שלום וברוכים הבאים לפודקאסט מספר 424 של רברס עם פלטפורמה - יצא מספר פלידנרומי, איזה מגניב! . . . - (אורי) 424?! . . . - (רן) 424 . . . התאריך היום הוא 17 באוקטובר, השעה היא 21:30 עוד מעט והשנה היא 2021 - (אורי) והטמפרטורות התחילו לרדת היום, גם היה גשם . . . - (רן) היה גשם היום, נכון, סוף סוף . . .
- (אילן) האמת שזו שאלה מאוד טובה, כי כשהקמנו את החברה אז קראנו לה באמת Me-lio, אבל כשהתחלנו לדבר עם אנשים מארה”ב, אמרו לנו שיש משהו שנקרא Long e ו- Short e, שזה משהו שלא הכרנו . . . אז חלקם הוגים “Mi-lio” וחלקם הוגים “Me-lio” . . . מבחינתנו זה “Mi-lio”.
(אורי) זה בטח ה-Domain שהיה פנוי . . .
- (אילן) האמת שה-Domain שהיה פנוי היה Mi-lio(paymnets.com), אבל ככל שהצלחנו לגדול והחלטנו שהשם זה ממש משהו שאנחנו שלמים איתו - כי היה גם שם תהליך, אבל זה סיפור לפודקאסט אחר - אז קנינו את melio.com, שהיה קצת יקר אבל הצלחנו להשיג, ארבע אותיות וגם com., אירוע קצת . . .
(אורי) טוב, אז זה היה אילן . . .
(רן) כן, אנחנו נעשה היום פודקאסט הפוך - נתחיל מהסוף . . . .
כן - אז אנחנו שמחים ומתכבדים לארח פה את אילן ואור מחברת Melio - אנחנו נדבר על Melio ועל פלטפורמת התשלומים והטכנלוגיה שפיתחתם כדי באמת לממש את כל הסיפור הזה.
אבל לפני זה - בואו נכיר אתכם: אילן - בבקשה:
- (אילן) תודה רבה שאתם מארחים אותנו - כבוד גדול.
- אני מכיר את אורי ורן עוד מלפני מספר שנים, כבוד הוא לנו לבוא לפודקאסט
- אני אילן, אחד ה-Co-Founders וה-CTO של Melio -
- הקמנו את החברה לפני כשלוש-וחצי שנים רשמית - קצת לפני עבדנו עוד בגראז’, להבין מה אנחנו רוצים לעשות
- אני אספר על זה קצת עוד מעט
- שנים יחסית אינטנסטיביות בשנים האחרונות
- לפני כן הייתי ה-VP Engineering בחברה בשם Winward, ולפני זה עבדתי ב-Outbrain כשנתיים + . . .
- איתי פה נמצא אור . . .
(רן) אור - ברוך הבא!
- (אור) תודה רבה - אני היום ב-Melio ה-Principal Engineer, הצטרפתי יחסית ממש בהתחלה. זה היה . . .
- לפני כן הייתי Co-Founder בסטארטאפ אחר, ולפני כן הייתי יועץ באיזושהי חברת נקרא לזה “בוטיק-DevOps” קטן שנקרא FewBytes
- ואחרי שעזבתי את ה-Startup שלי בתור Co-Founder - הייתי Co-Founder ממש לא טוב - מישהו שידך ביני לבין אילן
- והאמת שממש בשיחות הראשונות עם הפאונדרים של Melio זה פשוט . . . אני יכול להגיד באופן אישי שזה היה מעיין “אהבה ממבט ראשון”, ממש “עפתי עליהם” עד הסוף ואמרתי “אני רוצה לעבוד פה” וכל השאר פחות או יותר היסטוריה . . .
- (אילן) אנחנו פיתחנו ומפתחים פלטפורמה לעסקים קטנים, להעברות תשלומים.
- ככל שזה יהיה אולי מופלא ואולי לא לחלק מהמאזינים או למי שמקשיב, תשלומים, בארה”ב בעיקר, עדיין רובם ככולם מועברים על גבי פיסות נייר - שהם שיקים . . .
- סדר גודל של 18 טריליון דולר נעים בארה”ב בין עסקים קטנים בכל שנה
- סדר גודל של כחמישה מיליארד שיקים נכתבים בין עסקים
- כשאנחנו . . . זה סדר גודל שראינו לפני ארבע שנים, ואמרנו “רגע - זה לא הגיוני”
- בעולם שה-Digital Payments קורים בין חברים, כלומר - היום להעביר כסף בין Friends & Family קורה בצורה מאוד פשוטה, יש הרבה מאוד אפליקציות שאתה יכול באמצעותן להעביר כסף בצורה סופר-קלה.
- אם אתה עכשיו בתור Consumer שרוצה לעשות Check-out ב-Online, התהליך הוא מאוד מאוד מתקדם, כל עולם ה-eCommerce.
- אתה יכול לעשות Check Out עם Stripe או עם כרטיסי אשראי או Affirm או עם Klarna או עם כל שיטת Check out אחרת.
- עדיין, תשלומים לספקים, רובם ככולם, מועברים בעצם על פני פיסות נייר - שיקים, העברות בנקאיות - דרך כלים שהם מחוץ . . . בעצם כלי מערכת, שהם בעיקר כלים של הבנקים.
(רן) אפילו בקרנות הון סיכון אומרים “I’ll write you a check” . . .
- (אילן) I’ll write you a check”, Yes” . . . וגם אנחנו היום, כ-Melio - אנחנו כותבים שיקים . . .
- בעצם, יש לנו ספקים שרוצים לקבל רק שיקים . . .
- והבעיה הזו נראתה לנו די מעניינת ומאוד מאתגרת - אמרנו “איך זה יכול להיות, בעולם ש-Payments עוברים ו-Shifting ל-Digital בצורה מאוד מאסיבית, עדיין עולם ה-Supplier Payments נמצא על גבי פיסות נייר” . . .
(רן) על אילו סוגי עסקים אנחנו מדברים? מספרות, וטרינרים, . . . ?
- (אילן) אז אנחנו מדברים כמעט על כל סוגי העסקים -
- זה יכול להיות כמו שאמרת - מספרות וטרינרים, מסעדות, Doctor Offices למינהם, Professional Services, צלמים . . .
(אורי) גולדמן-סאקס?
- (אילן) גולדמן-סאקס . . . גם כאלה, הגדולים . . .
- ובאמת לחברות כמו Nike או Fortune-500’s יש כלים, היום, לעשות גם Procurement וגם Payments
- אבל כשאתה הולך לעסק הקטן - מה שנקרא Owner-Operated Business - לבעל העסק כיום אין כלי מתאים כדי לנהל את תשלומי הספקים שלו.
- ומה שמאפיין בעצם את אותם עסקים זה שאין להם היום איזה Bookkeeper או איזשהו Accounts-Payables Expert שעושה עבורם את ה-Payments
- אנחנו היום ב-Melio, או אצלכם ב-Outbrain - יש בעצם Finance Department, שמתעסקים ב-Accounts-Payables
- אבל אם אני עסק קטן, אם אני עכשיו בעל מסעדה ויש לי חמישה-עשרה עובדים - בדרך כלל מי שמטפלים בזה זה או אני או מישהו שהוא Trusted Employee.
- והיום עסק קטן ממוצע - העסקים שאנחנו מטרגטים (Targeting), של 5-10 עובדים, סדר גודל של 1-2 מיליון דולר Revenue בשנה - מוציאים סדר גודל של 50-60 Payments בחודש.
- וה”אירוע” הזה הוא בדרך כלל Heavy . . . בדרך כלל נעשה ידנית . . .
