282 The R in RnD (continue)

פרק השלישי בסדרה שלנו בנושא בנושא ה-R ב-R&D אחרי הפרק הקודם בנושא עם אימרי קיסוס. היום (4/11/15) מצטרף אלינו שלמה יונה, קודם כל מאזין ותיק של הפודקאסט, ועבדנו בעבר ביחד ב-Outbrain. מוביל את המחקר אלגוריתמי בחברת F5 Networks, שמתרכזת באיזון עומסים בתעבורת אינטרנט. בשנים האחרונות מציעה גם פתרונות אבטחת מידע. המטרה של המחקר האלגוריתמי היא לתת פתרונות יותר מתוחכמים מבוססי ביג דאטה, Machine Learning.

כרגיל כמו בכל שבוע אנחנו מחלקים כוסות מופלאות ונחשקות למשתתפים הפעילים בקבוצת פייסבוק שלנו.

השבוע זוכה בפרס אלחנן שור והתרומה לדיון שלו על REST API  ובסיסי נתונים. ספל יוקרתי בדרך אליך עם דואר ישראל הזריז. אתם מוזמנים להמשיך ולהשתתף בקבוצה, ולעקוב אחר הטוויטר שלנו, הבלוג או אפילו RSS.

ואנחנו מתחילים:

• יש סוגי חוקרים מגוונים. חוקרי אלגוריתמים  או מדעני נתונים שציינתם בפרק הקודם. להם יש אלמנט סטטיסטי בעבודה.  (5:40)
• חוקר אבטחת מידע, שלא חייב אורינטציה מתמטית ורוב עיסוקו איתור פגיעויות וניצול שלהן. (6:18)
• יש גם חוקרי טכנולוגיות, שהם גם ארכיטקטים, ובוחנים אלטרנטיבות בנושא פלטפורמות.  (7:40)

• יש חוקרים במובן העסקי, שחופפים גם לסוגים האחרים. למשל חיפוש מתחרים, אבל זה לא מחייב עיסוק במתמטיקה.  (10:36)
• כל חוקר צריך שיטתיות ומתודולוגיה. בין היתר למחקר אלגוריתמי צריך יסודות מתמטיים, ויכולת הבעה. (14:08)
• החוקר צריך לדלות מידע מאנשים שדוברים "שפה מעורפלת", שפת בני האדם שצריך לתרגם לאילוצים ודרישות. (17:52)
• רוב היום שלי הוא בתוכנות כמו MATLAB, Octave וכלים אחרים. שפות התכנות הן השפות שעוזרות לבצע את העבודה, ובגלל שהוא לא בפרודקשן אז הוא יותר גמיש. (25:07)
• רוב העבודה מתרכזת באיסוף מידע, ואיך לגשת למידע הזה. כאשר חלק גדול מהעיסוק הוא ניקוי וסידור של המידע. (27:05)
• חלק מהטייטלים השונים של התפקידים הם בהחלט תהליך של מיתוג. אבל עדיין כמובן שיש ניואנסים לתפקידים השונים בין מפתח, חוקר, או מהנדס. (29:33)
• התפקיד של מנהל מחקר אלגוריתמי הוא לקשר בין כל היחידות השונות בחברה. (32:00)

הקובץ נמצא כאן, האזנה נעימה ותודה לרועי שלומי על התקציר של הפרק.

281 Fogcast 21 - Optimistic v/s Pessimistic developer

הרבה זמן לא הקלטנו פרק של פוגקאסט שבו אנחנו מדברים על נושא אחד באופן חופשי יחד עם ליאור שיאון. אז אנחנו בפרק 281 ובפוגקסאט מס' 21.

מזכיר את קבוצת הפייסבוק שלנו שבה אפשר לשתף הכל, ואת הטוויטר שלנו, הבלוג או אפילו RSS. ותודה לדוד, שהשאיר לנו הערות מחכימות בקבוצה, וזכה בספל של הפודקאסט היישר אליו הביתה.

הנושא שלנו הפעם הוא המתכנת הפסימי מול המתכנת האופטימי.

• המתכנת האופטימי, הכל אצלו טוב, אלא אם כן הוכח מעל לכל ספק שהכל לא טוב. המתכנת הפסימי, חושב שהכל לא בסדר. (2:18)
• הבדלי הגישות באים לידי ביטוי בכתיבה, בבדיקות, בטסטים ובעיקר בתגובות לפידבק מהשדה. (2:35)
• אחד ההבדלים בגישות הוא הזמן בתקשורת מול התמיכה או המשתמש. (4:45)
• בדרך כלל נעדיף את המתכנתים הפסימיים, החסרון הוא שהתמיכה יתחילו להעסיק אותם יותר מאנשי הצוות האחרים. (8:44)
• דרך טובה אחת היא להפגיש את הקוד עם השטח יותר מהר, או לבחון אותו בתרחישים שונים ומשונים. (13:40)
• אם קרתה תקלה, מתכנת שרוצה לבדוק את המכשיר עצמו ולא באמצעות כלים אוטומטיים, זה אומר שנכשלנו. (15:40)
• כדאי להזכיר את המאמר של ג'ף אטווד, "הכלל הראשון של תכנות – זאת תמיד אשמתך". (17:10)
• מפתחים טובים מקפידים על טסטים טובים. הרבה פעמים מפתחים לא יודעים כמה שהם לא יודעים. (20:24)
• יש שפות שכן משפיעות על הטכניקות של החופש של הכתיבה. למשל Rust אולי דורשת פחות טסטים בסיסיים, לעומת Ruby או פייתון. (25:22
• לסוף, עדכון קטן על Bringg, ומתמודדים עם המון אתגרים של עבודה בזמן אמת. (30:15)

בדיחה קטנה: 5 השלבים של התמודדות עם באג.

הקובץ נמצא כאן, האזנה נעימה ותודה לרועי שלומי על התקציר של הפרק.