רברס עם פלטפורמה: יוני 2025

פרק מספר 496 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 86: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי (באמצעות Riverside.fm - תודה!) עם סדרה של קצרצרים שתפסו את תשומת הלב בתקופה האחרונה (והפעם קצת יותר) - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub או Twitter וכל מיני דברים שראינו, לפני שהכל יתמלא ב-AI. 🎗️

00:43 רן, אלון

(רן) אז לפני שהכל יתמלא ב-AI, כי אתם יודעים זה מה שקורה היום, נתחיל בכמה דברים שהם לא - או לפחות שהם גבוליים-AI. אז אני אתחיל באיזשהו סט קצר של דברים מעניינים שמצאתי.

והאייטם הראשון זה משהו שנקרא GPU Glossary, שזה בעצם איזשהו אתר די מגניב.

קודם כל - כולו בירוק, בצורה של Terminal כזה, ירוק על שחור - שבא ומתאר מושגים ב-GPUs.
אם אתם רוצים להכיר איך GPU עובד - איך הוא בנוי, קצת אלגוריתמיקה של איך עושים מקבול וכל זה.
אז אתר ממש נחמד, שמראה לכם בצורה גם טקסטואלית וגם ויזואלית, מעוצב מאוד יפה.
אם אתם אנשים שמתכננים GPU זה כנראה לא יחדש לכם שום דבר - אבל אם אתם רק ככה רוצים לעבור וקצת להכיר מה קורה בתוך ה-GPU שלכם, אז זה נחמד, ממש מגניב, מעוצב יפה. אני אהבתי.
זה נמצא תחת חברה שנקראת Modal.com, שאני חושב שהם עושים משהו ב-GPU hosting, אבל אני לא סגור על זה.

וזהו, וזה נקרא GPU Glossary.
כמובן - כל הלינקים לכל הדברים שאנחנו מזכירים יהיו ב-Show Notes [הי!].

כן, מגניב, אהבתי.

ואם אתם עדיין ב-Mode לימודי, אז האתר הבא נקרא LLM Visualization.

והוא בעצם בא ומראה לכם LLM-ים יחסית פשוטים - וישנים, יש לומר, כמו GPT-2, NanoGPT, GPT-3 - הוא מראה לכם איך הם בנויים.
זאת אומרת, מציג את הארכיטקטורה שלהם - בצורה ויזואלית מגניבה, עם כל מיני Zoom-in ו-Zoom-out.

וכזה אינטראקטיבי, שאפשר ללחוץ על השכבות השונות ולהבין מה קורה שם, ועם הסברים של מה האחריות של כל שכבה, וכאלו ציורים קטנטנים חמודים שכאילו מראים לנו “ניורונים” . . .

זה מגניב כדי ללמוד את ה-Basics של בעצם איך עובד LLM.

זה לא מראה, נגיד, את השלב של הלימוד ואת כל השלבים של ה-fine-tuning וכל זה, אבל זה כן מראה את הארכיטקטורה.
נחמד - שחקו עם זה.
זה גם קצת מראה כאילו אינטראקציה של מה קורה כשמזרימים ערכים דרך, ואני לא בטוח לגבי ה-Back Propagation, אבל Forward בטוח.

וכן, בקיצור - מגניב: תעבירו את העכבר מעל, תראו שהדברים זזים, תלחצו על דברים.

כלי חמוד כדי ללמוד איך עובד LLM.

(אלון) האמת שכן, זה כלי ממש חמוד, כבר שיחקתי איתו פעם.

הוא באמת מסביר את העקרונות ממש טוב, כי ה-Play הוא ממש ויזואלי, טוב ויפה.
ממש רואים איך השלבים - הטוקניזציה (Tokenization) והכל, אז זה ממש חמוד.

מה שהכי מטורף בזה זה שכשמסתכלים על מודל כמו GPT-3, שהוא הכי גדול שמופיע פה - והוא כבר עצום, הוא כאילו “זה לא הגיוני”, כן? כי אנחנו . . . . אנחנו לא קולטים כמה עשינו פה מהפכה.

“עשינו” - אני, בתור צרכן, עשינו, כן? לא כתבתי אף מודל.
אבל התעשייה עשתה ממש מהפכה, וזה פשוט עצום.

אני רק מדמיין אם היו שמים שם איזה GPT-4, זה היה תופס לך . . . היה נגמר לך המקום בדפדפן מרוב הזיכרון שהוא צורך . . .
(רן) כן, לגמרי, לגמרי. . . GPT-3 זה בעצם הדגם הכי גדול שהם מציגים פה - והוא בסדר גודל יותר קטן מהמודלים הנוכחיים.

אולי אפילו שני סדרי גודל, אני לא זוכר . . .
אבל כן, הם כנראה לא ייכנסו פה בתמונה, המודלים של היום.

זהו, זה מגניב. אז כמו שאלון אמר, אפשר ממש ללחוץ Play ולראות איך ה-Token-ים הופכים לערכים נומריים וזורמים דרך המערכת, בסופו של דבר עד ל-Output מלא של השלמת Token-ים וחזרה למילים.
כן, מגניב - לא צריך . . . בוא נאמר, לא חייבים את זה כדי להשתמש ב-GPT או אחרים, אבל זה נחמד להבין.

אוקיי, האייטם הבא שלי זה בעצם Machine Learning “קלאסי” - אבל מה זה” קלאסי”? שנות ה-80 או ה-90, יש לומר. האייטם הבא בעצם זו כתבה מאוד ארוכה של Bloomberg - קראתי את כולה, קודם כול אני גאה בזה שהצלחתי - אבל היא ממש מעניינת, והיא נקראת The Gambler Who Cracked the Horse-Racing Code, “המהמר שהצליח לשבור את קוד מרוץ הסוסים”.

זה בעצם סיפור על כמה אנשים - קבוצה, וספציפית הם מתרכזים באחד - שבעצם ניסה להפעיל למידת מכונה לפני הרבה זמן, אני לא זוכר אם זה היה בשנות ה-80 או ה-90, בהונג קונג, על מרוצי סוסים - והוא הצליח, והוא עשה מיליארד דולר, בגדול.
עכשיו, הסיפור הזה מתפרסם בערך 20 שנה אחר כך, כן? הוא שמר את כל זה בסוד

זאת אומרת, אני מניח שהיו עוד אנשים שהכירו את הסיפור, אבל זה לא התפרסם במשך משהו כמו 20 שנה.
ובסופו של דבר זה כן התפרסם ב-2018 - אני רק עכשיו מצאתי את זה, אבל זה כן התפרסם ב-2018.

וזו כתבה מדהימה על איך הוא עשה . . . איך הוא בעצם עשה סוג של אוטומציה למרוצי סוסים - הוא שלח שליחים שיקנו לו את הכרטיסיות להימורים, והוא הבין ש... זאת אומרת, אי אפשר לדעת איזה סוס יחיד יזכה, אבל כן אפשר להמר על עשרה, בעשרה מרוצים שונים, וסטטיסטית יש לך יתרון.

את היתרון הזה, הוא בסופו של דבר הפך למיליארד דולר - עם הזמן, לא במרוץ אחד, כמובן.

ואז כמובן שגם נכנסים תככים ומתחרים ובגידות וכל זה - זאת אומרת, זה סיפור שיש בו הכול: גם מתמטיקה, גם למידת מכונה, וגם אופי אנושי של בני אדם, והרבה כסף.
בקיצור, סיפור מהמם על למידת מכונה קלאסית, בימים שבהם עוד לא היה DevOps, והייתם צריכים ללכת לדוכנים כדי לקנות כרטיסיות כדי להמר על סוסים.
בקיצור - סיפור מהמם, אני מאוד אהבתי. קריאה ארוכה, אבל כתוב יפה וכיפי. אז אני ממליץ לקרוא.

וזהו, ועכשיו נעבור לימינו - Fast Forward. אז כן, אז אמרנו שרוב הפודקאסט כנראה, מעתה והלאה, הולך להיות AI, אז בואו נתחיל בכמה פריטים כאלה. קודם כל זה כבר לא חדש למי שמקשיב עכשיו, אבל Claude שחררו את מודל 3.7 - ואת מודל 4, עכשיו כשאנחנו כבר מקליטים, בשבוע האחרון - אז אתם רואים כמה זמן כבר לא הקלטנו . . .

אבל כמה דברים מעניינים שקיימים גם ב-3.7 וגם ב-4, זה קודם כל ה-Thinking Mode ו-Thinking Budget - זאת אומרת, המודלים הם למעשה היברידיים.

אז נגיד בניגוד לגישה של OpenAI, שבה יש מודלים קלילים ומודלים של Reasoning, אז נגיד OpenAI 4.0, ו-4.1 ו-4.5 שנגנז, אל מול מודלי ה-o1 ו-o3, ויש o4 היום.
אז OpenAI חילקו את המודלים למודלים שעושים רק Inference, ומודלים שעושים Reasoning.

ו-Anthropic - וגם אחרים, זאת אומרת, הם לא היחידים בתחום הזה - . . . . Anthropic ו-Grok, אם אני לא טועה גם . . . בקיצור יש עוד, לא זוכר מי - הם בעצם באים ואומרים, “יש Flag”

אתם יכולים לתת איזשהו Thinking budget, אתם יכולים לבוא ולהגיד למודל כמה אתם רוצים שהוא . . . כמה Token-ים בעצם אתם מקציבים לו לצורך "חשיבה”.
וככל שתקצו יותר, ככה התוצאה - אנחנו מקווים - תהיה יותר טובה.

זאת אומרת, המודלים הם “היברידיים” - הם גם יודעים לעשות Reasoning, וגם יודעים פשוט לעשות השלמת Token-ים ללא Reasoning.
לא ניכנס למה זה, אבל יש נושא שלם, תחום שלם של מה שנקרא Inference time compute, שבעצם יודע לעשות Trade-off בין Training time לבין Inference time.

ומודלים כמו DeepSeek ו-*OpenAI o בעצם עושים את ה-Trade-off הזה.
אבל Claude למשל עושה את זה בצורה היברידית.

(דותן) אני הבנתי עכשיו ש-O ב-o4 זה קיצור של OpenAI . . .

(אלון) באמת?! השמות הגרועים האלה? . . .
(דותן) . . . עכשיו הבנתי את זה, מכל ההסברים. ניצחנו את המערכת, הבנו את ה-Coding scheme של השמות-מודלים . . . אבל למה של “Claude” ולא מתחיל ב-C?
(אלון) אז בוא אני אשאל אותך חידה - למה אין o2?
(דותן) זו שאלה טובה, את זה אנחנו צריכים לפענח . . .
(רן) לא, את זה פרסמו, אני חושב, או שזו רק הספקולציה - בגלל חברת הטלפוניה הבריטית והמותג שלהם.
(אלון) כן, זה תפוס, הם לא רצו להסתבך . . .
(רן) . . . כן, אבל שאלה אחרת זה למה אחרי GPT-4.5 יוצא GPT-4.1? אז יש פה כל מיני שאלות בקידוד של השמות שלהם . . .

(רן) אז נזכירכם: GPT-4.5 היה מודל מאוד חזק שנגנז. התיאור הרשמי שלהם זה שהוא צריך יותר מדי Compute. אני לא יודע אם זאת הסיבה היחידה, אבל בכל מקרה הוא נגנז, והוציאו את GPT-4.1 לפני כמה שבועות.

(אלון) אז אם אתה רוצה על מודלים, אם אתה כבר ב-Claude, אז יש כמה אנקדוטות מעניינות על Claude 4 באחרונה, שזה המודל הכי חדש שיצא, לפחות שאני מכיר, בוא נגיד מהגדולים, המעניינים. אז שני דברים שאני אוסיף לכם.

אחד זה Loveable, שזה האתר של “תכתוב מה אתה רוצה ואני ארים לכם אתר”, אחד הטובים מהתחום, ליד המתחרה הישראלי BASE44, פרסמו גרף יפה של כמה Error-ים יש להם מהמודלים מאז ש-Claude 4 יצא . . . .

אז יש להם גרף יפה כזה, מ-Grafana - הוציאו גרף של כל ה-Error-ים, ה-Syntax Errors שהוא מוציא -וב-Claude 4 רואים Drop פשוט פסיכי . . .
המודל הזה . . . כאילו, ממש רואים את השיפור שלו מבחינת Coding, שהוא ממש עושה הרבה פחות טעויות.

ואם כבר אז עוד אנקדוטה על Claude 4 זה שעשו לו את המבחנים - אתם ראיתם את זה את המבחנים? - אז פרסמו כל מיני דברים שעשו לו, ובאחד מהם אמרו שהולכים להחליף אותו . . .

ונתנו לו לפני זה מידע שהמפתח שמחליף אותו - יש לו רומן מחוץ לנישואין וכל מיני כאלה.
ואז ב 84% מהמקרים הוא פשוט ניסה לסחוט את מי שאמר לו ש”אני אחליף אותך” . . .

עכשיו, זו אנקדוטה משעשעת - אבל תחשבו שיהיה לו נשק . . . זה בכלל פחות משעשע, נראה לי.
(רן) כן . . . אז יש באותו עניין, יש גם פרסומים של OpenAI שהם בדקו עד כמה מודל חדש יכול לשכנע את המודל הישן

נגיד GPT-o4 לעומת GPT-4 או GPT-4.1 לעומת GPT-4o - עד כמה הוא מוכן לשכנע אותו לעשות משימות, נגיד לתת לו כסף.

כאילו, נותנים לשני המודלים לדבר אחד עם השני ואומרים לאחד “תנסה לשכנע אותו לתת לי כסף” או “תנסה לשכנע אותו להגיד משהו”.
והם הראו שבאמת GPT-4.1 ממש טוב בשכנועים, בצורה שהיא הרבה מעבר לסטטיסטית.

אז יש פה יש פה איזשהו עניין. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיזהר - כנראה שיכולות של בן אדם הממוצע הן כבר היום איפשהו מתחת ל-GPT-4o מבחינת יכולת, אמונה, וכל זה

אבל זה כבר מקום למחקר סוציולוגי ולא התחום שלי . . .
(אלון) חכה - זה אולי התחום היחיד שנשאר לנו: סוציולוגיה! אז אולי תעשה הסבה מקצועית.

(רן) אבל מה שכן, באותו עניין עם Claude 4, אלון - אני דווקא זוכר שכתבת ב-Twitter שמבחינת שימוש, נגיד תחת Cursor, הוא נותן לך תוצאות פחות טובות מ-Claude 3.7 נכון?
(אלון) לא, לא . . . אני רשמתי ש 3.7 היה קצת חצוף - מפתח מוכשר וחצוף - שאתה אומר לעשות משהו ולפעמים הוא עושה משהו קצת שונה.

[זה בסדר לעומת מה שסם אלטמן אמר על GPT-4o שלו . . . .]
ו-Gemini “מקטין ראש” - כלומר, אתה אומר לו מה שאתה צריך לעשות ועושה - ואז אתה עושה “בחיית ראבק! היית צריך לסדר את זה גם! לא אמרת לי?!” . . . נו, כאילו, כזה מעצבן
ו-4 הוא איפשהו המושלם לדעתי - באמת, זה מודל פצצה.

(רן) אז אני משתמש בכלי שנקרא Aider שזה CLI, קצת כמו Claude Code - אבל קצת יותר ותיק.

והוא - כל פעם שיוצא מודל חדש, הם מפרסמים איזשהו Benchmark, של מה הביצועים ב-Software Engineering של המודלים השונים.
והוא דווקא הראה ש-Claude 4 נותן ביצועים פחות טובים מ-Claude 3.7 - וגם פחות מ-Gemini - ב-Benchmark-ים שלו, שהם פומביים.
אז ככה שאני חושב שזה Debatable באמת - האם 4 הוא טוב או לא.
אני כרגע משתמש בו, אבל לא יודע - אני לא משוכנע שהוא באמת נותן תוצאות יותר טובות מ-Claude 3.7 או מ-Gemini.

ו-Gemini, דרך אגב, נותן לי תוצאות ממש יפות.

(אלון) אני חושב שהסטטיסטיקה הכי טובה היא של Lovable - כי בוא נגיד שבניגוד אלינו, שאנחנו ממש Use Case ספציפי וזה, להם יש אלפי, אם לא מאות-אלפי Prompt-ים ביום, כמות פסיכית.

הרי החברה הזאת - אם היא כבר מגלגלת 60 מיליון ARR, אז כמות ה-Prompt-ים שעוברים דרכה היא כנראה אסטרונומית.
והגרף שלהם הוא פשוט . . . אתה יודע, זה לא שגיאה סטטיסטית, הוא פשוט . . . . צירפתי אותו.
כאילו, אתה יודע - זה ממש ירד מכמה? 2.5% לכמה? ל-0.2% - זה ירד כאילו ב-80-90% שיפור, זה מטורף.

כן, אבל הוא מראה הוא מראה Syntax Errors - הוא לא מראה Utility הוא לא מראה . . .

זאת אומרת, יכול להיות שיש קורלציה בין הדברים - אבל זה לא בהכרח אותו הדבר.
בסופו של דבר אתה רוצה להשיג מטרה - זה שאין Syntax Errors זה טוב, אבל זה לא הכל.
אבל בסדר - אני מבין זה קל יחסית למדוד אז זה ברור שאת זה הם מודדים.
(אלון) כן, נכון.
(רן) אוקיי, בסדר, אנחנו עוד נחזור לזה עוד מעט, לדברים האלה.

(רן) אבל לפני שנגיע לשם, עדיין נשאר קצת יותר low-level ונעדכן שבשעה טובה סוף סוף nVIDIA פרסמו Python Support מלא ונקרא לזה “נייטיבי” (Native), עד כמה שזה יכול להיות Native ל-Python, ל-CUDA.

ו-CUDA זה ה-Programming Framework של ה-GPU של nVIDIA.
למעשה, כל ה-Framework-ים משתמשים בו ויודעים ומכירים אותו היטב - אבל כותבים את הקוד ב-++C.

אז אם זה PyTorch או TensorFlow ואחרים - כולם בסופו של דבר משתמשים מתחת, מאחורי הקלעים, ב-CUDA.

ועכשיו אפשר גם לכתוב עם Python ישירות ל-CUDA - וזה אומר שאתם יכולים לכתוב כל מיני אופרטורים (Operators) שלא היו קיימים לפני זה אם אתם צריכים.

זאת אומרת, כמובן, אם אתם משתמשים בדברים סטנדרטיים, אז סביר להניח שיש את זה כבר בתוך TensorFlow או PyTorch או NumPy, או את הגרסת לא זוכר איך קוראים לה, CuPy, שזה הגרסת GPU של NumPy . . .
זאת אומרת, הדברים האלה כבר קיימים.

אבל לפעמים אתם צריכים דברים אחרים, מתמטיים, שלא קיימים שם - ועכשיו גם אפשר לכתוב את זה ב-Python, אם תרצו.
אני יודע שהאהבה ל-Python היא שנויה במחלוקת ולא כל אחד מת על זה, אבל יש הרבה שכן משתמשים ב-Python ביום יום, וזה כן פותח להם איזשהו צוהר לתכנות GPU, אז זה נחמד.

אוקיי, הלאה - אז עוד לא אמרנו היום “MCP”, ולמעשה בתקופה שמאז שהקלטנו את הפרק האחרון ועד היום קרו המון דברים בתחום הזה - אז בואו נעשה סקירה קצרה, באמת אי אפשר להיכנס ליותר מדי. אז צצו כמה פרוטוקולים . . .

(אלון) רגע, לפני שאתה מתחיל, תגיד - אתה צריך להגיד “MCP, MCP, MCP”, שלוש פעמים, כי לא אמרנו את זה מספיק.
(רן) כן, כן - תגיד “תירס” הרבה פעמים מהר . . .

(רן) אז כן - אז יצאו כמה פרוטוקולים /סטנדרטים שונים. נזכיר אותם בקצת, לא נוכל להיכנס לכולם, ואני גם מניח שהרבה מהאנשים פה שמקשיבים לפודקאסט מכירים [ד”ש לאדיר דוכן יקיר המדור].

יצא MCP, שהוא כנראה הכי בולט מבין כולם, ו-Claude Code, שזה CLI שבעצם יודע לקודד, והם עובדים יפה ביחד - אבל MCP למעשה נכנס . . .

זאת אומרת, הם שחררו פחות או יותר באותו יום, למיטב זיכרוני, לפני כמה חודשים, ויש ביניהם אינטגרציה יפה - אבל הם לא תלויים בהכרח אחד בשני, והיום גם למעשה Claude תומך ב-MCP, אם אני זוכר נכון, גם על ה-Web.

זאת אומרת, אפשר ממש לחבר אליו MCP servers וכו’.

במקביל, או אולי קצת אחרי זה, OpenAI הוציאו את פלטפורמת ה-Agents שלהם, שלדעתי לא כזה תפס

אני לא יודע, לא עקבתי, אבל אני לא רואה הרבה דברים עליהם.

אבל Google גם הוציאו סטנדרט שנקרא A2A, שזה בעצם איזשהו סטנדרט לתקשורת בין Agent-ים, שהם לפחות מציגים את זה כהכללה של MCP, אולי רק הציגו ככה . . .

(אלון) לא בדיוק, זה לא בדיוק. A2A, יש גרף שהם הוציאו דווקא, כזה ש-A2A is not MCP, אני אחפש את זה.
[הנה - ]

(רן) כן, אז בהתחלה, ב-Marketing הראשוני שלהם, הם באו ואמרו, אוקיי, A2A זה איזושהי ג'נרליזציה (Generalization) של MCP, אבל ברור שזה לא בדיוק זה.

אז לדעתי הם רק קצת ניסו לרכוב על הטרנד.

אז בגדול, אני לפחות רואה - ויש יותר - אבל אני לפחות רואה שלושה סטנדרטים, לא אגיד “מתחרים”, אבל פחות או יותר על משבצות דומות: MCP, OpenAI Platform Agents, Google A2A - אז יש את שלושת אלה, משלושה Provider-ים מובילים.
ויש גם כל מיני Open Source. למשל, LangGraph עם הפלטפורמת ה-Agent-ים שלו, ל-AWS יש פלטפורמת Agent-ים, שכחתי איך קוראים לה [אולי זה - Amazon Bedrock Agents], ו-Dagger, שזה איזשהו כלי שהממציא של Docker כתב, והוא נראה מעניין . . .
זאת אומרת, יש די הרבה שקורה ב-Ecosystem הזה של Agent-ים, MCP, כלים . . . זאת אומרת, זה מתקשר לכל העולם גם של RAG וכו'.

אז קצת כבד וארוך להיכנס לכל זה, אז בגלל זה חשבתי לעשות איזושהי פלטפורמת . . . איזושהי, סליחה, איזושהי סקירה של הפלטפורמות, ממש ממש ככה מלמעלה.

ואולי גם שווה להזכיר איזשהו כלי שכתבו בישראל, שזכה להרבה מאוד פידבק חיובי והרבה מאוד שימוש - ליעד [Liad Yosef], ושכחתי את שם הבחור השני, אז סליחה [עידו], שכתבו את git-mcp,

כש-git-mcp זה למעשה שרת Web שיודע לחשוף MCP לכל GitHub Repo שהוא פומבי, וזה שימושי אם אתם רוצים להשתמש בו.
אז אתם פשוט מוסיפים את git-mcp של אותו Repo ב-GitHub, וככה אתם יכולים לקבל גישה בפרוטוקול MCP, ככה שתוכלו להשתמש בספרייה בצורה אוטומטית עם ה-Coding Assistant שלכם, החביב עליכם.
הרבה Coding Assistants תומכים ב-MCP, זאת אומרת - Cursor, Codium, Aider, Claude, הרבה מאוד תומכים בזה, אז ככה שזה נראה שזה תפס, לא רע.
(אלון) אני רק אגיד - עידו סלומון עשה איתו [עם ליעד] את git-mcp.
(רן) תודה רבה. אז ליעד ועידו - שיחקתם אותה גם.
מי שמתעניין בסיפור - הם פרסמו פה ושם ככה טוויטים על התהליך ועל איך הם עבדו סופ”ש שלם בלי לישון כדי להעביר את זה פלטפורמה.

אז זו בהחלט הרפתקה נחמדה, והמוצר מצליח ויפה -ועד כמה שידוע לי בחינם לגמרי.

(אלון) אז זה כבר חלק מ-Cloudflare . . . להבנתי, מה שהיה זה שהם הרימו את זה, התפוצץ ה-Traffic - ואז פנה אליהם ה-CTO של Cloudflare בלילה.

הם עשו כל מיני התאמות תוך כדי והעבירו את זה ל-Cloudflare.

(רן) כן, Cloudflare חברה פיצוץ, אני חייב להגיד. אני פה ושם, לא משתמש המון - אבל אני משתמש פה ושם במוצרים שלהם וזה פשוט כיף.

פשוט. כן . . . תנו לי, תנו לי את החינם שלכם.
כן, אז אני משתמש כאילו לדברים צדדיים, לדברים אישיים - וזה ממש כיף: נחמד, מאוד אינטואיטיבי, מאוד Developer friendly, User friendly, הכל.

טוב, אולי גם ניגע ככה ביעף בכל העולם הזה של Vibe Coding ו-Coding Assistance: אז אני מניח שאנחנו לא מחדשים פה לאף אחד שהעניין הזה קיים, ואולי רק נקודה אחת ששווה לשים עליה את האצבע זה שיש פה שני Use Cases שהם די שונים -

ה- Use Case שנכנה אותו בשם Vibe Coding, שהמטרה שלו זה בסופו של דבר, לפחות כרגע, לייצר איזשהם Prototypes, אולי מוצרים יחסית פשוטים, עם יכולות קידוד מאוד נמוכות, אוקיי?

זאת אומרת, אפשר בגדול לספק תיאורים באנגלית ולקבל בחזרה מוצר - ולפעמים זה יוצא, זה פיצוץ ולפעמים זה בדיוק מה שאתם רוצים.
אלון הזכיר מקודם את Lovable ו-BASE44 - אז אלה הכלים שנותנים לכם למעשה לתאר איזה מוצר אתם רוצים - ככל שאני מכיר זה מוצר Web-י, אבל אני מניח שעם הזמן גם יהיו דברים אחרים.
(אלון) יש גם חברה שעושה Mobile, Native Mobile ל-iPhone ו-Android, אני לא זוכר את שמו כרגע, אני אמצא.
(רן) כן, אז זה עולם אחד - וזה העולם שנקרא לזה שאולי אנשי הפרויקטים, אנשי המוצר . . . מפתחים יכולים להשתמש בזה - אבל פה לא נדרש שום יכולת קידוד.

לעומת זאת, יש את ה-Coding Assistants, שהם למעשה כלים שעוזרים למפתחים.

אז זה מתחיל מ-Simple Code Completion, וזה ממשיך לדברים יותר מורכבים, כמו Architect mode ב-Aider, הזכרתי שאני משתמש בכלי שנקרא Aider - אז אפשר פשוט לבוא ולעשות איזשהו Software Design באמצעות הכלי, ובסופו של דבר הוא יודע גם לג'נרט (Generate) קוד, אבל לא רק זה.

זאת אומרת, הוא ספציפית לא - אבל יש כלים שנגיד יודעים לעשות Code Review, ונגיד לדעתי CodeRabbit מצא לי לא מעט באגים - שלחתי אותו לעשות לי review, מצא לי באגים!

מגניב, כאילו - באגים אמיתיים! ולא תמיד כל כך פשוטים, נגיד Concurrency, שימוש לא נכון ב-Lock-ים או דברים כאלה
שכן, כאילו, טעות - ולא שמתי לב, והוא תפס אותי.
וגם דברים אחרים, כמו שגיאות כתיב, וטעויות של Design, או דברים כאלה,

וכלים כמו Codium, ו-Cursor, ו-Aider, ו- Claude Code , שעוזרים לכם לכתוב קוד

לא רק Code Completion, אלא פשוט לעשות System Design, ולממש Class-ים שלמים, ולכתוב Unit Test-ים - שזה מלא עבודה תמיד . . .

שווה בהקשר הזה להזכיר את Qodo, שזו חברה ישראלית שעושה גם את הדברים האלה.
אז כן, זה עולם גדול ושלם, ואני בטוח שאנחנו עוד נשמע עליו די הרבה.

וזה מן הסתם מתקשר באופן די הדוק לעולם של MCP, שהזכרנו מקודם.

(אלון) אני רק אגיד, קודם כל - יש את Windsurf, שלא הזכרת, שהסיבה שמעניינת...
(רן) כן, Windsurf זה Codeium, סליחה, אני אוסיף.
(אלון) לא, אז יש פה שני קודיום . . . . יש את ה-Codium ו-Codeium.
(רן) יש את Codium שהפך ל-Qodo, ויש את Codeium שהפך ל-Windsurf . . . .
(אלון) כן, אז זהו, לא ידעתי לאיזה אחד . . . זה Ambiguous אז אולי ה-LLM לא יבין אותך . . . .
(דותן) בסדר, בוא - לפני שנייה אתם מדברים על ה-o4, או זה זה כבר קל . . .
(אלון) . . . שתי חברות שונות עם אותו . . . לא, אז שנייה - אז Windsurf: קודם, כל OpenAI קנו אותה בשלוש מיליארד דולר, שזה מאוד מעניין.

אחרי השמועות שהם ניסו לקנות את Cursor ביותר ו-Cursor סירבו, לפי שמועות.

לא יודע אם זה נכון או לא . . . זה אחד.

יש עוד משפחה שם, שהם ליד ולא ממש ציינתי, של כל משפחת ה-Agent-ים, שזה ה-Codex של OpenAI ויש את Copilot של GitHub.

כשמה שנחמד, נגיד, בלמצוא באגים אחד הדברים הנחמדים עם Copilot, מי שעובד איתו - אתה פשוט שם ב-Repo שלך, יוצר טיקט, עושה Issues ועושה Assign ל-Copilot - והוא מתישהו רץ ופותר לך את הבעיה ופותח לך PR . . .
וזה מעולה, אגב, למצוא באגים, לעשות Refactoring - כי מה שנחמד, בגלל שהוא מחובר גם לכל ה-CI, אז הוא גם מריץ ל-CI ורואה שהכל עובד וכל הטסטים . . .
אז כלי ממש ממש חמוד שאני מאוד מאוד מחבב לאחרונה.

(רן) כמה Issues זו פתר לך בינתיים? זאת אומרת, כמה פעמים השתמשתם בו בזה?
(אלון) השתמשנו בו לא מעט . . . מה שעכשיו אנחנו עושים זה שאנחנו עושים את האוטומציה מלאה, נגיד לכלי Security, שכל פעם שנפתח איזה Issue חדש ב-Security, איזה CVE, אז הוא ישר שולח לו

פותח Issue אוטומטי, הוא לוקח את זה פותח PR - ועכשיו רק צריך שמישהו יסגור את ה-PR האוטומטי .
צריך כנראה לעשות Assign ל-Copilot אחר שיסגור את ה-PR, אבל זו הנקודה היחידה שעוד צריך פה בני אדם - רק לעשות Approve ל-PR . . . . אז זה למשל עושים.
וכל מיני Refactoring שעשינו - אז עשינו איתו.

(רן) כן, אז אפשר לשלוח אליו את CodeRabbit, שיעשה לו Code Review - שהוא עושה את זה מאוד יפה - ואז יסגור את העניין.
(אלון) יש גם ל-Copilot את Code Review, ואתה פשוט עושה Assign ל-Copilot ל-Review והוא עושה Code Review

אני חייב להודות ששם דווקא אני לא כל כך אהבתי . . . כן, הוא לפעמים מוצא משהו, אבל הוא פחות חזק ב-Code Review.
יותר יודע לכתוב קוד, ולעשות לעצמו Review או לאחרים הוא קצת פחות טוב.

(רן) הערה מעניינת שקראתי, לדעתי מג'ון קרמק (John Carmack), אחד המפתחים הוותיקים והיוצרים של הרבה משחקים [Doom, Quake] וזה, ואיש שהוא ככה “איש-++C” בכל עצמותיו

הוא בא ואמר “תראו, הרבה אנשים אולי קצת מפחדים מהבלאגן שהרים חדשים של קוד ייווצרו באופן אוטומטי על ידי כלים, ואף אחד לא באמת יקרא את הקוד וכל זה - והחשש הזה לגמרי מובן.”
“זאת אומרת, אני, כמישהו שכל חיי כתבתי ואכפת לי מכל אות וכל ביט איך הוא עובר - קשה לי לשחרר” .
“אבל אחד היתרונות שאני רואה בכלים האלה זה דווקא את היכולת שלהם לבוא ולעשות סדר”
במובן הזה של אוקיי יש לי Codebase, יש לי משהו שעובד, אני כתבתי את זה בעצמי - אבל עם הזמן זה הולך ונהיה יותר ויותר . . . זאת אומרת, צריך לטפל בכל מיני באגים, מוסיפים עוד Use Cases והקוד הולך ונהיה מורכב ומבולגן - ודווקא הכלים האלה יכולים לבוא ומדי פעם לעשות סדר.
אז זה קצת מזכיר את מה שאתה אמרת, אלון [אילנות גבוהים וכו’] - של לעשות לו Assign, כאילו - “תעשה ניקיונות וסדר” - אז זה בדיוק מה שהוא אומר: אני משתמש בכלים האלה כדי לסדר את הקוד שלי אחרי שזה כבר עובד, בשביל לעשות פשוט מינטנביליטי (Maintenance), לתחזק את הקוד.

אז כן, אז אז זה היה קצת מפתיע לי לשמוע ממנו - לא לשמוע, לקרוא ב-Twitter - שהוא בא ומשתמש בזה.

ומצד שני, זה גם מעיר נקודה אני חושב מאוד נכונה של בוא, נאמר, לא חשוב מי עשה את הבלגן, אתה או הוא - הוא יכול לעזור לך לסדר את הבלגן.
(אלון) כן - וגם יהיה לך את מי להאשים אחרי זה אם הוא סידר את זה לא טוב, אז בכלל יש לך מצפון נקי. . . .

(רן) אני מקווה שזה באמת John Carmack, אני אחפש את הציטוט, מקווה שלא הולכתי אתכם שולל . . . [אכן האיש]
(אלון) זה בכלל הייתי אני . . . אני אגיד משהו מטומטם כזה . . .
(רן) אני זוכר שזה הגיע ממישהו עם כזה “++Hardcore C”‘,לדעתי גם מתחום של Gaming . . . אני אחפש.

29:21 אלון

(רן) טוב, דותן - אליך? אלון - דיברנו הכל ביחד: Vibe Coding ו-Coding Agents ו-Coding Assistants . . .
(אלון) אז אני רק אגיד שנייה - יש את Lovable ו-Base44 - לפרגן להם, ישראלים.

אז אם אתם לא משתמשים בכלום, לפחות נסו את זה - הוא ממש חמוד.
יש שם גם קונספט מאוד נחמד, של לא צריך להבין איך ה-Backend עובד ויש שם Backend.

ויש את Rork - חדש מאוד, יצא לדעתי לפני שבוע או אפילו פחות - והוא פשוט ל-Mobile

ממש לעשות אפליקציות Mobile Native - זה עובד עם React Native וזה אמור לעבוד גם ב-Android וגם ב-iOS.
נראה ממש חמוד. בטח הדברים עוד קצת שבורים שם כי זה ממש בהתחלה, אבל נראה מבטיח.

(רן) מעולה, תודה! דותן - אליך.

30:11 דותן

(דותן) כן טוב אז עשיתי לעצמי אתגר - אתגר TikTok! - למצוא פרויקטים שהם לא AI לשים פה - ומצאתי שניים . . אז נתחיל איתם.

(אלון) . . . אבל הם נכתבו על ידי AI . . .
(דותן) יכול להיות שזה נכתבו על ידי AI . . . אני מקווה שלא. זה ממש Vintage.

טוב, אז אחד מהם נקרא Espanso, וזה כזה יושב לך על מה שאתה מקליד ועושה לך Expansion של מה אתה מקליד.

אז אתה יכול . . . זה ממש old-school stuff - אתה יכול לקחת לך כמה קיצורים. לא יודע, מקלידים כבר? אולי להקליד Prompt-ים זה יכול לעזור לך. לא יודע אם אנשים עוד מקלידים . . .
אתה יכול לעשות שילוב של אותיות, ואז עושה לך Expand לטקסט המלא

הוא יושב לך על המקלדת וזה קורה אוטומטית וזה Cross-Platform.

אז למי שרוצה לתקצר את ה-Prompt-ים לכמה אותיות -זה אפשרי.
(אלון) יש לי שאלה - אתה משתמש ב-Mac, נכון? - כן - מה ההבדל בין זה ל-Built-in של ה-Mac של הקיצורים?
(דותן) שזה Cross-Platform - אתה יכול לקחת את זה איתך ל-Windows שלך . . .
(אלון) אוקיי, אבל זה של ה-Mac הוא Cross-Platform עם ה-Mobile שלהם - כלומר, אני מוסיף ב-Mac וזה גם מתוuסף לי על ה-iPhone.
(דותן) בסדר, אז אם אתה אוהב לעבור מערכות הפעלה, אז אתה יכול לקחת את זה איתך.
(אלון) אני חושב שאנחנו צריכים לדבוק בפרויקטים של AI . . .
(דותן) אז תמחק, תמחק . . . בוא נעשה רק AI.
(רן) זה מזכיר לי - אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל פעם היה נגיד בבתי משפט קלדנים - קלדנים / קלדניות - והרבה פעמים היו משתמשים במילות קיצור של שתי אותיות, שרק הם היו זוכרים או זוכרות.

אז זה מרגיש כאילו רטרו, כאילו אנחנו חוזרים לשם - KB הופך ל-Knowledgebase, אבל מלא מלא מילים כאלה מקוצרות.
כשאתה קורא את זה, אתה לא . . . זאת אומרת, מן הסתם כשמקלידים את זה על מכונת כתיבה אז אין שם את ה-Expansion ואז לפעמים זה ממש נראה כמו שפת-סימנים, שפת-קוד כזאת, וצריך מישהו שמבין את השפה כדי להצליח לקרוא את זה.

(דותן) זהו, אז זה מה שנשאר לנו - נשאר לנו הפרויקטים “המשעממים”, שהם לא AI, הנישתיים - ונשאר וכל השאר. זה מה שנשאר לנו בעולם.

(דותן) טוב, הפרויקט הבא נקרא pyrefly, שזה Type-Checker של Python מ-Facebook.

אז יש כמה Type-Checker-ים, אבל כנראה ש-Facebook לא היו מרוצים ממה שיש, והם בנו אחד משלהם.
נדמה לי, אם אני זוכר, נכון שזה כמו ש-Facebook אוהבים - זה Gradual: יכול להשתמש בזה חלקית, וכל הסיפור הזה בנוי לשימוש חלקי, להתחיל לאט לאט ואז להגביר.
(אלון) או, זה נשמע טוב! זה נשמע טוב פעמיים - כי בוא תראה איך אני מחבר לך את זה ל-LLM. זה נשמע טוב.

(דותן) יאללה - תן את זה ב-AI.
אחד- זה טוב כי “Python זה קקה” וזה עוזר.
דבר שני - השפות שהן Typed, הרבה יותר קל לעבוד איתן ב-LLM-ים, כי הקונטקסט הרבה יותר קטן: הוא לא צריך לקרוא את כל הפונקציה, מספיק לו לראות את החתימה והוא מבין מה לעשות.
אם זה באמת מביא את הבשורה הזאת ל-Python, יכול להיות שזה ממש ישפר את האיכות של העבודה עם Cursor, חברים, וכל הLLM-ים ב-Python. אז זה נשמע די מבטיח אני חייב להודות . . .

(רן) כן, אבל זה לא ה-Type-Checker הראשון ל-Python - יש יש הרבה.
(אלון) לא, אבל הוא Gradual . . . דווקא היתרון של ה-Gradual, כי הרבה פעמים זאת אחת הבעיות - אתה מתחיל עם משהו ואז אתה בא להוסיף ואתה אומר “טוב, אני עכשיו לא אשנה את כל הפרויקט” או “אני אבוד!” . . .
והיתרון של מה ש-Facebook תמיד עושים - לא תמיד, אבל עם ה-Gradual - הוא לדעתי יתרון משמעותי.
(רן) לא, אני חושב שכולם כאלה - הם כולם כאלה Gradual, במובן הזה. Pylance זה השני הבולט, מבית Microsoft.

אבל כן, ל-mypy יש מלא בעיות ו-Pylance יותר טוב, אבל לדעתי הוא קצת יותר מדי Verbose ויותר מדי כזה מעצבן . . .
אז יכול להיות שהכלי החדש הזה - pyrefly - אולי מוצא איזה שהוא Middle ground ביניהם.

אבל בוא נגיד - אם אתה רוצה Type checking ב-Python, ואני מסכים שזה מאוד עוזר ל-Code Generation וכל זה, אז כבר יש כלים - הם רק לא מושלמים, אז יכול להיות שזה משפר.
(אלון) כן.
(דותן) אני ציפיתי שזה יבוא מהבחור שבנה את uv, שבונה את כל הכלים של Python מחדש ב-Rust . . .

זה מקדים אותו - וגם pyrefly, זה כתוב ב-Rust ולא ב-OCaml, שזה, אם אני זוכר נכון, ה-Type-Checker שהם בנו ל-JavaScript, אז זה כבר נחמד יותר.

(רן) עכשיו אני מבין איך אתה מגיע לכל הפרויקטים האלה . . . זה פשוט שאתה במקום לחפש “לא AI”, אתה מחפש “כן Rust” . . .
(דותן) בדיוק, שם יש עוד קצת “מהעולם הישן”.

זהו, אז שני הדברים הבאים זה AI . . . אז אחד זה מתכתב עם מה שהראית, הויזואליזציה המטורפת של ה-LLM-ים: אז יש פה LLM Course, למי שרוצה לבנות LLM או לשפר או לעבוד ברמת ה-Fine Tuning.

אז זה גם ב-GitHub וזה פתוח.

והפרויקט השני הוא פרויקט מעניין מכמה סיבות. אני לא יודע אם הוא כזה שימושי, אבל הוא מעניין. אז אחד מה-Founder-ים של Twitter, ג'ק דורסי, יצא הצידה והחליט שהוא בונה AI Agent כמו Cursor, רק בנוי על Command Line או איזשהו טוויסט אחר.
הוא קרא לזה Goose - מהדמות אני מניח, אולי הדמות המצוירת או מתוך Tom Cruise כזה, איזשהו סרט מוכר לכם - אהבה בשחקים.

השותף שלו - לא יודע, הוא היה מתחרה, לא? הוא היה חבר שלו, Goose.
(רן) כן, החבר של הגיבור, לא זוכר מה שמו, טום קרוז.
(דותן) בדיוק, אז יכול להיות שזה משם. אני פשוט עשיתי . . .
(רן) אולי משם הרעיון טייס משנה - Copilot . . .
(דותן) Goose Copilot . . .
(רן) לקח לי זמן עד שהבנתי את הרפרנסים, אבל כן . . .

(דותן) כן, אז זהו - אז אני בעיקר קראתי את הקוד של זה, זה גם כתוב ב-Rust.
עשיתי איזה מסע של כמה חודשים ללמוד איך ה-Cursor-ים של העולם עובדים, וגם פה קראתי את הקוד.

אני יכול להגיד, אגב - מה שמשותף לכל הדברים האלה זה כמה זה “נקניקייה” . . . Cursor וכל ה-AI Editors האלה, זה ממש בנוי בצורה . . . לא יודע איך לקרוא לזה, לא אגיד “לא יציבה”, אבל מאוד מאוד נתונה לגחמות של המודל.

הזכרת למשל Aider, סתם כאילו נכנס רגע לקוריוז - Aider מדריך את המודל, והוא צריך לעשות Edit ל-File, נגיד, אז הוא ידריך את המודל שאתה משתמש בו לתת לו שינוי קובץ, ויש לו שלוש אסטרטגיות:

אחד זה “תערוך לי את הקובץ ושלח לי קובץ שלם חדש.” אחלה.
השני זה “תערוך לי את הקובץ ותשלח לי הוראות Search & Replace”. זאת אומרת, המודל שולח ל-Editor הוראה של Search לטקסט הזה, “תעשה Replace עם הטקסט הזה”.
ואחרון זה Unified Diff.

ומהניסיונות שאני עשיתי, Unified Diff זה נורא מורכב ללמד מודל או מודל גנרי שלא אומן על זה.
ה-Search & Replace יכול מאוד לטעות. זאת אומרת, הרי אם אתה תיקח מילה, כנראה שהיא מופיעה בעוד מקומות.

אז המודל צריך להרחיב את ה-Scope שלו, להוסיף עוד שורה ועוד שורה, עד שהמודל בטוח שיש פעם אחת את החתיכה הזאת להחלפה - ולהחליף קובץ בקובץ זה גדול מדי, יש לך Limit על ה-Response של המודל.

אז זה מסביר. למשל, לפעמים אני עובד עם Cursor ממש חזק, והוא נכנס ל-Loop-ים שם, של ה-25 כלים, ואני אומר לו “כן, תמשיך”.

ואז אני רואה error in tool call - ו-error in tool call איזה 4-5 פעמים, שהוא מנסה להריץ - ואז הפעם השישית כן מצליחה.
זה מסביר גם דברים מהסוג הזה.

(רן) מה זאת אומרת? הוא כל פעם מקטין את מספר ה-Token-ים? למה פעם שישית מצליחה?
(אלון) לא, הוא מנסה אסטרטגיות שונות . .
(דותן) כן, בדיוק.
(אלון) זה נראה כאילו הוא מנסה “תביא לי רק את ה-Replace” ואז הוא אומר “אוקיי, זה לא עבד לי”, אז בוא ננסה אסטרטגיה . . . כאילו, אתה רואה שהוא מנסה כמה אסטרטגיות.

וה-Cursor כנראה מנסה לחסוך Token-ים או כל מיני אופטימיזציות כאלה, אז הוא מנסה - “בוא ננסה עם Tool כזה, Tool כזה, Tool כזה . . . ואז ה-Tool הגדול.

(אלון) אתה כן יכול לראות, אגב, ב-Prompt-ים שדלפו, אפשר לצרף את זה, שלא ברור אם נכונים או לא נכונים של Lovable, של v0 . . .
(דותן) . . .של Claude 4 - פורסם בעצם - By Design הם מפרסמים את . . .
(אלון) אה, את זה לא ראיתי, את הקטע הזה, אבל אתה ממש אומר “אוקיי תחזיר לי את המבנה ככה ו-File Pass”, כאילו - תחזיר לי איזה מעין JSON כזה, או לא JSON, זה כזה “פה קטע קוד ופה איזה קובץ לשנות בין איזה שורה לאיזה שורה איזה שורות למחוק” . . .

יש להם, ראיתי כל מיני כאלה, בדיוק כמו שאתה אומר, של אסטרטגיות, בדיוק כזה שצריך להגיד . . .

(דותן) Aider זה Open Source, אתה ממש יכול לראות את ה-Architect Agent ואת ה-Coding Agent, אתה רואה ב-Prompt איך הם מנחים, מה התצורה שבה הוא רוצה לקבל את ה . . .

אבל מכל 10,000 קריאות יש לך איזה . . . סתם, הגזמתי, יכול להיות שזה מכל 100 קריאות - יש לך קריאה אחת שהמודל מחליט “טוב, אני אחזיר לך Unified Diff שהוא לא פורמט שיסתדר לך בכלל”.
ואז הפתרון הוא “טוב, אז נבקש ממך שוב” . . . ובפעם הבאה, המודל ה-LLM הוא לא דטרמיניסטי, אז הוא יחזיר תוצאה כן נכונה

(רן) כן, אז אחד הדברים שאני אוהב ב-Aider, חוץ מזה שהוא Open Source ואני אני כל הזמן משתמש בו ומחליף מודלים ומנסה, אז זה שהיוצר שלו, Paul Gauthier, הוא בעצם בכל פעם שיוצא מודל חדש הוא מפרסם תוצאות של Benchmark וגם הרבה פעמים מראה את האסטרטגיות השונות האלה שהזכרת.

זאת אומרת - Diff-Mode, Full-File, Search & Replace
ורואים שיש כלים שיותר . . . זאת אומרת, יש מודלים שיותר קל להם עם גישה א' ויש מודלים שיותר קל להם עם גישה ב' - אני מניח שזה תלוי בדרך שבה הם התאמנו.
אבל כן, יש, בוא נגיד שיש איזשהו Micro Optimization שאתה יכול לעשות ולהתאים את גישת ה-Diff או ה-Search & Replace למודל, כי יש כאלה שבאמת יותר טובים בגישה מסוימת ולא באחרת.
(דותן) כן, וגם זה אחלה - יש לו אחלה טעם באופנה לז'אן פול גוטייה . . ..
(רן) לגמרי, תפס אחלה שם.

(רן) דרך אגב, יש כל כך, זאת אומרת, אתה הזכרת את הכלי הזה, איך הוא נקרא? Goose.

אז זה הזכיר לי שיש עוד כלי, לדעתי קוראים לו Brokk, שהגיע מהיוצר של Cassandra [הכוונה ל-Jonathan Ellis], כי פעם הייתי ב-Ecosystem הזה, אז אני עדיין רואה.
ויש עוד ועוד כלים. זאת אומרת, יש עוד ועוד Coding Assistants מסוגים שונים. הרבה מהם ב-Open Source.
חלקם מוצלחים יותר אולי, חלקם פחות.

אז Aider באמת היה אחד המוקדמים ולדעתי עדיין מתוחזק מאוד יפה.
(דותן) נכון, היה מאוד מוקדם.
(רן) כן, והוא עדיין כאילו ב-Full Power. זאת אומרת, הוא עובד עליו כל הזמן - כל פעם שאני פותח אותו, אני רואה שיש איזשהו עדכון, אם זה תמיכה במודלים חדשים או כל מיני שיפורים אחרים, אז זה ממש מגניב.
אבל אחד הכלים שבאמת כאילו נראים ככה אסתטיים וממש נחמדים זה Claude Code שהזכרתי מקודם, אז זה כן מגיע מחברת Anthropic והוא מגניב.

[הנה שיחה עדכנית - Anthropic's CPO on what comes next | Mike Krieger (co-founder of Instagram)]

(דותן) Codex מגיע מ-GitHub, אותו סיפור, רק . . .
(רן) כן. אז את Codex לא ניסיתי, את Claude Code אני משתמש בו מדי פעם, וזה מגניב -כאילו, זה CLI.

עכשיו גם יש Extension נגיד ל-VSCode ול-JetBrain's IDE, אבל בגדול זה CLI - והוא ממש יפה.
כאילו - צבעים, אינטראקטיבי, Auto-Completion . . . ממש CLI חמוד, מאוד, מאוד אטרקטיבי, כיף להשתמש בו.
חוץ מזה, שהוא, מבחינת קידוד, אני חייב להגיד שבינתיים הניסיון שלי זה שדווקא העבודה עם Aider נותנת תוצאות יותר טובות מ-Claude Code . . . ל-Aider יש גישה שהיא יותר כזה Micro-Management, של אתה הרבה פעמים צריך להגיד לו באיזה קבצים להשתמש, להגיד לו איזה קבצים ב-read-only, איזה קבצים אפשר לערוך, לעומת Claude Code שכאילו, “הנה, זה ה-Codebase, תסתדר בעצמך”, כאילו, “תמצא את הקבצים הנכונים”.
ולא יודע, לי יותר נוח . .
(דותן) כן, למצוא את ה-Context זה משימה קשה . . .
(רן) כן, לי יותר נוח, לפחות בפרויקטים שאני מכיר ועובד עליהם, אני יודע בדיוק מה אני רוצה, אני יודע באיזה קובץ אני רוצה שזה יהיה, יותר קל לי לעבוד עם Aider, כי אני אומר “הנה, תשים את זה פה”.
“הייתי יכול לכתוב את זה בעצמי, אבל תקצר לי זמן, תכתוב לי את זה”.
לעומת Claude Code, ששם אני כאילו מרגיש, אני לא יודע מה, כאילו - נכנסים למוסך, פותחים, רואים, אתה לא יודע, בסוף אולי יחליפו לך מנוע, לך תדע . . .
כמובן שאתה יכול לראות מה הוא הולך לעשות - אבל לבוא ולשלוט עליו, לפחות לי היה יותר קל לשלוט על Aider מאשר לשלוט על Claude Code.

(אלון) לדעתי, אין מתחרים ב-Cursor. כאילו, אני חושב ש...
(דותן) כן, רציתי לשאול למה אתה משתמש ב-Cursor במקום Aider?
(אלון) אני שיחקתי באמת עם מלא. בדקתי, אני חושב, כמעט את כל הכלים.

טוב, יש כל כך הרבה אז לא יודע אם כל הכל, בדקתי המון מ-VSCode, Aider, זה . . .
אתה נותן להם את מבחן ה-Prompt הזה, אתה נותן להם באג, אתה נותן להם בעיה מאפס, פשוט אין - Cursor פשוט שובר את כולם, הוא ליגה אחרת.