(רן) אנחנו תיכף נצלול לסיפור הטכנולוגי שם, אבל קצת בכל אופן כדי להבין את הרקע - פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא חייב לעשות מערכת Payments? זאת אומרת - איך קורה שילד-טוב-ירושלים, אילן, אחד מהפאונדרים של החברה, מחליט שבא לו להרים מערכת Payments לעסקים בארה”ב?
- (אילן) אז מה שבעיקר משך אותנו זה גודל ההזדמנות - באנו ואמרנו רגע, עסקים קטנים - סליחה על הקלישאה אבל זה The Backbone of the economy . . .
- בסופו של יום, הדרך שהם מתנהלים - גם ברמת האופרציה של להוציא את התשלומים וגם האופרציה גם גוררת . . . אופרציה לא יעילה גורמת לניהול תזרימים מאוד לא טוב עבור העסק.
- עסקים קטנים - אם אתה מסתכל על הסיבות שעסקים נסגרים לרוב - אז חלק נותנים שירות לא טוב או מוצר לא טוב, אבל בהרבה מאוד פעמים זה נובע מכך שהם לא יודעים לנהל נכון את “האירוע התזרימי”, אתה-Cash Flow.
- והרבה פעמים זה קורה בגלל היעדר יכולת אופרטיבית והבנה של מה בעצם צריך להוציא היום ומה אפשר להוציא מחר ומה אפשר לנהל בצורה יותר חכמה.
- באמת, מה שהדליק אותנו, מה שבעצם גרם לנו להגיד זה איך אנחנו יכולים לעזור לעסקים קטנים? - על ידי זה שנוכל בעצם לקחת את עולם ה-Payments שלהם לעולם ה-Digital, ולנהל בעיקר את ה-Cash Flow.
(רן) אוקיי, אז אני לא מבין גדול בעולם ה-Finance, אבל אני כן יודע שיש כמה חברות וכמה ספקי תשלומים גדולים - הזכרתם אני חושב את Stripe ויש עוד כל מיני גדולים אחרים . . .
(אורי) . . . האם בין ה-CRM לניהול הכספי - CRM זה יותר לצד הלקוחות . . .
(רן) . . . כן, נשים לרגע את הסיפור העסקי בצד - אני מניח שיש סיבה למה Stripe לא מתאים להם, אבל אתם גם החלטתם לייצר מערכת תשלומים פנימית, זאת אומרת - לנהל את הכל אצלכם.
- (אילן) לפני שאני אענה על השאלה הזאת, אני אקח לרגע צעד אחורה - הסיבה בעצם כיום לכך שעסקים בעיקר מתנהלים - לתשלומי ספקים - בעיקר עם שיקים, זה בגלל חוסר ההסכמה, לרוב, הבסיסי בין איך שצד אחד רוצה לשלם לאיך שהצד השני בעצם רוצה לקבל את הכסף.
- היום, כשאני הולך ועושה Check out online, ויש שם איזשהו Check out עם Stripe - אז אני יכול לשלם בכרטיס אשראי, והצד השני יקבל את זה לחשבון הבנק שלו, בעצם.
- יש איזשהו “נדל”ן”, שזה ה-Point-of-Sale, שיכול לסלוק את כרטיס האשראי שלי - והצד השני יקבל את הכסף.
- בעולם ה-B2B, לרוב הטרנזקציות (Transactions), החלק הארי של הטרנזקציות קורה OTC - Over the Counter.
- אין בעצם היום איזשהו Point of Sale - לא לרכישה ולא לתשלום - וה-Point of Sale שבעצם קיים זה ה-Invoice.
- כשאני מזמין, לדוגמא, מהספק דגים שלי עשרה ק”ג סלמון למסעדה - יחד עם הדגים אני מקבל בעצם Invoice, ושם אני אמור לשלם את התשלום עבור הדגים באיזה Net Terms.
- עכשיו - אני ספק דגים שכבר קיים בשוק 20 שנה, ואני עכשיו מקבל ממאות לקוחות כסף - ובאיזשהו מקום אני לא בהכרח רוצה לתמוך בעוד שיטת תשלום
- כי כל תהליך ה-Finance שבניתי או כל תהליך ה-Reconciliation שבניתי בעצם בנוי מעל שיקים, שמגיעים אלי
- אני יודע איך הכסף מגיע ואיך לקשור אותו לחשבונית המתאימה.
- אבל אותה מסעדה שנפתחה עכשיו, מסעדה חדשה שלא בהכרח רוצה לשלם בשיקים - רוצה לשלם בכרטיס אשראי, רוצה לשלם בהעברה בנקאית . . . .
- שני הצדדים לא מסכימים על אמצעי התשלום.
(אורי) . . . ואז יורדים למכנה המשותף הכי נמוך - שזה השיקים . . .
- (אילן) בול . . . ולכן מגיעים בדיוק למכנה המשותף הנמוך ביותר שזה השיקים -
- שיק - ברור שהוא מתקבל בכל מקום, ברור שהוא “ג’וקר”, ואתה יכול בעצם לתת אותו, ובעצם זה סוג של סטנדרט . . .
(רן) יש יותר נמוך - יש Cash . . . אבל לשם עוד לא ירדנו . . . יש מטבעות זהב . . .
(אורי) נייר . . .
(רן) אז בעצם אתם החלטתם שאתם בונים איזשהו Transpiler - משהו שמתרגם דיגיטלי לנייר, נייר לדיגיטלי או כל מיני תרגומים אחרים שקיימים . . .
- (אילן) בדיוק, ולשאלתך של למה בעצם בנינו Payment Infrastructure - כדי להגיע למצב שאנחנו בעצם נוכל לבוא ולשרת את אותם עסקים, הרי היינו צריכים לייצר איזושהי “חוסר תלות” בין הצדדים - Decupling בין המשלם למקבל
- ובנינו בעצם Payments Infrastructure חדש, היום כבר מעל שלושה בנקים - Evolve Bank & Trust ו-Silicon Valley Bank ו-JPMorgan Chase
- בעצם בנינו יכולת לבוא ולסלוק כסף מהמשלם בכל דרך שנרצה - זה יכול להיות כרטיס אשראי, זה יכול להיות Debit Card, זה יכול להיות בנק, זה יכול להיות PayPal, זה יכול להיות Apple Pay . . .
- אנחנו יכולים לסלוק כסף בכל דרך אפשרית - ולהוציא אותו מהצד השני בכל דרך שהצד השני יחפוץ בה
- בעצם יצרנו ניתוק בין שני הצדדים - מה שנותן לנו היום המון כוח לבוא לעסק - לבוא למסעדה או לאיזשהו צלם או מספרה או כל מקום אחר - ולהגיד “אוקיי, לא משנה עכשיו, אתה לא צריך לשכנע את הצד השני איך לקבל את הכסף, תן להם באיזו דרך שהם יחפצו, ואתה תשלם איך שאתה רוצה”.
(אורי) יש גם, כאילו את “הדרך של Melio”, את ה . . . לא יודע, כרטיס או סוג של bit כזה . . . אפליקציה שהיא אפליקציית-סליקה, שאם היא מתאימה לשני הצדדים אז מה טוב, אבל אתה יכול גם דרכה לקבל ול . . .?
- (אילן) אז הדרך שאנחנו היום . . . בדוגמא שנתתי, נניח שאני מסעדה, אז אני יכול לסלוק, אני יכול עכשיו לבחור לשלם באשראי, יכול לבחור לשלם בבנק - ב-Bank Transfer - ואתה תקבל איך שתחפוץ, נניח שיקים או העברה בנקאית או כל דרך אחרת.
