלול - זה דבר שהוא מאוד מקשה.
    • אז בעצם  . . . .
(רן) כל מיני “קללות” כמו IBAN וכו’, שאתה גם משלם עליהם אקסטרא-כסף כדי שזה יעבור יותר מהר . . . 
    • (תמיר) כן . . .  ודברים כמו SWIFT . . . 
    • פשוט המנגנונים האלה, שהם מנגנונים מלפני עשרות שנים . . . SWIFT לדוגמא, מבוסס על איזושהי תשתית של העברת מסרים
      • כלומר, הרבה פעמים כששומעים על SWIFT”, חושבים שזה מעביר כסף - אבל SWIFT זה מנגנון Messaging, שמאפשר לתת את ההוראות מבנק לבנק.
      • עכשיו, כדי שזה יעבוד . . . אם אני בנק ואני רוצה להעביר מבנק סיני לבנק אמריקאי,  צריך שתיהיה איזושהי נקודה שבה יש לשני הבנקים האלה איזשהו חשבון באותה נקודה.
      • בדרך כלל אין כאלה דברים - ולכן הרשת הזאת, של ה-SWIFT, תנסה למצוא איזשהו בנק “באמצע”, שיש לו משהו כזה
      • ואם היא לא מוצאת אז היא תחפש עוד בנק כזה - ונוצרת לפעמים שרשרת מאוד-מאוד ארוכה, וכל בנק בדרך  . . . .
(רן) אתה צריך שיהיה בנק אחר, שלשני הבנקים האלה יש חשבון בנק אצלו?
  • (תמיר) נכון . . . או אצל מתווך - ואז עוד מתווך ועוד מתווך . . . .
    • וכל מתווך כזה לוקח את העמלה שלו . . . .
(רן) הבנתי - ובגלל זה אתה גם לא יודע מראש כמה זה הולך לעלות . . . .
  • (תמיר) בדיוק
  • ואז, “מאחורי הקלעים”, הבנקים האלה צריכים להתקזז על כספים - וההתקזזות הזאת לוקחת זמן . . . .
    • הרבה פעמים זה יכול ליצור מצב שבו יקח כמעט חודש עד שאתה תראה בסוף את הכסף, אולי אפילו יותר
(אורי) ועוד קוראים לזה Swift . . . .
  • (תמיר) ועוד קוראים לזה Swift, כן . . . .
  • אז בעצם מה שאנחנו יודעים לעשות זה שאנחנו יודעים לייצר את הרשת הזאת לבד
    • זאת אומרת - אנחנו יודעים לנהל את החשבונות שלנו - של Payoneer - ברחבי העולם
    • אנחנו מאוד גלובאליים - היתרון הבולט של Payoneer זה שהיא נמצאת כמעט בכל מקום בעולם
      • כל מקום עם הרגולוציות שלו
    • ולאפשר באמת לעשות את ההעברה הזאת בשבריר מהזמן - ועם עלויות מאוד מאוד קטנות, כי זה כאילו “נשאר בתוך המערכת”

(רן) אבל מה הם החסמים? זאת אומרת, יכול כל “דרדק” לקום בבוקר ולהחליט “אוקיי, אני עושה מערכת תשלומים! בואו, תעבירו את הכסף דרכי!”
אילו תנאים צריך למלא כדי שהעולם באמת יסמוך עליכם עם הכסף שלו?
  • (יונתן) אז בשביל להעביר כסף מצד לצד, בעצם - כמו שתמיר הזכיר קודם - יש עניין של רגולציות ו-Compliance, שיכול להיות מאוד מורכב
    • זה גם מאוד שונה ממדינה למדינה
  • ופה, בעצם, החוזק והעוצמה של Payoneer - ביכולת שלה להתמודד עם כל הדברים האלה ביחד.
  • (תמיר) כן, רגולציות זה באמת  . . . זאת אומרת, יש רגולציות ויש נושאים של Risk-ים
    • חלק מהדברים שאנחנו כפופים אליהם, כמו הרבה מוסדות שמתעסקים בפיננסים, זה כל הנושא של חוקים נגד הלבנת הון ו- Anti-Terror Financing,
    • כשיש המון חסמים ששמים, כדי שלא יוכל לעבור כסף בין שני גורמים שהם לא באמת Valid-יים.
    • יש הרבה מגבלות בהעברת כספים גם בכמות הכספים שניתן להעביר ברמה יומיומית - סכומים מסויימים.
