יום חמישי, 28 ביוני 2012

143 Hamakor עמותת המקור

  • במסגרת כנס האורניתולוגיה השישי הנערך בימים אלו בישראל, התכנסנו לפאנל מומחים בעניין שכל ציפור אינה יכולה בלעדיו - המקור.
  • נפרוש כנף עם רן תבורי ואורי להב, יגביה עוף יחד איתנו ליאור קפלן. ליאור חבר בוועד עמותת המקור, מתפרנס מקוד פתוח כבר כמה שנים (עושה אינטגרציה להפצות לינוקס) וחולה על דביאן
  • עמותת המקור בישראל נוסדה בשנת 2003 (זה הכול התחיל בסרט) ומטרתה לקדם קוד פתוח בישראל.
  • גוף רשמי יכול להיות מיוצג בקלות רבה הרבה יותר מול גופים רשמיים אחרים.
  • כל קהילת קוד פתוח בארץ מגיעה באיזה שהוא שלב לעמותה. כן, בסוף כולם חוזרים למקור.
  • כבר הזכרנו את אוגוסט פינגוין ?
  • העמותה מסייעת למגוון עמותות של פרוייקטים בקוד פתוח לארגן כנסים (דרופל, ג'ומלה ועוד)
  • פעם בשנה העמותה בוחרת פרוייקט בקוד פתוח שזוכה בפרס. HSpell, לדוגמה.
  • עמותות דומות בחו"ל מתחלקות לשני סוגים: עמותת גג ועמותה המוקדשת לפרויקט מסוים.
  • אחת התרומות המשמעותיות של מתכנתי קוד פתוח בארץ היא התמיכה ב-RTL (ימין לשמאל). גם האיראנים חזקים בתחום.
  • פרוייקט מעניין של העמותה בשם "תו עסקי" ממפה את כל החברות שעושות שימוש בקוד פתוח, מפתחות מעליו ונותנות שירותים בתחום.
  • הידעת? גולן טלקום משתמש בתשתית של קוד פתוח - סיבה טובה לקפוץ על העגלה.
  • המדינה העלתה לאוויר API המנגיש כמות נכבדה מהמידע הממשלתי והרשמי שלה, בין השאר מידע לגבי כל התחבורה הציבורית בישראל. על גבי המידע הנ"ל (תחבורה ציבורית) נבנה אתר המאפשר לתכנן מסלולי נסיעה בתחבורה ציבורית בכל הארץ - באדיבות עמותת המקור.
  • עמותת המקור - כבוד!


    ועוד שני קישורים של הרגע האחרון:
    1. חשבון הyoutube שלנו עם הרצאות קוד פתוח בארץ:
    http://www.youtube.com/user/opensourceisrael

    2. חשבון הפייסבוק של העמותה:
    https://www.facebook.com/hamakor


הקובץ נמצא כאן האזנה נעימה

יום שני, 18 ביוני 2012

142 Final Class 19 Code as Conversation

  • כתבנו בכנסת מדווח מישיבתה הראשונה של שדולת הטכנולוגיה שזה מכבר הוקמה. מסביב לשולחן הדיונים יושבים רן תבורי, ישי סמית', ארז מזור, גילי נחום ואיתי ממן.
  • על קרש החיתוך: Code commits as conversation
  • הכלי המשמש כ-Code Repo ואופן השימוש בו מכתיב אתן התקשורת בין אנשים.
  • כמות המידע המועבר ב-commit מאוד תלויה בחברה, הכול הולך - החל תיאור לאקוני אל הקוד ועד רומן רחב יריעה בהמשכים
  • יש כל כך הרבה ערוצי תקשורת (צ'אט, אימייל, קומיטים, שיחות מסדרון, פגישות) - לפעמים קשה לבחור באיזה ערוץ להשקיע את תשומת הלב (יש כאלה הקוראים לזה Decision Overload, ויש גם פתרונות)
  • בגוגל כל קומיט עובר ריוויו, בלי הנחות (Code conventions, module, feature) - שלושה אישורים לכל קומיט (אבל לא באמת צריכים שלושה אנשים …)
  • קומיטים גדולים הם בעיתיים. מצד שני, כל דבר גדול מדי הוא בעייתי. בכל מקרה, האפקטיביות של הריוויו יורדת ביחס ישר למספר שורות הקוד.
  • Eclipse יודע לשמור את הקוד - אחרי שהוא מפרמט אותו לפורמט הבית
  • אפשר ללמוד הרבה מכל קומיט ודיונים בעקבותיו יכולים להיות מאוד מפרים לכל הנוגעים בדבר.
  • האם קוד ריוויו לכל החברים בצוות פוגע בפרודקטיביות ? כנראה שכן, אבל יותר חשוב לקרוא את ההערות לקומיט מאשר את הקוד עצמו (בשביל זה, כמובן, צריך להקפיד על הערות איכותיות...)
  • ובכלל, איפה האיזון בין כמות הקוד ריוויו שמתכנתת עושה לכמות הקוד שהיא כותבת?
  • ומה עם Pair Programming ? צריך ריוויו או לא?
  • ב-IBM אי אפשר לעשות קומיט בלי להגיד לאיזה משימה שייך הקומיט הזה.
  • הזמן עושה את שלו - קוד הבסיס ששונה בקוד ריוויו יכול להשתנות.
  • רוצים ללמוד עוד על קוד ריוויו טוב? יש איפה.


קצרים:
אירועים:

הקובץ נמצא כאן האזנה נעימה ותודה רבה ליותם אורן על העזרה!

יום שבת, 2 ביוני 2012

מקבץ כל פרקי העבר

לבקשת הקהל, זיפזפתי את כל פרקי העבר החל מפרק 1 ועד פרק 141 האחרון.
תוכלו למצוא אותם בשני הקישורים הבאים:
  • http://m.reversim.com/reversim_1-121.zip (2.3G)
  • http://m.reversim.com/reversim_122-141.zip (400M)