- אנחנו כן מייצרים . . . אנחנו נייצר בעצם סוג של . . . אם אני מבין נכון את השאלה שלך, מעיין Wallet,
- כך שאפשר בעצם, ברגע ששני הצדדים ב-Network, אז בעצם נוכל להעביר כסף - שהוא בעצם Wallet, שכל אחד יוכל להשתמש בו ב-Network עצמו.
- עכשיו, אחד הדברים הנוספים שיצרנו ב-Payments Infrastructure הזה זה בעצם, שלהבדיל ממערכות כמו bit או Pepper, או בארה”ב Venmo או PayPal, ששני הצדדים צריכים להיות ב-Network על מנת שצד אחד יוכל לשלם לצד השני - אנחנו בעצם יצרנו יכולת של מה שאנחנו קוראים לו Open Network -
- רק צד אחד צריך להיות ברשת על מנת שהצד השני יקבל את הכסף.
- על ידי כך, בעצם הורדנו את העומס ממי שכרגע משתמש בנו, כדי לשכנע שהצד השני יכנס.
(רן) כן, אז החלטתם והבנתם שאתם רוצים להציע מערכת תשלומים נורא גמישה שהיא Open ואתה יכול לשלם איך שאתה רוצה ואתה יכול לקבל את הכסף איך שאתה רוצה - אתה בא לאור, “המתכנת המסכן”, אומר לו: “אור, בוא תבנה לי כזה!” . . .
איך מתחילים? מה האתגרים פה? איך בכלל מתחילים לבנות מערכת Payments כזו מאפס?
(אורי) אז אור מוציא לו חשבונית . . .
- (אור) אז באמת, Melio זה קצת יותר ממערכת תשלומים, מן הסתם - חלק גדול מאוד מהמערכת מבוסס על Interface ממש נוח -
- בגלל שזה Small Business, בגלל שאין להם כל הרבה זמן להתעסק עכשיו עם איזושהי מערכת Business-ית מורכבת, שבדרך כלל פונה לעסקים, אז בגדול, מה שאני הצעתי לאילן כשהתחלנו היה שאמרתי “אילן, תשמע - אנחנו נמצאים עכשיו On the verge of Serverless”, יש לנו הזדמנות לא לתחזק שרתים! יש לנו הזדמנות להינות מהיתרונות . . . “
(רן) . . . ואומר את זה אחד שתחזק כבר הרבה שרתים, אמרת ב-Intro . . .
- (אור) בדיוק - מה שאצלי בראש היה זה שאני לא רוצה להגדיר יותר NTP בחיים, לעולם . . .
- אז אמרתי לאילן “בוא נעשה Serverless! בוא נלך על זה ובוא נראה אם זה עובד לנו”.
- [משלנו!]
- ואילן זרם איתי . . . עשה לי בהתחלה פרצוף של “אתה חושב? אתה בטוח?”, אבל אמרנו “יאללה, בוא נלך על זה” . . .
- (רן) “זה לא Hype, זה לא כמו GraphQL שיעבור עוד מעט? . . . .”
- (אור) בדיוק . . . באמת, היו לו ספקות קצת בהתחלה, ואמרתי לו “שמע - עלי! מה שלא יעבוד, אנחנו נסדר”.
- ואז באמת בנינו את המערכת - ה-Payments Processing שלנו בעצם רץ Serverless.
- (אור) זה מאוד . . . .
(אורי) . . . זה מאוד Stream-oriented, נכון? זה Processing של Streams של Data, וזה נשמע מתאים . . .
- (אילן) אז זו נקודה מאוד חשובה, מה שאמרת עכשיו - בסופו של יום, תשלומים - רובם יוצאים או בהעברות בנקאיות מצד אחד, או בשיקים . . .
- עדיין אנחנו מוציאים שיקים - Melio מוציאה היום סדר גודל של מאות אלפי שיקים כל חודש, כי עדיין הספקים רוצים לקבל שיקים . . .
- תהליך גביית התשלום הוא באמת Stream-oriented, כלומר - אני יכול להיכנס למערכת ולקבוע תשלום.
- אני יכול לקבוע אותו לעכשיו, אני יוכל לקבוע אותו להיום או למחר לעוד חודש - אבל בסופו של יום, כל או רוב התשלומים מתמקדים בעצם בנקודת זמן אחת.
- בסופו של יום, כדי להעביר כסף בהעברה בנקאית או בשיק - זה דווקא Batch-oriented, כלומר הכל מתרכז בנקודה אחת, כי הבנקים בסוף עובדים ב-Cut-off-ים . . .
- זאת אומרת שכשאני רוצה להעביר כסף מנקודה A ל-B, בעצם יש Cut-off של הבנק
- ה-Cut-off של הבנק הוא ב-2300 או 2400 Central Time בארה”ב, ואז בעצם בנקודה הזאת אנחנו לוקחים את כל השלבים שנקבעו להיום, או שנקבעו למועד שאנחנו רוצים - ובעצם מוציאים אותם.
- מה שאומר שהמערכת מקבלת Event-ים, מקבלת פקודות, ב-Stream - אבל בסופו של יום, היא מתנקזת לנקודה אחת, שבה צריכים להעלות את אותו קובץ, אותו Ledger, לבנק, כדי לבצע את התשלומים השונים - או להוציא שיקים או . . .
(אורי) הבנתי שאופי הטרנזקציות האלה זה אופי שלא מצריך State, כמעט . . .
- (אור) נכון - אז באמת, אני מוכרח להודות שבהתחלה המוטיבציה הייתה מאוד “לנהל כמה שפחות”
- ולאט לאט, עם הזמן - האמת שדי מהר - ראינו שזה משחק לטובתינו בעוד מקרים, כי יש לנו את הצד . . .
- צריך להבין שהשוק הזה הוא נורא נוח, כי . . . במובנים מסויימים הוא מאוד נוח ונקרא לזה “פריוויבלגי” לנו, כ-Business -
- כי מדובר בעסקים, אז הם עובדים 0900-1700, זה רוב העומס שיש לנו במערכת
- הם לא עובדים בשבת, הם לא עובדים בראשון
- הבנקים לא עובדים בשבת ולא עובדים בראשון - אז אנחנו לא עושים Processing בימים האלו.
- יש לנו פריווילגיה מאוד גדולה להפעיל את המערכת רק בזמנים מסויימים,
- וגם בתוך אותם ימים - רק בשעות מסויימות
(רן) אילו זה רק היה בשעון ישראל אז זה היה אידיאלי . . .
- (אור) כן, זה היה מושלם . . . אז במובן הזה, Serverless מאוד עזר לנו, כי אם ניקח לרגע רק את ה-Payments Processing -אז 90% מהיום זה 0, לא קורה שום דבר . . .
- אולי יש כל מיני Management ו-Logistic tasks וכאלו שרצים ברקע, אבל חוץ מזה - כלום.
- ואז, ב-Trigger מסויים ביום, במערכת מתחילה לעבוד, עושה את כל ה-Processing שהיא צריכה לעשות - וחוזרת לישון.
(אורי) זה מזכיר לי קצת ב”רמזור” כשהוא מלמד ריקוד במשרד רואה חשבון - “מה קורה כל החודש? כלום-כלום-כלום . . . 15 לחודש?! אוו . . . .”.
(רן) אז אתה אומר שהיכולת היפה של פונקציות Lambda לעשות Scale-up באופן מיייד ואחר כך לכבות לכמעט אפס - זה יתרון ארכיטקטוני אחד . . . דרך אגב, לגבי ה-State שהזכרתם פה, אז לפחות בדרך שבה אני מדמיין, דווקא ב-Payments אני מדמיין שקיים הרבה מאוד State, רק שהוא תמיד צריך להיות Persistent, את אומרת - הוא אף פעם לא In-Memory, כי אסור לאבד אותו . . . אז אולי זה לא נכון להגיד ש”לא קיים State”, אבל ה-State תמיד חייב להיות Persistent . . . .