    • וכמובן שהתוקפים - האנשים הרעים - תמיד מנסים לעקוף את הדברים האלה
  • כדי שעסק כמו Payoneer יוכל לעבוד, צריך לזהות את המקרים האלה - ובכל מקום הרגולציה יכולה להכתיב לנו תנאים מסויימים לגבי מה שאנחנו מחוייבים לדעת על אותו עסק
    • זה אפילו לא תמיד בנאדם - זה העסק: עד כמה העסק הזה הוא לגיטימי? האם העסק הזה בכלל נמצא איפה שהוא [טוען שהוא] נמצא? איזה סוג של . . . .
    • יש מדינות שרושמות את העסקים - ואנחנו צריכים לדעת מי הם האנשים מאחורי זה - ואת כל השרשרת.
(אורי) וזה - כדי שאם בנק לא הסכים לתת למישהו כרטיס אשראי, הוא לא יוכל למצוא אצלכם מפלט או אמצעי תשלום . . . 
(רן) אז אתה אומר שהחלק הטכני של להעביר כסף ממקום אחד למקום אחר הוא “קל” - אולי לא קל, תיכף נגיע לזה - אבל מעבר לזה יש גם כל מיני איומים שצריך להתמודד איתם: רמאויות, טרור, זהות וכו’.

[08:27 - לא בנק, אז מה כן?]
(אורי) אותי מעניינת . . . אתם יודעים, אנחנו חיים בעולם שיש בו רגולציות ונגיד “עולם מסודר” [מתי הקשבת לחדשות לאחרונה?] - ומערכות או רגולטורים  “בעולם מסודר” רגילים לתבניות מסויימות. לאיזו “תבנית" או לאיזה “Bucket” נכנסת Payoneer? אתם “בנק”? אתם . . . מה?
  • (תמיר) שאלה מצויינת . . . 
(אורי) זה התפקיד שלנו פה - לשאול שאלות טובות . . . .
  • (תמיר) אני חושב שבעיני הלקוחות שלנו - הרבה מהם מסתכלים עלינו כאילו אנחנו בנק
    • כי אנחנו נותנים שירותים דומים - אנחנו מחזיקים כספים, יש להם Account ו-Balance ו . . . .
  • אבל כדי להיות בנק, אתה צריך להיות Regulated כבנק - שזה מסע, חוץ מזה שזה מסע ארוך, הוא גם מביא איתו כל מיני הגבלות מסויימות.
    • אז אנחנו לא Regulated - לפחות לא כרגע - ברחבי העולם, כבנק.
    • התשתית שלנו היא גלובאלית ולכן זה נוח להסתכל עלינו, בעיני הלקוחות, כאילו זה “בנק גלובאלי”.
    • וזה, אפשר להגיד, ההבדל המהותי בדברים האלה.
  • (יונתן) יש שירותים רבים של הבנק - לדוגמא כמו הלוואות - שאנחנו לא Licensed ואנחנו בעצם לא יכולים לתת.
    • מצד שני, הלקוחות שלנו כן מחזיקים ב-Balance שהוא Payoneer-י” ואפילו סוג של Debit Card שהם יכולים להשתמש בו בכל Point of Sale או ATM . . .
  • (תמיר) האמת שאולי זה אפילו חוזקה - נגיד, עם המקרים האחרונים שהיו עם המלחמה באוקראינה, יש לקוחות שלנו שהעדיפו להשאיר את הכספים שלהם בתוך החשבון ה-“Payoneer-י”’ ולהשתמש באותו כרטיס שאנחנו מספקים להם
    • כי המערכת הייתה יותר יציבה מהמערכת הבנקאית - שלפעמים הולאמה או ששהיו כל מיני מגבלות בצד שלהם.
    • אז יש פה איזושהי חוזקה מסויימת, בזה שאנחנו לא בדיוק כפופים למערכת הבנקאית.

[10:19 - אז בכל זאת - איך זה עובד?]
(רן) אוקיי, אז בואו נחזור לשאלה ששאלתי קודם - לא תתחמקו . . .  אז איך זה עובד? אני בטוח שזה לא כל כך פשוט . . . . זאת אומרת - בטח יש סוגים שונים של תשלומים, יש צדדים שונים, לפחות שניים . . . .
  • (יונתן) אז נכון - קודם כל, בוא נדבר על מה הן ה-Payout Methods ש-Payoneer מחזיקה, או Payment Methods, לצורך העניין.
