אוֹרי הוציא גימלים.
- ראיונות עבודה: הם מוטעים מיסודם, אם הם מבוססים על שאלות אלגוריתמיות. מנגד, אפשר לכלול בראיון סדרה של מטלות תכנותיות המבוצעות ב Pair Programming.
- יש גם Internal DSLs שממומשים בתוך השפה, הרבה פעמים תוך שימוש בממשקים זורמים. דוגמא לזה היא Rake: שפת ה build בעולם ה-Ruby.
- מרטין אודרסקי עובד כרגע על מחקר שהתיזה שלו היא שהפתרון לקשיים של תכנות מקבילי/מבוזר הוא בריבוי DSL-ים: אחד לכל סוג של בעיה. הוא (כמובן) סבור ששפת התכנות שלו, סקאלה, היא פלטפורמה נהדרת לפיתוח ה DSL-ים האלה.
- ג'יימס גוזלינג עובר לגוגל
- ניתן לפתח בג'אווה גם בצד הלקוח וגם בצד השרת.
- התפתח בפורום של SCIL דיון מעניין סביב פרסום שטוען שההבדלים בין מתכנתים (לפעמים עד כדי פקטור של פי 10) נובעים ממוטיבציה.
- האם ההבדלים נובעים ממוטיבציה?
- האם ההבדלים נובעים מיכולת התפתחות/למידה?
- האם התגמול צריך להיות יחסי לתרומה?
- איך בכלל מודדים מתכנת? (ברוקרים לעומת זאת, הרבה יותר קל)
- זה מול זה
- תיעוד או טסטים: כנראה שטסטים
- תיעוד טוב או שמות טובים: שמות טובים מקלים מאד על הקריאות (אם כי חשוב לא להגיע לשמותארוכיםמדי). קנות' מצדד ב- literate programming: קוד צריך להיקרא כמו פרוזה (גם אם זה הופך אותו לארוך יותר).
- אנוטאציות או קבצי קונפיגורציה: למרות ש פריסה מתמשכת מבטלת את הצורך לשלוט בתכנה דרך קבצים חיצוניים, ארז וערן עדיין מעדיפים להפריד בין האספקטים השונים.
הקובץ נמצא כאן האזנה נעימה
הי,
השבמחקהתכנית היתה מאוד מעניינת. רציתי להעיר כמה הערות:
לגבי תכנות מקבילי, parallel, ו-concurrent, ההגדרה שאני מכיר היא הפוכה: ב-parallel computing מנסים לחלק בעיה גדולה להרבה חלקים שיהיה ניתן לחשב במקביל, וב-concurrent programming משתמשים במספר תהליכי חישוב שמתרחשים בו-זמנית, ויכולים לבצע אינטראקציה אחד עם השני. כלומר, אפשר לממש parallel computing ע"י concurrent programming, אבל concurrent programming יכול להתקיים גם במערכת עם מעבד יחיד.
בקשר ל-literate programming, יש בלוג נחמד של דן פיפוני (http://blog.sigfpe.com A neighborhood of infinity). הוא כותב על נושאים במתמטיקה, פיסיקה, לוגיקה, עיבוד תמונה ועוד, וכמעט כל הפוסטים כתובים ב-literate haskell.
אה, ואת המלה "tex" מבטאים "טֵך".
חגי