- (אור) נכון - ה-State, במקרה שלנו, בוא נגיד . . . . אנחנו לא “Serverless קלאסי”, נקרא לזה
- ה-State שלנו יושב על Database טרנזקציוני (Transactional), הטרנזקציות שלנו הן בתוך ה-Lambda, מן הסתם גם חלק מה-Processing של מה שה-Lambda עושה
- חלק ממה שאנחנו עושים בעבודה מול הבנקים זה בעצם חלק מהטרנזקציה שקוראת מול ה-Database,
- זאת אומרת - אנחנו מתייחסים ל-Lambda כאל Volatile לחלוטין - שאם היא תיפול, לא יקרה כלום מבחינת “לא יזוז כסף לשום מקום”.
- וה-State עצמו באמת נשאר ב-Database.
(רן) איך נראים ה-API-ים מול אותם בנקים? אני זוכר מהפעם האחרונה שעשיתי איזשהו Payment, זה היה איזשהו CORBA זוועתי עם Perl וכאלה דברים . . . .מה המצב היום?
- (אור) אז באמת, תשלומים מול בנקים זה סיפור שלם לגמרי, שאפשר לספר עליו . . .
- אני אתן לרגע את הראשי תיבות ACH - זה Automated Clearing House, שזה בעצם אוטומציה למשהו ענתיקה שנקרא Clearing House . . .
(רן) . . . ושום דבר שם לא אוטומטי . . . .
- (אור) . . . והאוטומציה . . . אני אתן שתי אנקדוטות, אבל בגדול זה קובץ עם המון Records בפנים
- אתה שם אותו באיזשהו Server בצד השני של העולם - וזה “חור שחור” . . . .
- אין שום דבר - לא מודל של Request Response . . . יש Response מסויים, אבל זה לא בדיוק אומר לך “אה, כן - אנחנו בדיוק העברנו את הכל!” - אתה יודע רק אחרי כמה ימים אילו מה-Records נכשלו.
- מה שלא נכשל - הצליח . . . זה בערך המודל לפרוטוקול של הדבר הזה.
(רן) כנראה . . .
- (אור) “כנראה” . . . בדיוק.
- עכשיו, תוך כדי שאנחנו עובדים אתה אומר לעצמך אוקיי, זה מודל ש . . . יש שם איזשהו מחשב שעובר על הרשומות אחת-אחת, ה-Processing מעביר אותן הלאה ומחזיר אלינו מה שנכשל ומה שלא נכשל.
- ואז גילינו שאחת הטרנזקציות שחזרה ונכשלה - אנחנו ראינו איזשהו Meta-data בפנים שאנחנו שומרים כדי למפות את זה אחר כך לטרנזקציות פנימיות שלנו וכו’ - ואצלנו זה התחיל נגיד עם “t” קטנה ומספר מאוד ארוך
- וחזרה אלינו טרזקציה שאנחנו לא מזהים - זיהינו אותה, כי שהסתכלנו בעין זה היה “T” גדולה ומספר מאוד ארוך . . . .
- ואז הבנו שאיפשהו ב-Chain של הבנקים, יש פשוט איזשהו בנאדם שפשוט הקליד “T” . . . . המחשב לא טועה בין “t” ל-”T”, זה שני דברים שונים לגמרי, אבל בנאדם שמקליד T באיזשהו אקסל או email או משהו - כנראה התחלף לו פעם אחת ל-T גדולה ומשם זה נשאר גדול וחזר אלינו בחזרה עם אות גדולה . . .
(רן) זה היום שנשפך לו הקפה על ה-Shift . . . .
- (אור) משהו כזה, בדיוק . . . אז המערכת הזאת היא כאילו סמי-אוטומטית, כי הדברים הם Triggered בצורה אוטומטית - אבל יש שם הרבה מאוד עבודה אנושית
- וגם השגיאות שחוזרות הרבה פעמים זו עבודה אנושית,
- כל מיני מיפויים שמסתכלים על ה-Owner של החשבון בנק - הרבה פעמים זה שם . . . .
- הם אשכרה ממפים את זה לשם, והרבה פעמים הם לא מוצאים את המספר . . .
- יש ממש הרבה מאוד תהליכים, ואני רוצה להגיד אולי - אם המערכת היא סוג של . . . ה-Input-ים שהיא מקבלת מהמכונה - אנחנו מתייחסים אליהם גם כאל Input-ים אנושיים, כדי לוודא שבאמת לא נפלנו גם במקרה הזה.
(אורי) אבל רגע - קודם, אילן דיבר על זה שאתם מוציאים המון שיקים. זה כאילו . . . אשכרה יש מדפסות שמדפיסות נייר? Serverless מפה ועד להודעה חדשה, אבל מדפסות . . .
- (אילן) חבל על הזמן . . .
(רן) בטח יש שירות של אמאזון שמדפיס שיקים, לא? . . . .
- (אילן) א - נכון, יש שירות של Amazon שמדפיס שיקים [?], אבל אנחנו משתמשים בשירותים של הבנקים שמדפיסים שיקים
- אור דיבר בעצם על קובץ ACH, שזה קובץ מקודד, ששולחים אותו כדי לבצע העברות בנקאיות
- יש קובץ עם פורמט אחר, קצת יותר מתקדם, ב-JSON, שמעלים לבנקים והם מוציאים שיקים.
- בעצם, אנחנו נותנים פקודה לבנק - אתה צריך להעביר את זה עד שעה מסויימת, את הקובץ עצמו
- כשאתה אומר להם “הנה הפרטים” - ומהצד השני יש מדפסות, ומוציאים בעצם שיקים . . .
- עכשיו, הם עוברים, נכנסים למעטפות, עוברים ל-USPS - ומגיעים ליעד שלהם . . .
(אורי) אני חייב להגיד שכאילו . . . נגיד ב-Outbrain, כשאנחנו עושים תשלומים לספקים - וזה הרבה מאוד ספקים, פעמיים בחודש - אנחנו עובדים עם איזושהי מערכת נוראית שנקראית מס”ב, מכירים?
- (אילן) [מהנהן ביאוש כנראה]
(רן) ישראלית?
(אורי) כן, “מרכז סליקה בנקאי” או משהו כזה . . .
- (אור) זה די מזכיר את המבנה של ה-ACH, באיזשהו מקום - מאנקדוטות ששמעתי . . .
(אורי) אני, אישית, מעדיף לחזור לשיקים, אחרי החווייה עם המס”ב הזה . . . כאילו, מעלים שם איזשהו קובץ Excel, זה אותו דבר כנראה . . . נורא.
(רן) יותר בטוח מלשלם ביטוח לעובדים, שגם זה בדרך כלל לא מגיע, אבל לא משנה . . . .
(אורי) נכון . . . .אבל יש שם גם . . . לפעמים מתחלפות להם . . . השמות מתחלפים בצדדים כי הכל בעברית, ואתה צריך לקרוא ביוונית, וזה . . .
(רן) אז היום אתה מומחה ל-Payments, אור? את היום והלילה שלך אתה מבלה בפיענוח של קבצים כאלה?
- (אור) אז אני, בוא נגיד במרכאות “למזלי”, יש צוות הרבה יותר גדול שמתעסק בזה.
- אני עשיתי את זה תקופה יחסית ארוכה, אני . . . זה כמו במטריקס, שהוא רואה את הקוד ויודע מה מופיע מאחורי זה בלי להסתכל על התמונות?
- אז זה אותו דבר - אני מסתכל על הקובץ ACH ואני יודע - זה המספר של הזה, המבנה הזה זה שם . . .