  • אז בעצם, חשבון בנק הוא סוג של Payment Method עבור הלקוח
      • שאנחנו יכולים להעביר אליו כספים
    • ה-Balance ה-“Payoneer-י”, נקרא לזה, שהוא גם סוג של Payment Method שאליו אפשר “לטעון” כסף ולגבות ממנו כסף.
      • וכנ”ל הכרטיס.
  • בעצם, העברת כספים בין שני מקורות דורשת מספר צעדים - 
    • קודם כל, בהנחה ובאמת אותו לקוח הוא Eligible בכלל בשביל השירות שאנחנו נותנים
      • שזו איזושהי בדיקה מקדימה, על מנת לוודא שהכל תקין
    • אז בהנחה וכן, אנחנו נצטרך לדעת איפה “להנחית את הכסף” בצד השני.
      • דבר ראשון - לקוח Payoneer-י יכול להחזיק כמה סוגים של Balance מ-Currencies שונים, ואם לקוח אחר, לצורך העניין, ירצה להעביר לו כסף, אז אנחנו בעצם נרצה למצוא את ה-Balance “הנכון” להנחית בו את הסכום.
      • אז זה השלב הראשון . . . .
(רן) לא פשוט אומרים לכם? זאת אומרת  - “תעביר מפה לשם” ? . . . .
  • (יונתן) זה מאוד תלוי - אם זה, לדוגמא, Market Provider כמו Amazon שרוצה להעביר כסף, אז אם אתם זוכרים, הוא מעביר את זה לאיזשהו Virtual Account Number, איזשהו “תת-חשבון”
    • ואנחנו צריכים לזהות האם לאותו לקוח יש Balance באותו Currency
      • אם כן - נפלא
      • ואם לא - אנחנו כנראה נצטרך לעשות איזשהו FX Conversion 
  • אחרי שלב “ה-Routing” בוא נקרא לו, אנחנו בעצם רוצים לחשב את ה-Fees ואת ה-FX, אם צריך, שאותו לקוח הולך לשלם עבור ההעברה . . . 
(רן) תסביר - “FX” ?“Fees”? . . . .
  • (יונתן) Fees - אנחנו גובים עמלה  עבור העברת הכספים . . . 
(רן) זה ה-“Fees”, אוקיי - ו-”FX”?
  • (יונתן) FX זה  Forex Conversion של מט”ח
    • [המרת מטבע]
  • (אורי) “Foreign Exchange” . . . 
  • (יונתן) אז בעצם אנחנו נרצה לדעת מה הן העלויות שאנחנו הולכים לגבות, מעבר להעברה הכספית
    • זה יכול “ליפול” על הלקוח ששולח וזה יכול “ליפול” על הלקוח המשלם או המקבל
    • אז זה בעצם השלב הבא.
  • השלב הנוסף יהיה לבצע איזשהו Pre-Authorization על הכסף מה-Balance של ה-Payer . . . 
  • (תמיר) כשאומרים “Pre-Authorization” - זו בעצם היכולת “לנעול” איזשהו סכום של כסף, כדי שתוך כדי התהליך הוא לא ינוצל לעוד איזושהי מטרה . . . 
(רן) פה אני נזכר בשיעורים שלי, “הקלאסיים”, על Database-ים וטרנזקציות - שאם אתה רוצה לקחת כסף מחשבון אחד ולהעביר לשני, אז אתה לא רוצה שבשניהם באותו זמן יהיה כסף . . . .
  • (יונתן) זו נקודה מעולה - באמת, ב-Payoneer מאוד חשובה לנו הטרנזקטיביות והאטומיות של פעולות מסויימות
    • בדיוק מהסיבה שציינת - שאנחנו רוצים לוודא שהכל “קרה ביחד או לא קרה בכלל”.
  • (תמיר) אני כן אגיד - זה לא שיש טרנזקציה שפתוחה עכשיו לכל אורך התהליך
(רן) לא ב-Database לפחות . . . .
  • (תמיר) לא ב-Database . . . . 
(רן) למרות שקונספטואלית, אני מניח שאתם כן מתייחסים לזה כשאל “טרנזקציה” . . . .
  • (תמיר) צריך להבדיל בין “טרנזקציה לוגית” לבין “הטרנזקציה הפיזית”, שנעשית מול Data Source כזה או אחר.
    • אז כן - אנחנו צריכים לנהל את “האטומיות” של הדברים.
    • אבל הדרך להשיג את זה היא לפעמים נורא מורכבת - כי יש הרבה תחנות שצריכות לדעת “לשחק ביחד”
      • ואם יש Rollback - לא תמיד “Rollback” זה באמת Rollback . . . .
      • לפעמים צריך לעשות מנגנוני Compensation . . . .
  • (יונתן) זו נקודה טובה, כי בעצם כשאומרים “טרנזקציה בין שני מקומות”, זה נשמע כמו משהו שיכול להסתיים בתוך דקות
  • אז אם כבר עברנו את שלב ה-Routing ואת שלב ה-Fees וה-FX - עכשיו אנחנו מגיעים לשלב ה-Approval . . . .
    • ולמרות שאותו לקוח הוא Eligible לעשות את ההעברה, אנחנו עדיין נרצה לבדוק את ה-Context הספציפי של אותה העברה כספית, ולוודא, דרך מנועי ה-Approval שלנו, שמותר - את התשלום הספציפי הזה - להעביר.
    • והדבר הזה יכול להיות מאוד מהיר - ובאותה צורה הוא יכול גם לקחת כמה ימים.
    • לצורך העניין - אם גילינו שאותו לקוח שאמור לקבל את הכסף, אז חסר לו איזשהו מסמך KYC כדי להעלות אותו לרמה מספקת שמבחינתינו זה מספיק בטוח להעביר  לו את הכסף . . . 
  • (תמיר) “KYC” זה  ראשי-תיבות של Know-Your-Customer - זו בעצם הטרמינולוגיה לזה שאנחנו, כמו הרבה גופים אחרים, צריכים לדעת מי זה באמת הגורם הזה שאנחנו מתעסקים איתו
    • ולזה יש כל מיני Level-ים . . . .
    • לפי ה . . . 
(רן) לא חברת קש, לא ארגון טרור . . . 
  • (תמיר) נכון
  • אז לפי הסטטוס שלו -  כמה כסף  הוא העביר? אילו סוגים? וכו’ - יכול להיות שאנחנו רוצים להעלות את רמת ה-KYC Level
    • כי יכול להיות שאתה רק התחלת ואנחנו לא צריכים לדעת עליך הרבה
    • אבל פתאום העברת אלפי דולרים  - אז אנחנו צריכים לדעת קצת יותר.
(אורי) ואז יש שלבים שבהם נכנס אדם לתהליך?
  • (תמיר) כן, יש את האדם שהוא הלקוח - שהוא יכול להידרש לשלוח משהו
  • ובמקרים מסויימים יש אדם בצד שלנו (Payoneer), שצריך לעשות איזושהי פעולה
  • יש הרבה סוגים של וריפיקציות (Verifications)  - 
    • עד כמה שאנחנו מנסים “לאטמט” (Automate) את הכל, עדיין יש דברים שאנחנו לא מצאנו את הדרך לאטמט אותם.
    • כי כל  . . . . סתם לדוגמא - לפעמים יש לנו את הצורך לעשות מה שנקרא POR, שזה Prof of Residence
      • אנחנו צריכים לדעת שאתה גר איפה שאתה [טוען שאתה] גר . . . 
    • עכשיו, כדי להוכיח את זה, יש המון סוגים של מסמכים - שתלויים גם במדינה ותלויים בכל מיני דברים אחרים.
      • אחד מהם יכול להיות אפילו חוזה לדירה - וחוזה לדירה זה לא דבר סטנדרטי . . . 
      • אז למצוא בדיוק את הדברים כדי לוודא שהוא אותנטי - יש מלא מערכות שיודעות לעשות את זה, אבל לדעת לחלץ את המידע ולהשוות אותו, זה משהו שלפעמים יותר קשה לאטמט (To Automate).
(רן) דרך אגב - אני תוהה, כשאתה מזכיר את זה, איך זה עובד נגיד במערכות כמו Uber או  קורקינטים חשמליים, שבהם אתה מצלם רשיון - בכל פעם שאתה עושה איזשהו Sign up  לאחת מהמערכות האלה, אתה בדרך כלל מצלם דרכון או רישיון  . . . . אני תוהה איך הדברים האלה עובדים מאחורי הקלעים אצלהם . . .אבל לא חשוב, זו סטייה הצידה.

[16:40 - מי נתן את ההוראה?]
(אורי) מעניין אותי עד כמה אתם מתעסקים - בטכנולוגיה או ב-Business עצמו - בהעברה עצמה של הכסף, וכמה ב”כל המסביב”: ה-Know Your Customer, ה-Approval, כל ה . . . 
(רן) אני אנחש - 95-5? . . . .
  • (תמיר) אז זהו - ואולי תרחיב אתה, יונתן . . . 
  • (יונתן) אני לא יודע אם זה 95-5, אבל בהחלט כן - מאוד מעניין אותנו להכיר את הלקוחות שלנו ולהבין מי הם ומה הם
    • אבל גם כל מה שקשור בהעברה הכספית הוא לא טריווייאלי ופשוט כמו שנהוג לחשוב, ויש שם גם אתגרים טכניים מעניינים מאוד
    • מוזמנים לבוא . . . 
  • (תמיר) אפשר להגיד שיש כאילו שני חלקים -
    • יש את המערכת הלוגית, שיודעת להתנהג בתוך עצמה ויודעת לעשות את ההעברות
    • ויש את הכסף בפועל” - שבסוף יישבו בחשבונות בנקים
      • וגם שם צריך לעשות הזזות של כספים
  • ושני העולמות הללו צריכים להיפגש איפשהו . . . .
(רן) אתם “רוכבים” על איזושהי תשתית? אני מניח שלא SWIFT כי זה גם ככה איטי, אבל אני מניח שאתם צריכים איכשהו להעביר הוראות לבנקים, להעביר את הכספים - איך עושים את זה? למי שולחים את ההוראה?
  • (תמיר) אז העולם של הבנקים הוא מאוד מעניין
  • דיברת קודם על סטנדרטים וזה - זה מאוד רחוק . . . 
  • (יונתן) אין כאלה . . . .
  • (תמיר) אין כאלה . . .  יש בנקים שעובדים עם API-ים מסודרים, יש כאלה שזה מבוסס על קבצים
    • ויש קבצים שהם סטנדרטיים וקבצים שהם לא סטנדרטיים . . . 
    • לפני שבועיים הייתי צריך לשבת עם אחד המפתחים על איזה בנק קוריאני שמעביר עם Encoding קוריאני קובץ  של העברות כספיות - וזה היה אתגר מאוד גדול פשוט לעבור ולחלץ את המידע מבפנים.
    • אתה נתקל בהמון מוזרויות שקיימות . . .
  • ה-SWIFT שהזכרנו מקודם - זה היה הכוח שלו, שהוא יצר את הסטנדרט הזה
    • אבל כל בנק יכול לבוא עם דרישות והחלטות, אפילו ברמה של ההצפנה וה-Certificate, שכל אחד יכול . . . 

(רן) למעשה, בכל פעם שאתם מוסיפים בנק, בין אם זה הבנק המקבל או הבנק המעביר, אתם צריכים להכיר היטב את ה-API שלו, או . . . .
(אורי) כנראה שכל בנק מקבל הוא גם מעביר, נכון?
  • (יונתן) לא תמיד - אבל לפעמים.
    • אבל זה נכון - אנחנו צריכים להכיר את ה-API או את המבנה של הקבצים שלו
  • וגם שם יש אתגר - זה באמת כמו שתמיר אמר: “עולם ישן”
    • סתם אתן דוגמא - מאוד קשה לזהות דופליקציות (Duplications) של תשלומים שמגיעים בקבצים מהבנק
      • אין איזשהו מספר סידורי שקל לזהות לפיו, וגם שם זה לא מעט עבודה עבורינו כדי לא לייצר תשלומים כפולים.
  • (תמיר) . . . אבל אנחנו קיימים כבר 17 שנים - נוצרו כבר הרבה תשתיות פנימיות
    • זאת אומרת שזה לא שבכל פעם זה “לפתח הכל מאפס”
    • אז יצרנו את הסוג-של-שכבה-מגשרת-שלנו - וצריך להוסיף בכל פעם סוגים של Adaptor-ים מול דברים חדשים
    • וכמובן שזה לא Bullet-proof - תמיד יהיה את המקרה הספציפי המאוד מאוד מוזר . . . 
  • אנחנו - בגלל ההסכמים שיש לנו עם הבנקים האלה - דיברת על זה שה-SWIFT הוא איטי, אבל בגלל ההסכמים, זה היתרון מול הלקוחות שלנו
    • כי אנחנו יכולים לעשות את הדברים במהירות ובצורה יותר איכותית לעומת מה שהגישה “הקלאסית” לפעמים מאפשרת.

[20:20 - “נעלנו”. מה עכשיו?]
(רן) אוקיי, אז רגע - נראה לי שעצרנו בנקודה שבה “נעלנו את הכסף”, והתחלנו לדבר על כל מיני ולידציות (Validations) . . . .
  • (יונתן) אז “נעלנו את הכסף”, עברנו דרך Approval - “קיבלנו אישור”, לצורך העניין - ועכשיו אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו רוצים “לטעון את הכסף” לצד המקבל
    • זה יכול להיות חשבון בנק וזה באותה מידה יכול גם להיות Balance של Payoneer
  • וברגע שעשינו את זה, נרצה לקחת את אותו הכסף שנעלנו מקודם - ובעצם לבצע Commit על אותו Pre-Authorized, ולרשום את הדברים ל-Ledgers
    • ל-Audit, ל-Log-ים כאלה ואחרים
  • ובזה בעצם מסתיים התשלום בהצלחה.
  • (תמיר) אבל צריך לזכור שתמיד יש סיכוי שמשהו רע קרה בצד השני -
    • זאת אומרת, לפעמים הכסף הזה, שכביכול כבר “יצא מאיתנו” - אנחנו נקבל, בשלב מאוחר יותר, [הודעה] שיש איזושהי תקלה, וצריך “לגלגל אחורה”.
  • במידה דומה, לקוחות שלנו לפעמים גם יכולים לשלוח Payment Request ללקוחות פרטיים
    • זאת אומרת שהלקוח הפרטי שלהם משלם
    • ולפעמים לקוח יכול לעשות איזשהו ביטול של העסקה, בחברת האשראי
    • ואלו גם מקרים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם ולטפל בהם.
(רן) אז איך עושים Git uncommit? . . . איך מטפלים בזה?
  • (יונתן) אז בעצם בואו נדבר קצת על Ledger . . . . ה-Ledger זה מושג חשבונאי בעצם, זה “היומן” שבו מתנהלות כל הטרנזקציות (Transactions) שהיו בפועל 
    • הוא צריך להיות Append-only.
    • מה שאומר בעצם שטרנזקציה שסימנו אותה כ”סופית” ל אמורה להשתנות.
  • תמיר נתן דוגמא אחת ואני אתן דוגמא אחרת - 
    • אני חוזר עוד פעם לעולם של הבנקים - חלק מהבנקים בכלל לא נותנים Confirmation על העברה מוצלחת
      • ואנחנו מחליטים שאם אחרי פרק זמן מסויים לא התקבל משהו שהוא לא בסדר, אז מבחינתינו ההעברה היא בסדר.
    • אבל לצורך העניין, גם אחרי כמה חודשים הבנק יכול לבוא ולהגיד שאותה טרנזקציה נכשלה  - כשאצלנו ב-Ledger כבר סגרנו ונעלנו אותה
      • ואנחנו נרצה לבצע Reversal - שזה אומר לבצע בדיוק את הפעולה ההפוכה, ולרשום אותה כטרנזקציה נוספת בספרים שלנו.
(רן) נשמע לי בלגן - כי שערי ההמרה השתנו, כי יש ריביות, כי . . . .
  • (יונתן) לגמרי  . . . זה גם ששערים יכולים להשתנות - וגם ה-Fees שאנחנו לוקחים עלולים להשתנות
  • ויכול להיות - אם זה היה שני לקוחות Payoneer-יים” - אז יכול להיות שלאחד מהם כבר אין Balance בשביל להחזיר, ואז אולי נרצה לייצר לו איזשהו “חוב”.
  • אבל כן - זה לא דבר פשוט . . . .
  • (תמיר) אגב - זה גם המקום שבו וריפיקציה (Verification) לפעמים נכנסת - ברגע שאנחנו יכולים לעשות וריפיקציה על חשבון בנק של מישהו, שזה גם לא תמיד לגמרי כזה פשוט . . . .
    • חלק מהבנקים כן תומכים ב-Open Banking ואפשר לעשות את זה
    • ואצל חלק זה מתבצע בצורות אחרות . . . 
  • אבל לפעמים אין את הדרך לדעת שמישהו שנתן לי את חשבון הבנק שלו - עד שלא ננסה באמת להעביר כסף, [לא נדע] שהחשבון הזה באמת קיים בצד השני.

[23:24 - מבנה ארגוני ו-Conway Law]
(רן) איך זה בנוי אצלכם - פנימית, בתוך החברה? זאת אומרת, יש מחלקה שאחראית על “הקונים”? על “המוכרים”? על ה-Income, על ה-Outcome ?. . . . איך ארכיטקטונית ואיך, מבחינת המבנה הארגוני, זה בנוי אצלכם?
(אורי) כשבחוק Conway הם אותו הדבר . . . .
(רן) לגמרי . . . 
  • (תמיר) אז בגדול, אנחנו מחולקים לסוג-של-Doamin-ים - יש מספר של Domain-ים כאלה
    • ובפנים זה מתחלק לצוותים  - שלפעמים גם מתחלקים לקבוצות
    • ברמה הכללית יש חלוקה בין ה-Receivable, ה-Payable
      • זאת אומרת - בסוף כסף נכנס, כסף יוצא
    • יש דברים שקשורים ל-Approvals ול-Risk
    • יש דברים שקשורים בניהול לקוחות
    • זה עולם באמת גדול  . . . 
  • ואז, טכנית לתמוך בדבר הזה זה באמת לפעמים אתגר - היכולת לעשות אינטגרציה בין החלקים השונים.
  • אני אקדים ואגיד - במערכת של 17 שנה יש גם “חטאים של חוק Conway” . . . 
    • זאת אומרת שיש דברים שהם לא בהכרח בצורה הכי טובה - ואנחנו כל הזמן עובדים בכדי לשפר את זה
    • ולומדים - לומדים כל הזמן
  • (יונתן) לגמרי . . . .

[24:44 - ה-Stack הטכנולוגי]
(רן) אולי תוכלו קצת לספר על ה-Stack הטכנולוגי? זאת אומרת - אם זה סוגי Database-ים או טכנולוגיות אחרות שאתם משתמשים בהן?
  • (יונתן) אז במובן הזה, Payoneer מאוד מגוונת 
  • אנחנו עובדים עם SQL אז MongoDB ו-Redis - גם Persistent וגם לא
  • מה עוד יש לנו?  . . .
    • (תמיר) Elasticsearch ו-Neo4j  . . . 
    • (יונתן) Elasticsearch ו-Neo4j  . . . יש Cassandra אפילו לדעתי, בשביל ה-PG.
    • (תמיר) נכון . . . 
    • (יונתן) עובדים בעיקר NET. היום, ויש לנו גם חלקים ב-Java . . . 
    • (תמיר) זה בגדול ה-Stack העיקרי
  • עכשיו, יש חלקים גדולים במערכת שהם ב-Datacenter- ים שלנו - 
    • אנחנו כן, אפשר להגיד, Multi-Cloud - יש לנו Workloads שרצים ב-Azure, יש לנו ב-AWS, יש אפילו ב-GCP . . . 
    • וזה מאוד תלוי-מקרה ומה בעצם ה-Business הספציפי שם
  • אנחנו נוטים לבחור את הפתרון הטוב ביותר לבעיה הספציפית - אז במקרה הזה אנחנו נורא ורסטיליים (Versatile).
(אורי) אגב -  Payoneer עשתה רכישות לאורך הדרך?
(אורי) אני שואל כי ארכיטקטונית - תמיד אתה מוצא את עצמך צריך לשלב ארכיטקטורות וספקים ו . . . [382 Carburetor 27 - k8s and multi-cloud]
  • (תמיר) נכון . . . יש המון אינטגרציות ב-Payoneer
    • מעבר לדברים כמו זה שניקנתה חברה וצריך לחבר את המערכות, אנחנו גם איפשרנו במהלך הדרך דברים שהם White label, 
      • או לעשות אינטגרקציות (Integrations) עם בנקים מסויימים, שמארחים בעצם חלקים מהמערכת שלנו אצלם.
      • ונוצרו כל מני אינטגרציות כאלה
  • ארכיטקטונית - כן, זה משהו שהוא תמיד אתגר, איך לעשות את זה, בעיקר כי כשאתה קונה חברה אז ה-Stack הטכנולוגי שלה יכול להיות שונה לגמרי, ומודל הנתונים שמשתמשים בו גם יכול להיות מאוד שונה.
  • אז כן - מנסים לבנות איזו “שכבת גישור”  - וזה דורש מאמץ משני הצדדים, זה אף פעם לא חלק . . . 

[27:22 - ועדת ביקורת]
(רן) נושא אחד שלא יצא לנו עדיין לכסות זה Reconciliation ו-Audit - מילים קשות . . . מה המשמעות שלהן ומה  . . . איך הן משחקות שם?
(אורי) לרואי-החשבון שבין מאזיננו . . . 
  • (יונתן) בהחלט . . . בעצם, אם דיברנו קודם על ה-Ledger, אז בסופו של דבר כשחולפת שנה אנחנו, כחברה ציבורית, נרצה לוודא שהכספים שלקחנו בnהלך השנה היו תקינים ועל פי החוק.
  • תהליך ה-Auditing בעצם בא ואומר שאנחנו בונים “בצד” עוד פעם את אותו Business Logic שלפיו גבינו עמלות כאלו ואחרות או המרנו מט”ח כזה או אחר
    • ואנחנו נרצה לייצר תהליך נוסף שבו אנחנו מוודאים שהכל היה תקין וכשורה.
  • זה תהליך מאוד מאתגר מבחינה טכנית - כי בעצם די קשה לנו היום לקשור בין סוג ה-Fee שנלקח לבין הטרנזקציה עצמה, שרשומה ב-Ledger.
    • זה משהו שאנחנו קצת מתקשים בו, אבל אנחנו עומדים על סף שיפור גדול.
  • בנוסף, יש לנו את תהליך ה-Reconciliation - שלדוגמא, אנחנו, עבור פרטנרים כאלו ואחרים שלצורך העניין משלמים תשלומים דרכנו, אנחנו לא גובים עמלות “במקום” לרוב
    • אלא אנחנו נרצה להתחשבן איתם פעם בחודש או פעם ברבעון
    • וגם זה תהליך שהוא לא קל מבחינת ההוצאה של ה-Invoice  והבדיקה עצמה, שהכל כשורה.
(רן) אז ה-Audit זה סוג של “ספירת מלאי”? . . . . כאילו יש לך מחסן ואתה רוצה לראות שכל  החלקים שם?
  • (יונתן) בדיוק . . . 
  • (תמיר) אני חושב שנקודה רלוונטית היא שאם דיברנו קודם על ארכיטקטורה - אז יש הרבה מוצרים ב-Payoneer
    • ולכל אחד מהם - אנחנו מנסים לעשות אותו כמה שיותר “Isolated”
  • מצד שני, עבור לקוח שרוצה לראות “תמונה אחת מלאה של הכל” - כל ה-Fees שנגבו, כל הטרנזקציות  וכו’ - צריך דרך למזג את כל הדברים האלה בסדר נכון ולהראות את זה.
    • וזה, הרבה פעמים, אתגר מאוד גדול - איך אתה מחבר בין המערכות האלה ל-View אחד
    • כשכמובן - דברים יכולים להשתנות בכל אחד מהצדדים . . .
    • זה חלק שהוא גם מאוד מהותי, כשמחברים את כל המערכות הללו ביחד.
(רן) מעניין . . . נשמע “קצת” מאתגר.

[29:39 - פתח-תקווה]
(רן) אז הגענו לסימן חצי-השעה שלנו . . .  איפה אתם יושבים בעצם? איפה המשרדים?
(רן) אתם מפתחים תקוות . . . . [אותך לברזיק…]
(רן) מגייסים? מה הסטטוס?
  • (תמיר) מגייסים . . . האמת שזו תקופה מאוד מעניינת ב-Payoneer, כי אנחנו באמת עושים עכשיו הרבה עבודה על סוג של “לחדש את הפלטפורמה” אז אנחנו באמת מגייסים המון אנשים עכשיו
    • גם בארץ וגם בחו”ל
    • אנחנו גם פותחים עוד מרכז פיתוח ב-West coast, אז  . . . 
    • תקופה מאוד מאתגרת וכמובן שגם מגייסים פה בארץ - ונשמח שיבואו אנשים
(רן) אילו סוגי כישורים, בגדול?
  • (תמיר) האמת שזה מגוון - 
    • מפתחים, ארכיטקטים
    • גם ב-Cloud, גם NET., גם Java
    • זה די פתוח לכל הדברים כרגע.

(רן) טוב - אז שיהיה בהצלחה! תודה שבאתם, להתראות.

 האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה