142 Final Class 19 Code as Conversation

  • כתבנו בכנסת מדווח מישיבתה הראשונה של שדולת הטכנולוגיה שזה מכבר הוקמה. מסביב לשולחן הדיונים יושבים רן תבורי, ישי סמית', ארז מזור, גילי נחום ואיתי ממן.
  • על קרש החיתוך: Code commits as conversation
  • הכלי המשמש כ-Code Repo ואופן השימוש בו מכתיב אתן התקשורת בין אנשים.
  • כמות המידע המועבר ב-commit מאוד תלויה בחברה, הכול הולך - החל תיאור לאקוני אל הקוד ועד רומן רחב יריעה בהמשכים
  • יש כל כך הרבה ערוצי תקשורת (צ'אט, אימייל, קומיטים, שיחות מסדרון, פגישות) - לפעמים קשה לבחור באיזה ערוץ להשקיע את תשומת הלב (יש כאלה הקוראים לזה Decision Overload, ויש גם פתרונות)
  • בגוגל כל קומיט עובר ריוויו, בלי הנחות (Code conventions, module, feature) - שלושה אישורים לכל קומיט (אבל לא באמת צריכים שלושה אנשים …)
  • קומיטים גדולים הם בעיתיים. מצד שני, כל דבר גדול מדי הוא בעייתי. בכל מקרה, האפקטיביות של הריוויו יורדת ביחס ישר למספר שורות הקוד.
  • Eclipse יודע לשמור את הקוד - אחרי שהוא מפרמט אותו לפורמט הבית
  • אפשר ללמוד הרבה מכל קומיט ודיונים בעקבותיו יכולים להיות מאוד מפרים לכל הנוגעים בדבר.
  • האם קוד ריוויו לכל החברים בצוות פוגע בפרודקטיביות ? כנראה שכן, אבל יותר חשוב לקרוא את ההערות לקומיט מאשר את הקוד עצמו (בשביל זה, כמובן, צריך להקפיד על הערות איכותיות...)
  • ובכלל, איפה האיזון בין כמות הקוד ריוויו שמתכנתת עושה לכמות הקוד שהיא כותבת?
  • ומה עם Pair Programming ? צריך ריוויו או לא?
  • ב-IBM אי אפשר לעשות קומיט בלי להגיד לאיזה משימה שייך הקומיט הזה.
  • הזמן עושה את שלו - קוד הבסיס ששונה בקוד ריוויו יכול להשתנות.
  • רוצים ללמוד עוד על קוד ריוויו טוב? יש איפה.


קצרים:
אירועים:

הקובץ נמצא כאן האזנה נעימה ותודה רבה ליותם אורן על העזרה!