(רן) זה “T” גדולה אז היום Rachel עבדה, זה “t” אז . . .
- (אור) כן . . . גם בשיקים, אגב, זה מאוד . . . שוב, שיקים זה תהליך אנושי - זה נשלח בדואר אז זה הולך לאיבוד
- יש גם דברים . . . לדוגמא, כשהתחלנו שלחנו מעטפות בצבע הלא נכון . . . שלחנו מעטפות סגולות של שיקים, של Melio, סגול . . .
- וגילינו שיש אנשים שפשוט מניחים את השיק בצד ולא עושים איתו כלום, כי הם חושבים שזה פרסומות . . .
- אז שינינו את זה ללבן - ופתאום אנשים כן הפקידו את השיקים . . . .
- יש כל מיני דברים . . . זה באמת, הערבוב הזה של תהליך אנושי ותהליך שאנחנו מייצרים דברים אוטומטית, שמים ב-API באיזשהו מקום איזו JSON או לא JSON - אנשים בצד השני בסוף צריכים לעשות פעולה, וזה הופך את הכל להרבה יותר מורכב.
(אורי) יש לי משהו שמעניין אותי - דיברת על זה שבאים ועושים תשלום, ומקבלים מצד אחד ומשלמים מצד שני - ואתה רגיל שהטרנזקציה נסגרת, נכון?
עכשיו, “נסגרת” זה אומר “הכסף עבר”, אני יודע, אבל זה לא בדיוק ככה - אתה . . . הכסף לא עבר, אתה רק העברת את הקובץ ל-Processing של מישהו אחר או שהשיק בדואר, זה . . . ואין היזון-חוזר.
- (אילן) אין היזון חוזר, זה נכון, וגם במקרים מסויימים, כמו שאור אמר - ב-Bank Transfer, ב-ACH, הפרוטוקול עובד בזה שהוא אומר “כל עוד לא חזרתי אליך אז הכל בסדר”, ואם חזרתי אליך עם שגיאה אז הנה הדברים שנכשלו”
- אבל כן בנינו מערכת - בנינו מערכת, בסופו של דבר אנחנו מעבירים היום בקצבים של עשרות מיליארדים של דולרים בשנה, יש לנו עשרות אלפי לקוחות ואנחנו חייבים שהכל יהיה מאוזן.
- ה-SLA הוא מאוד מאוד חשוב - בסופו של יום, אנחנו חייבים . . . לא יכולים להפסיד שדולר לא יגיע לצד אחד או תשלום או שניים יפלו, כי בסופו של דבר מדובר על עסקים שהכסף שלהם לא הגיע לספקים, וזה המון המון Relations שבין העסק לספק.
- ולכן בנינו מערכות שיושבות בעצם מחוץ ל-Payment Processing, שבעצם בודקות שהספרים מאוזנים
- נכנסות לבנקים, לוקחות קבצים שאנחנו . . . שמחוץ ל-Transactions, שהם קבצים שמגיעים אלינו - כדי לאזן את הספרים
- כדי לראות בעצם שכל מה שאנחנו ייצאנו - אנחנו אחרי זה מתשאלים את הבנק, אז אנחנו מבינים . . .כל מה שאנחנו שלחנו לבנק כהוראה, כשאנחנו אחרי זה מתשאלים את הבנק, אנחנו מוודאים שהבנק באמת הוציא את זה.
- כל המערכות של ה-FinOps שאנחנו . . . .
(רן) אני מניח אגב, שזה ערך מוסף משמעותי, מעבר ליכולת הטכנית להעביר תשלום - לוודא שזה מאוזן, לוודא שהדברים עברו, אני מנחש שזה ערך מוסף . . . אני יכול להגיד, שוב - אם נחזור לאנקדוטה של החברת ביטוח - אני זוכר פגישה עם סוכן ביטוח שהבטיח לי ש”פה יש מחשב שבודק!”, אז שאלתי אותו “מה, לפעמים אין מחשב שבודק?”, אז הוא אמר לי “לא . . . בחברות זה אנשים, אצלי זה מחשב!”. אז ברוך הבא למאה העשרים . . .
(אורי) אבל אתה אומר “אני מבצע את הטרנזקציות, ואחרי זה יש לי Sweeper כזה שעובר ובודק שבאמת כל הטרנזקציות - "באמת הבנק שילם את זה”, זה מה שתכל’ס סוגר את הטרנזקציה.
- (אילן) זה יוצא אצלנו כדוח במערכת
- אנחנו עושים בדיקות אצלנו, עוד במהלך העלאת הקבצים - גם שם יכולות להיות נפילות שלנו
- יש הרבה Lambda-ות שרצות, יש הרבה קבצים, אנחנו עושים תהליך של MapReduce, שעוברים בעצם שורה-שורה בקבצים ופותחים אותם ב-Lambda-ות שיש לנו
- בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין שכל מה שקראנו מה-Database עולה לתוך הבנקים - עוד לפני בכלל שיכולים לסגור את הטרנזקציה.
- אז גם שם פיתחנו יכולת שבאנו ואמרנו שאנחנו לא מחכים - בגלל שאין שגיאות ואין היזון חוזר . . .
(אורי) זה לא שאין שגיאות - אין הודעות שגיאה . . .
- (אילן) אין הודעות שגיאה, בדיוק - אז אנחנו, בתהליך העלאת הקבצים, אנחנו כל הזמן בודקים מה העלינו לעומת מה שהיה כתוב ב-Database - כי התהליך בעצם חיצוני ונפרד - כדי להקפיד שהדברים מאוזנים.
- רק בשלב שלאחר מכן, יש תהליך שבעצם מתשאל את הבנקים ובודק מה בעצם אנחנו העלינו, ואז רואה שהכל מאוזן.
(אורי) עד כדי “t” קטנה ו-”T” גדולה . . . .
- (אילן) . . .שרק אור תופס, כן . . .
- (אור) יש פה באמת . . .אפשר להגיד שאנחנו עושים Reconciliation בכמה רמות שונות, מכמה Check-Points שונים בתוך התהליך
- גם מיד אחרי שאנחנו מעבירים את הכסף, גם כמה ימים אחר כך, גם כשמהבנק מודיעים לנו, בדיעבד, מה הצליח ומה לא הצליח, גם אחר כך במאזן של של הבנק, הסופי, שאנחנו רואים . . . .
- אנחנו מנסים באמת לקבל את התמונה השלמה, כי שוב, כמו שאילן אמר - אנחנו לא יכולים להרשות שבגללנו ה-Customer שלנו לא ישלם חשבון אחר, כי אז הוא, שוב, בבעיה מול הספק שלו
- יש לו עכשיו Cash-flow problems . . .
- בשבילו זה 100% - תשלום אחד בשבילו . . .
- אצלנו תשלום אחד זה פרומיל-של-הפרומיל - אצלו זה 100% מהדברים שהוא מתעסק בהם.
(אורי) זה גם פוגע לו לפעמים בדירוגי אשראי או כאילו . . . Credit Score.
- (אור) יכול . . .
- (אילן) זה יחס עם הספק . . . זה יחס עם הספק, שהוא אומר לו “The Cheque is on its way” - והוא לא באמת on its way, ואז היחסים ביניהם עשויים להיפגע.
(רן) איך עוד נראה הסיפור הטכנולוגי? זאת אומרת - האם עצם זה שאתם עוסקים ב-Domain הזה, של פיננסים, יש לזה השלכות טכנולוגיות, לצורך העניין - באילו שפות אתם כותבים? איזה Security זה אומר מבחינתכם? השלכות אחרות, טכנולוגיות שקיימות?
- (אור) מבחינת שפות, אנחנו די “סטנדרטיים”, נקרא לזה ככה, לפחות בתעשייה היום.
- אנחנו עובדים ב-JavaScript, גם קצת Python בכל מיני מקומות בתוך המערכת - אבל בגדול רוב המערכת כתובה ב-Node.
- זה מאפשר לנו, פשוט בגלל ש-Lambda ו-Node זה מאוד . . . נקרא לזה “Native” ב- Runtime.
- לא ניסינו יותר מדי להתחכם שם - אנחנו בודקים את עצמנו כמה שיותר.
- מבחינת Security, גם - Lambda משחק יחסית לידיים שלנו במקרה הזה: אין Server . . . אין Port לפרוץ אליו אפילו
- זה לא קיים, כקונספט . . .
- גם ל-Compliance, אגב - גם מאוד עזר לנו, כל מה שקשור ל-Serverless.
- כשעברנו Compliance - עברנו כבר שני תהליכים - ופשוט, יש חברות . . .
(אורי) מי הגוף שמבקש מכם את ה-Compliance? זה Compliance עם מי?
- (אור) Compliance ISO 27001 . . .
(אורי) שהוא יותר פיננסי או . . .
- (אור) זה של אירופה יותר, אם אני לא טועה . . .
- (אילן) האירופאי זה בעיקר Security, ועכשיו אנחנו בעצם בתהליך, מסיימים אותו, של SOC 2 Type 2
- מי שדורש מאיתנו את הרגולציות האלה זה (א) השותפים שלנו, זה הבנקים שאיתם אנחנו עובדים - זה ה-Rails שאיתם אנחנו מעבירים את הכסף
- ושותפים - Melio בסוף . . . עוד לא נגענו בזה, אבל נחזור רגע לחלק הטכנולוגי -
- ל-Melio יש שני קווי מוצר עיקריים -
- הקו הראשון זה Stand-alone Experience
- הקו השני בעצם זה ה-Platform - “היכולת לאמבד (To Embed) את ה-Experience בנדל”ן של מישהו אחר”
- השותף הכי גדול שלנו היום זה Intuit, ב-QuickBooks - בעצם שמו את היכולות שלנו בתוך QuickBooks
- ושותף שמקבל שירות פיננסי רוצה לדעת שאנחנו Well-Secured.
(רן) אז אמרת . . . למה אתה מוריד את ה-Attack-Surface? . . .
- (אור) דילגנו על זה . . . גם בתוך ה-Compliance יש סעיפים שלמים של Port management וכל מיני דברים כאלו, ברמת המכונות וה-Server-ים, שזה פשוט לדלג עליהם . . .
- לקצר מאוד את הזמן של ה-Compliance, באופן מפתיע . . . זה מפתיע את הצד השני, שעושה לנו את ה-Review - כמה חתכנו.
- זה היה מאוד נוח בהקשר הזה.
(רן) למרות שאתה יודע - אני מניח שה-Compliance הזה יזוז עם הזמן ויתרגל, ויגלה שגם לצורך העניין, ב-Serverless צריך פשוט לבדוק דברים אחרים . . . אין יותר Port-ים פתוחים, אוקיי . . . אין יותר File Descriptors, אבל כן יש דברים אחרים . . .
- (אור) יש Dependencies, יש Static code analysis . . . עדיין יש הרבה API-ים שחשופים החוצה לעולם, מן הסתם . . .
(רן) אני מבין שה-Compliance עוד לא הגיע לשם . . . .
- (אור) אנחנו מנסים כמה שיותר לדאוג בעצמנו, כי שוב - ה-Compliance חשוב לנו בגלל שזה חשוב לפרטנרים שלנו, זה חשוב לנראות
- חשוב לנו שלא יקרה לנו שום דבר, לשמור בעצם על כל הלקוחות שלנו, אז יש כאן את האספקט של האם אנחנו מרגישים מספיק אחריות בשביל לעשות את זה.
- כן . . . .אז בהקשר הזה, השימוש ב-Lambda ובאופן כללי ב-Serverless - אני רוצה רגע להגיד מילה על Serverless -
- אני תמיד שומע “Serverless, Serverless” . . . כשהתחלנו להתעסק עם זה, אני פחות התעניינתי בזה שזה Serverless, אפילו קראתי לזה הרבה פעמים Management-less . . . .
- יש Server, הוא קיים - יש Lambda, זה Server, יש Instance, יש לנו Connection ל-Database שאנחנו עושים לו Re-use, יש RAM ואנחנו מחזיקים שם כל מיני דברים, יש CPU . . . . יש הכל.
- זה מבחינתינו כאילו מתנהג קצת כמו Server שמריץ קוד ב-Check-point-ים - רק שאנחנו כאילו לא מנהלים אותו.
- אז במדרג, אנחנו כן מסתכלים על זה כי Lambda זה ה-Holy Grail מהבחינה הזו של Management-less
- מתחת לזה יש לנו FarGate, יש לנו זה . . .
- אז אנחנו לא Pure-Serverless - אנחנו משתמשים במה שמתאים לנו באותה נקודת זמן.
(רן) איך זה משפיע על חווית הפיתוח? זאת אומרת - אם אני עכשיו בא ומתקן איזשהו Bug ב-Service, שהוא כנראה חלק מ-70 רכיבים אחרים - איך אני מפתח אותו? איך אני בודק אותו?
- (אור) יפה, אז זה אחד הדברים הראשונים שגם אני חשבתי עליהם כשאמרנו “בואו נעשה Serverless” . . .
- אז יש לנו כרגע שתי גישות - אחת שהיא קצת יותר Legacy בתוך החברה ואחת שהיא יותר חדשה, שאנחנו ככה מתחילים לעשות לה סוג של Imploy מבפנים
- הגישה הראשונה, שהיא עדיין עובדת בחלק גדול מה-Service-ים - מה שעשינו איתה בעצם . . . ה-Service-ים עצמם, היה להם מבנה פנימי מאוד ספציפי, הם היו נראים כמו איזשהו Web Application, והייתה איזושהי מעטפת קטנה שסידרה בעצם את כל התשתית מסביב, שהיא כאילו תיקרא ל-Routing בתוך ה-Web Application
- אם זה Event מ-SQS אז הוא מול איזשהו Route עם Fake payload, שזה בעצם ה-Payload מ-SQS, ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה
- אם יש S3 אז הוא מול איזשהו Payload מ-S3
- ואז זה מאפשר לנו בעצם להריץ את הדבר הזה בתוך Lambda כרגיל, עם Event-ים ו-Listeners והכל . . .
- (אור) אפילו לא Container - הלכנו ממש npm-start . . . פשוט, מה שהיה . . . היו פשוט, בכל פרויקט, היו שני סקריפטים
- אחד שמתאים ל-Lambda והשני שהוא Server עם איזושהי מעטפת.
- כשמפתחים עבדו לוקאלית, אז בעצם הם . . . ה-Service שלהם דיבר ישירות עם ה-Cloud, לא עבדנו עם RabbitMQ לוקאלית ו-SQS ב-Cloud, עם DynamoDB ב-Cloud ועם Redis לוקאלית
- פשוט הכל - לכל Developer יש תשתית שלמה - “שלד” כזה של התשתית - בלי ה-Compute
- הוא פשוט בוחר איזשהו Service שהוא רוצה, npm-start - וזה מתחיל “לנגן” מול התשתית, מול ה-SQS הרלוונטי, מול ה-DynamoDB הרלוונטי
- זאת הייתה הגישה הראשונה - זה עבד יחסית טוב, רצנו עם זה יחסית הרבה זמן.
- עכשיו אנחנו נהיינו קצת יותר Powerhouse של -Lambda, ואנחנו עובדים לגישה שהיא קצת שונה -
- אנחנו עובדים עם SAM היום - SAM זה המתחרה-Serverlss, זה “ה-Serverless.com של AWS“. . .
- הרעיון זה שהוא מייצר לנו CloudFormation templates, אנחנו עושים לזה Deployments כחבילה שלמה, כ-Stack שלם
- ואז, ברגע שיש לך Stack כזה, של . . . בגדול, לכל מפתחת אצלנו נגיד יש חשבון AWS פרטי, זה כרגע . . . עדיין אנחנו בסוג של נקרא-לזה-POC כדי לבדוק שזה . . . שההתיכנות של זה היא ממש בסדר.
- לכל מפתחת יש חשבון AWS - בפנים יש בעצם את המיני-Production של Melio - איזה שירות שהיא רוצה להריץ שם, את ה-email Service שלה, גם את ה-Payments Processing, הכל . . .
- ואז, אם היא רוצה לפתח Lambda מסויימת, אז כתבנו איזשהו כלי משלנו, שבעצם משתלט על ה-Lambda הזאת, ומעביר את ה-Compute אליה למחשב
- ואז היא יכולה לעשות Break-points, לוקאלית - זה רץ ממש על המחשב . . .
- (אור) בדיוק - רק עם פחות משחקים
- פחות משחקים עם Port-ים, פחות משחקים עם Networking - רק לקחת את ה-Message, לשלוח אותו למחשב, לעשות את ה-Compute . . .
- כי ה-Resources של AWS בכל מקרה זמינים - SQS זמין ב-API Call ו-SNS זמין ב-API Call, אז ה-Compute שרץ לוקאלית על המחשב “מדבר עם ה-Cloud כאילו הוא ב-Cloud”
- אז ה-Telepresence במובן הזה זה רק להעביר את ה-Messaging למקום הנכון ב . . . נקרא לזה “ב-Network הגלובאלי העולמי”, למחשב הספציפי שבו זה נמצא כרגע.
(רן) אז מפתח חדש שמצטרף אליכם - אנחנו כבר לקראת סיום, וזו שאלה אחרונה אולי - מפתח חדש שמצטרף אליכם, שמעולם לא חווה Serverless ולא חווה את ה-Concept - עד כמה, להערכתם, קל או קשה לו להכנס ל-Mindset הנכון, של Serverless, של Stateless, וכו’?
- (אור) אז אני מודה שזה אתגר . . .
- אנחנו, ככה, מנסים בתקופת ה-Onboarding של המפתחים והמפתחות, אנחנו מנסים להכניס את זה מעיין ל-Mindset של “אנחנו חיים על Lambda”, עם האתגרים - מה שיבוא, אנחנו נתמודד איתו.
- בגדול, הגענו למצב שיש כבר הרבה מאוד Engineers שכבר עובדים עם זה, אז ברגע שמישהו מצטרף, יש את ה . . . נקרא לזה תמיכה, ה-Ecosystem הפנימי של החברה שיודע לעזור.
- אני יכול להגיד שהחבר’ה של ה-Payments Processing מדהימים בקטע הזה - ממש אימצו את זה לגמרי והם הולכים עם זה עד הסוף.
- גם עם ה-Pitfalls ועם ה-Challenges שיש לזה - הם הולכים עם זה ורצים עם זה קדימה ממש יפה.
- רציתי לגעת דווקא בנקודה, בהקשר של Serverless, אם יש לנו זמן - בהקשר של Pricing . . .
- יש איזושהי מנטרה כזאת, ש-”Serverless הרבה יותר יקר” [תלוי . . . 412 Serverless at Via], בגלל שזה בעצם שירות Premium כדי להריץ פונקציה אחת בודדת
- אנחנו, מה שנקרא, מוצאים - בהשאלה מאנגלית [we find it] - אנחנו מוצאים את זה יחסית - אם לא יותר זול אז מקביל לדברים אחרים.
- יש לזה כמה סיבות - מן הסתם, אחת הסיבות העיקריות זה שאם לא הרצנו אז אנחנו לא משלמים, אבל באיזשהו מקום . . .
(אורי) אין דבר כזה “להשאיר Instance באוויר” . . .
- (אור) בדיוק - אין Instance באוויר . . . כשהוא כן באוויר זה יקר יותר, אבל רוב הזמן אצלנו הוא לא באוויר.
- בוא נגיד לא “רוב הזמן”, אני מגזים - אבל חלק גדול מהחודש הוא לא באוויר.
- ויש פיצ’ר מאוד נחמד, בהקשר הזה, שיחסית מאוד קל לנו לעשות לו מה שנקרא Unit economics
- כי בעצם כל Processing אצלנו - אנחנו יודעים כמה הוא עולה, אנחנו יכולים לעשות איזשהו חישוב גס ולדעת כמה בעצם לתרגם- ממש לחשבונית AWS - לתרגם כמה עולה הפעילות העסקית, ואפילו לתת תחזיות על סמך זה.
- וזה יתרון מאוד גדול בשבילנו.
(אורי) זה מחזיר אותי לשאלה שמחכה מההתחלה . . . מה המודל העסקי? זאת אומרת - אתם פר-טרנזקציה? אתם . . .
(רן) עושים פרסומות! מה בעיה? . . .
- (אילן) Recommendations, כן . . .
- במערכת שלנו, בסופו של דבר, יש שני סוגים של Transactions -
- יש את מה שאנחנו קוראים לו Basic Transactions, ה-Fundamental - להעביר ACH ל-ACH או ACH לשיק - התשלומים האלה הם חינם, בעצם Engagement Flywheel עבור העסק ועבורנו בעצם - שהעסק ישתמש בנו.
- הסוג השני של התשלומים זה בעצם Premium Payments -
- אם עכשיו עסק רוצה להשתמש בכרטיס אשראי - אז לא מתאפשר לו כרטיס אשראי, כי רוב הספקים לא מקבלים אשראי בעולמות ה-B2B
- אנחנו, בזכות ה-Decupling, מאפשרים לעסק בעצם לשלם בכרטיס אשראי - והצד השני יקבל שיק.
- וע”י כך, בעצם לעזור לעסק ולדחות תשלום בעוד 30 או 45 יום ל-Billing cycle הבא שלך, של כרטיסי האשראי
- הדבר הזה יעלה למשלם 2.9% . . .
(רן) “אשראי ישראלי” - שוטף פלוס . . .
(אורי) “השיק בדואר” . . . .
- (אילן) ותשלומים אחרים שהם Premium Services זה אם אני עכשיו בתור . . . אם אני רוצה . . . ACH, לוקח לו שלושה ימים להגיע בין צד אחד לצד אחר, זו המערכת הבנקאית בארה”ב [גם בארץ…]
- אם עכשיו רוצים שהתשלום יגיע באותו יום, או Instant - אז בעצם זו עלות שאחד הצדדים יכול לספוג בינתיים - מי שרוצה להאיץ את התשלום או לקבל יותר מהר את התשלום.
(רן) דרך אגב, גם במערכת הבנקאית - אני מניח שאתה מכיר את זה - יש גם אפשרות לזרז את התשלום תמורת “תשלום סמלי” . . .
- (אילן) בדיוק - International payouts -אנחנו היום נכנסים לתשלומים בינלאומיים - ותשלומים כאלה עולים כסף, Domestic wire.
- אז אנחנו נותנים את התשלומים, את ה-Fundamental payments, בחינם - אבל התשלומים היותר Premium הם בעצם עולים, לאחד הצדדים, תלוי למי אתה מוכר אותו.
- משם מגיעים ה-Unit Economics שלנו.
(אורי) אבל יש, נקרא לזה “הלימה”, בין כמות הטרנזקציות שאתם תבצעו - תכל’ס תשמשו ב-Lambda-ות, נכון? - לבין כמה כסף שתרוויחו, זאת אומרת - זה יחס ישר, מסויים, אבל . . .
- (אילן) זה לגמרי ככה . . .
- בסופו של יום, כשאנחנו בעצם מודדים, אנחנו מסתכלים בעצם על סך כל ה-Volume ש-Melio הוציאה באותו יום או באותו חודש - וכמה מה-Volume הזה הוא בעצם volume ש-Melio קיבלה עליו Revenue
- ויש לנו איזשהו יעד שאנחנו באים ואומרים - “רגע, מה היחס?”
- אם מסתכלים, נגיד, על Check out באונליין, בוא נניח על Check out ב-Stripe - בסופו של יום, כש-Stripe מסתכלת על 100% מהטרנזקציות, הם מרוויחים רווח כזה או אחר, 2.5% או Whatever.
- אז ב-Melio זה עובד קצת אחרת, בגלל שיש Blend - יש Blend של תשלומים שהם בחינם ותשלומים שהם עולים, ש-Melio בעצם מקבלת עליהם Revenue.
- כשמסתכלים על הכל, אז יש לנו איזשהו יעד של כמה “Bips-ים” בעצם מסך כל ה-TPV הוא בעצם רווח או Revenue ל-Melio
- (אילן) זה בעצם האחוזים שבעצם עליהם אנחנו . . .
(אורי) זה רווח . . .
- (אילן) זה הרווח . . . זה ה-Revenue
- [בערך . . Basis points (BPS) refers to a common unit of measure for interest rates and other percentages in finance. One basis point is equal to 1/100th of 1%]
- וזה בעצם יעד שאנחנו מסתכלים עליו כל הזמן
- ויש הלימה, בדיוק כמו שאמרת, אורי - בעצם, זה שאנחנו רואים שעסק משתמש בנו יותר, או מבצע יותר תשלומים, אז כמות ה-Premium Payments היחסית שקוראת שם בעצם עולה.
- ולכן אנחנו באים, וזה עדיין כלכלי עבורנו לבוא ולהגיע למצב שאנחנו רוצים שה-Engegement יעלה - כי אנחנו יודעים שאפשר אחרי זה To derive more revenue.
(רן) הנושא הזה, של Unit Economy, אני לגמרי מזדהה איתו - אני נמצא גם במקום שמאוד קשה להבין כמה דברים עולים ואני יודע שזה משמעותי - אבל אני תוהה עד כמה זה בכלל זה משמעותי, עלות מרכיב הענן אצלכם היום - זה בכלל משהו משמעותי? אתם בכלל שמים לב אליו בשלב הזה של הגדילה?
(אורי) . . . כאחוז מה-Revenue, ה-Cost of Sales . . .
- (אילן) בוא נגיד ככה, אם אני יכול ככה “לשתף ולא לשתף”, מה שנקרא . . .
(רן) אם המשקיעים לא מקשיבים . . . [אבל אולי קוראים?]
- (אילן) יש לנו עלויות עסקיות, שהן לא עלויות של הענן, בעצם - העלויות מול הבנקים, מול השותפים “הטבעיים”, נקרא לזה
- וכשמסתכלים על התמונה הכוללת, כשכוללים בפנים את העלות של הענן - אז זה לא כל כך מפחיד.
(רן) זה בסדר, ואני חושב שהרבה חברות נמצאות במקום כזה, בעיקר בשלב של גדילה, שבו יש עלויות הרבה הרבה יותר משמעותיות - והן במכוון “שופכות כסף” על הענן, נקרא לזה.
הבעיה שהן אחר כך מגיעות לנקודה שממנה מאוד קשה לחזור, של “אוקיי, עכשיו אני רוצה לצמצם את עלויות הענן - אבל עכשיו זה כבר ממש ממש קשה”.
[השלמות למיטבי שמע - 421 The Cost of Cloud, a Trillion Dollar Paradox with Martin Casado ו - 418 Carboretor 31 Cost of cloud paradox]
- (אילן) אז אני אהיה איתך כנה - זה שיקול מאוד . . . זה שיקול שעובר לנו גם.
- בסופו של יום, כשאמרנו שאנחנו רוצים להיות Management-less, אנחנו מעדיפים להתרכז ב-Core Business
- כי Melio זו חברה שגדלה - גדלה וגדלה מאוד מהר - בשנה האחרונה הגדלנו את נפח הפעילות ב-5000% אחוז . . .
- ה-Covid, הקורונה, נתנה Boost מאוד גדול לעסקים להיפטר ממשהו פיזי או לפגוש אחד את השני כדי לבצע תשלומים ולעבור לתשלומים Online.
- דרך אגב - ה-Serverless או ה-Lambda-ות עזרו לנו To scale out בצורה מאוד טובה - מראש בנינו את המערכת שנוכל To Scale out בצורה טובה, וזה עזר לנו בגדילה הבאמת מאוד מהירה שקרתה לנו.
- אבל לנקודה שלך - כן, אנחנו הרבה יותר מפוקסים ביכולת שלנו להגדיל את ה-Business מאשר ללכת ולהבין איך אנחנו נחסוך בעלויות עיבוד.
(רן) אבל עושים הכנה למזגן? זאת אומרת - מתישהו תתקינו את המזגן הזה . . . .
- (אילן) לגמרי . . . בחברות Payments זה נהוג להבין בעצם “כמה עולה תשלום”
- כשאני מסתכל שנייה רגע על . . . Melio בעצם ביצעה מיליונים של טרנזקציות - מה העלות הכוללת שלי, מתהליך העיבוד, עלויות שותפים - Per-Transaction
- היכולת לחשב את זה היא יכולת מאוד חשובה כדי להביא את ה-Business to Scale
- (אילן) המשרד שלנו נמצא בתל אביב, ברחוב הארבעה, מגדלי הארבעה
- מאוד נגיש מבחינת “קרוב לרכבת” - מאוד נגיש למי שנמצא מחוץ לתל אביב, מאוד נגיש למי שבתוך תל אביב
- משרדים יפים, חדשים, שתי קומות - וגדלים . . .
(רן) מה אתם מחפשים היום?
- (אילן) היום ה-Engineering ב-Melio הוא כ-80 אנשים, שנמצאים בארבע קבוצות -
- אנחנו רוצים להכפיל את גודל הקבוצה, את קבוצת ה-Engineering בשנה הקרובה . . .
- מחפשים קצת “הכל מהכל” - מחפשים Full-Stack Engineers, יותר לצוותים שהם Product-facing, שמתעסקים בחווייה -
- לא דיברנו על זה הרבה היום, אבל יש חווייה - אחד הדברים, ואור הזכיר את זה קצת, דיברנו בעיקר על ה-Payments Processing, אבל בסופו של יום אנחנו מוכרים חווייה - חווייה שתיהיה מאוד מאוד נוחה ופשוטה לבעל עסק קטן כדי לנהל את התשלומים שלו
- אז יש צוותים שהם Product-facing שהם בעיקר Full-Stack Engineers.
- מחפשים Data Science - כי -Melio עושה את כל ה-Risk של ה-Payments, כי Risk “לא קיים” בכל עולמות ה-B2B כמשהו שהוא off the shelf, אז היינו צריכים לפתח את כל המודלים בעצמנו
- אז גם Big Data Engineers וגם Data Science לקבוצות של ה-Risk וה-Data.
- ו-Backend engineers ל-Payment Processing, שדיברנו עליו עכשיו . . .
(רן) יופי - אז שיהיה בהצלחה, תודה רבה על הביקור, השיק בדואר, להתראות!
האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול!