יום שני, 15 במאי 2023

458 MAX-IMPACT with Gabriel Bilczyk


 פודקאסט מספר 458 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-8 במאי 2023.
אורי ורן מארחים בכרכור את גבי לשיחה על פרויקט עם אימפקט חברתי מדהים וסופר-סופר מעניין.

00:52 רקע על גבי וטיפים לאיסוף אורז מהרצפה
(רן) אבל קצת לפני זה - גבי, עליך: מי אתה, מה עשית ומה הביא הביאך הלום?


  • (גבי) אוקיי, מגניב. קודם כל, אני שמח להיות פה ולהתארח אצלכם
  • אני גבריאל, בן 48, יזם הייטק בעברי והיום אני מנסה לשלב את זה יחד עם חינוך ומשמעות; 
  • אבא לארבעה ילדים, בעבר הקמתי והייתי שותף-מייסד בחברת Conduit - חברה שהייתה מוכרת פה בארץ 
  • ופוסט-ההצלחה עם Conduit, בעצם יצאתי “לחיים האזרחיים”, אני אומר
    • לאסוף אורז מהרצפה הרבה, עם הילדים . . . .
  • ושם התחילו להתגלגל רעיונות של איך אני מחבר את הניסיון שצברתי עם החברה ובמסע היזמי - עם לב ומשמעות ורצון לעשות השפעה חברתית.
(רן) אז קודם כל, הניסיון מלמד שצריך לחכות שהאורז יתייבש - ורק אז לאסוף אותו. זה אחד . . . 
  • (גבי) יש לי עוד כמה טיפים שמה . . .  זה כולל להשאיר אותו שם קצת, זה לא נורא . . . .
(רן) אם יש חיות-בית אז זה כמובן משתנה . . . 
  • (גבי) . . . . זה עובד עם החתולה . . . .

02:06 רקע ודוגמאות ל-MAX אימפקט
(רן) כן . . . . אז בעצם יוזמה אחת לפחות שאני מכיר שאתה פעיל בה נקראת MAX - אז בוא, ספר לנו על MAX, מה זה?
  • (גבי)  אז MAX זה Max אימפקט ישראל,  וזה בעצם איזשהו מודל-פעולה שפיתחנו, של שיתוף פעולה בין הרבה גורמים.
    • להנביט פרויקטי-אימפקט (Impact), שזה בעצם פרויקטים שיש להם השפעה חברתית והתכנות לקיימות כלכלית.
      • מתוך רצון לתת מענה בקנה מידה רחב לאוכלוסיות שצריכות את זה.
      • ולהפוך את הפרויקטים הקטנים האלה לפרויקטים אמיתיים, שנותנים מענה לאותם קהלים שצריכים.
(אורי) אז נגמר ה-Elevator pitch,  עכשיו תן לנו דוגמה: מה זה פרויקט אימפקט?
  • (גבי) אוקיי, אחלה.
  • אז קודם, כל כמו שאמרתי “האימפקט” הזה באמת זו “מילה שמורה” - וכל פעם משתמשים בה קצת אחרת.
  • תעשיית האימפקט מדברת בעצם על ליצור תעשייה, שעושה Double bottom Line.
    • זה גם השפעה חברתית וגם היתכנות כלכלית - מתוך אמונה שבעצם עשייה חברתית בלי היתכנות כלכלית, בסופו של דבר דינה לא לשרוד.
  • אז עכשיו דוגמאות . . . אז דוגמה אחת, יש כל מיני, מגוון של פרויקטים - אנחנו פועלים כבר שנה שישית . . . 
  • דוגמה אחת, זה פרויקט לא גדול, אבל כזה שיכול לצמוח למשהו יותר משמעותי - זה מחברת קשר” של עמותת אלווין.
    • זו עמותה שעשתה איתנו פרויקט לפני שנה או שנתיים, כשהתחלנו איתו.
    • בעצם זו “מחברת קשר” שמחברת בין הורים לילדים עם מוגבלויות לבין הצוותים בגנים
      • ובמקום לעשות עבודה ידנית, מצליחים דרך טכנולוגיה לשמור על קשר בצורה יותר טובה.
    • ובסופו של דבר זה מתגלגל ובא לידי ביטוי בטיפול בילדים.
(רן) זה במובן של, נגיד, האם היו קשיים במהלך היום, או מה הייתה הפעילות, או . . . ?
  • (גבי) קשיים, מה הם אכלו, מי הגיע, הסוגיות . . . 
  • אפשר להסתכל על זה, אם אני מדי פעם אנסה בעדינות, “לפרוץ לעולם הטכנולוגי”, אז הרבה פעמים . . . .
    • כל נושא ה-CRM, נגיד - אז CRM סביב פעילות של מטופלים או ילדים או זה - זה משהו שלא קיים שם בחוץ
  • אז זה מדהים לראות קונספטים שקיימים בעולם העסקי - ואפשר לתרגם אותם.
(רן) אני מודה שאני יותר חשבתי על Commit Log ב-Git, אבל גם CRM זה דימוי . . . 
  • (גבי) כן, בסדר - אני לא מספיק שם בשביל לתת את הדימוי . . . 
(אורי) לא, אבל זה . . . זה מאוד מעניין.

04:51 בר-קיימא ותחיית הלשון העברית
(רן) אוקיי, אז האימפקט החברתי ברור. איך עושים מזה משהו שהוא sustainable-י?
  • (גבי) אז תראה, זו שאלה טובה, ולא כל הפרויקטים שאנחנו קולטים - באמת נראה לעין איך הם מצליחים לייצר קיימות.
    • יש פרויקטים שזה יותר נראה לעין, יש פרויקטים שזה פחות.
  • אם ניקח פרויקט אחר שאנחנו עושים עם אקי”ם, שנקרא Jobly . . .
(אורי) אתה מדבר . .  אתה אומר “קיימות” - אבל זה יותר . . .  הרבה תופסים קיימות בעניין של סביבה - וגם זה אימפקט, אבל כשאתה מדבר על המילה הזאת, זה כאילו, אנחנו אומרים Sustainability . . . 
(רן) “קיימות כלכלית” . . . 
(אורי) . . . שזה “בר-קיימא” . . .
  • (גבי) בר-קיימא, נכון.
  • יש באמת  . . . בכלל, גיליתי, כשנכנסתי לעולם הזה של מלכ”רים, אז זה גם היה מאוד מעניין.
    •  זאת אומרת. . . 
(אורי) קודם כל, עברת לעברית, נכון?
  • (גבי) כן, זה אחד הדברים ש. . . כן.
(אורי) אני שם לב שכשאתה מדבר, אתה מעברת המון דברים - רן מדבר איתך על “Sustainability” ואתה אומר “קיימות” . . . 
  • (גבי) כן, נכון. אני משתדל
    • דרך אגב, פעם קיבלתי על זה הערה . . . אני מעדיף את העברית.
    • זה גם באמת עולם . . . זה באמת עולם אחר, ואז אנשים מתבטאים באמת בצורה אחרת.
    • מדי פעם עלולה לקפוץ מילה.
(אורי) . . . אבל פה אבשלום לא נמצא, אז אתה יכול . . . 
  • (גבי) אין בעיה, זה קורה טבעי, זה לא. . .
(רן) הנה סיפור אישי - פעם ישבתי באיזשהו co-working space - שוב באנגלית, סליחה - שבו עבדתי על איזשהו סטארט-אפ, ולא רחוק ממני, תמיד, באופן קבוע, ישבה קבוצה של מורים, שגם הם השתמשו ב-working space. עכשיו, הרבה פעמים דיברו על יזמות, על טכנולוגיה ודברים כאלה - זאת אומרת, פחות או יותר אותם מושגים. אני והשותף שלי אמרנו אותם באנגלית, הם אמרו את זה בעברית - אבל השיחות היו מאוד דומות.
  • (גבי) כן, כן, נכון.
  • זה בכלל מעניין - זה “איים” שאפשר לחבר ביניהם, וזה, נכון, זה בסוף . . . מונחים שונים על אותו דבר.
  • אני אולי אתאר במיזם אחר, שאני חושב שכן יש לו פוטנציאל לקיימות כלכלית [באופן] יותר ברור - יש לנו מיזם מהשנה שעברה, שנקרא NoBook:
    • זה איזשהו בחור, יזם חברתי, שיש לו לקויות למידה - והוא החליט שהוא רוצה לעשות משהו בנידון.
    • והוא בעצם הבין שמערכת החינוך - היא לא ערוכה לתת מענים מתאימים או מספיקים לתלמידים
    • והוא פיתח מין אפליקציה כזאת, אפליקציה לאייפד, שמנגישה את התכנים בצורה שמותאמת לסוגי הלקויות השונות
      • זה יכול להיות בהקראה, זה יכול להיות בויזואליות יותר גבוהה - כל אחד והלקויות שלו.
  • אני לא יכול ולא מתיימר אפילו להכיר כל עולם תוכן, כשאנחנו עוסקים בהמון עולמות תוכן - אבל שם בוודאות ברור שיש צורך
    • ואני גם חושב שהמדינה מוציאה כל כך הרבה כספים, וההורים הרבה פעמים מוצאים כספים פרטיים, שלייצר בעצם מערכות לימוד מתקדמות . . .
    • אני אומר “מתקדמות” ואז אני קצת מתכווץ, כי כאילו, מה כל כך מתקדם בלהבין שכל אחד קולט מידע בצורה אחרת, וצריך להנגיש לו אותו אחרת ולתת להם, לאותם תלמידים, הזדמנות טובה ולא לתת להם תחושה כבר בתחילת הדרך שיש בהם משהו שהוא בעייתי?
    • אני חושב ששם יש פוטנציאל של Win-Win.
    • אז זו נגיד עוד דוגמה.
  • ואני חושב ששם - איפה שהם מביאים Value - צריכה להיות קיימות כלכלית.
(רן) כן, ופה אתה רואה את הפוטנציאל הכלכלי - בין אם זה מסגרות החינוך שירכשו רישיונות, בין אם זה הורים, בין אם זה . . .  זאת אומרת, יש פה גם אינטרס כלכלי ברור.
דרך אגב, השיחה הזו על דרכי הלימוד ואמרת “מודרניים” ובאמת זה לא באמת מודרני, מזכירה לי שיש שיחה ששמעתי בפודקאסט אחר, שבו דיברו על AI ולימודים - עכשיו כולם מדברים על AI, אז הייתי חייב להשחיל גם את זה לפה - אז למשל, אחד הדברים שאמרו זה שההוראה לא השתנתה כ . . . כמה? 200 שנה? אני לא יודע כמה זמן מתודולוגיות ההוראה לא השתנו, של ספרים ומחברות ומבחנים וכל זה - היא כנראה הולכת לעבור מטאמרופוזה משמעותית מאוד, אולי אפילו הכי משמעותית מבין התעשיות השונות, אם נקרא לזה תעשייה . . . 
(אורי) אתה יודע מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי את . . .  עכשיו המקצוע של ה-Ops או ה-DevOps ייעלם, אוקיי? ורק כל הזמן הוא צריך אותו יותר ויותר . . . 
(רן) לא, אני לא חושב שזה ייעלם, הם קטנים . . .
(אורי) . . . את אותו הדבר שנאמר על “בית הספר ישתנה” אמרו כשהגיע המחשב, ואחר כשהגיע אייפד . . . 
(רן) . . . אתה עוד זוכר את זה . . . 
(אורי) . . . מה לעשות? יפה - איך קוראים לה? [בן-דויד] - יותר חזקה מכולנו . . . .
(אורי)  . . . יותר חזקה מ-ChatGPT . . .  
  • (גבי) אני מאוד מקווה, אני מאוד מקווה. . . . אני מבין מה שאתה אומר, כי השגרה והרגיל זה חזק . . . 
    • אני מאוד מקווה שזה ישתנה.
  • אני התנדבתי גם בקהילה, אגב, בשיחתנו לפני - שש שנים הייתי יו”ר של העמותה לקידום חינוך ולדרוף בנס ציונה
    • יש לנו שם מסלול של 300 משפחות, והקמנו מסלול רציף, מגנים ועד י”ב.
  • יש מה לשנות, יש הרבה מה לשנות . . . .
(אורי) לא, בטוח שיש מה לשנות, אין ספק . . . . אבל אני מאוד אוהב את הנבואות - “זהו! עכשיו זה ישתנה!” . . . 
  • (גבי) כן, אני מבין מה שאתה אומר . . . .  הלוואי והדברים היו משתנים כמו שצריך ובקצב הרצוי.
  • אבל אני חושב שבסופו של דבר אי אפשר יהיה להתמודד
    • גם עם העובדה שכולם מרגישים שזה משהו שם שלא עובד
    • גם עם ההכרה שאנחנו מבינים שזה מערכות שמותאמות ללפני 50 או 100 שנה
    • וגם עם הטכנולוגיה.

11:03 להתמודד או להתגבר?
(אורי) אותי מעניין, כאילו, האספקט של . . .  אני לא יודע, תמיד כשיש קושי, אז . . .  ולכל אחד, בסוף לכל אחד יש קושי, כאילו . . . אני הגעתי למצב שאני חושב שלכל אחד יש ADHD מסוים. קודם כל, פעם קראו לזה “ע”-”צ”-”ל”-”ן”, זה היה, אבל  . . . . אז לכל אחד יש קושי מסוים של זווית מסוימת של - אם זה בלמידה, אבל זה יכול להיות של . . . 
ופה השאלה - האם אנחנו יוצרים לבן אדם את ה . . . האתגר מביא אותו להתגבר על הקושי, או שאנחנו נותנים לו את הסיוע, ובזה קצת לא מאפשרים לו להתגבר על הקושי?
  • (גבי) טוב, אלו שאלות טובות, אני לא יודע עד כמה אנחנו רוצים לצלול לתוך העולם הזה, שאני לא יודע אם אני יכול,  אפשר לכוון את השיחה לשם מבחינתי . . . .
    • אני חושב שאתגרים זה מאוד חשוב
(אורי) אני רק שואל אם אתה פוגש את זה בעבודה שלכם?
  • (גבי) כן, אני חושב ש . . . אני מסכים ש”בניות-עזר” ועזרים, זה . . . צריך לבחון היטב, קודם כל, את הנכונות שלהם.
(רן) כמו הדוגמא של הבדידים - אנחנו, כשהיינו ילדים, בטח אתם זוכרים, למדנו עם בדידים, או לפחות חלקנו. Overtime, זה יצא מתורת הלימודים, ולמה? כי זה אולי קצת עזר במשהו, אבל זה גם די קילקל בדברים אחרים.
אבל אנחנו לא מומחים לחינוך, אז בואו רגע נחזור למסלול שלנו.

12:54 עוד דוגמאות ודברים שלא רואים בסטטיסטיקה
(רן)  בוא נדבר על עוד כמה דוגמאות: אחת הדוגמאות שהזכרת, אבל לא פירטת עדיין, זה Jobly?
  • (גבי) נכון, אז Jobly זו בעצם פלטפורמה שמותאמת אישית, כמו חיפוש עבודה שמחבר בין מעסיקים ובין אנשים, שוב, שהם או על הרצף, או עם מגבלות.
  • אבל שזה - עכשיו אני הולך לשלוף באנגלית - Fully-customized, בעצם, למקרה של אנשים עם מגבלה.
    • בשונה מפלטפורמות רגילות של חיפוש עבודה, שאתה אומר “אוקיי, יש לי איזושהי מגבלה”, וזה נשאר כללי, שם אפשר לצלול פנימה
    • איזה סוג של מגבלה? האם זה אנשים שיודעים לתת שירות, שיכולים לעמוד, שיכולים לשבת, שיכולים להתעסק בכסף, שיכולים להגיע . . . 
    • זאת אומרת, יש מגוון שלם, בעצם, של ניואנסים.
  • מתוך רצון - בעצם, זה מה שאקי”ם, ומה שהפרויקט הזה מתיימר - לשלב את האנשים עם מגבלויות, בצורה יותר טובה בתעשייה ובחברה.
  • ושוב, גם פה אני חושב, זה, אני רואה פה על הלוח כל מיני מילים - KPIs ומדידות ו-AB Testing . . . 
    • זה מזכיר לי, ואני גם אוהב את זה קצת - אז ברור שיש דברים שקשה למדוד ולא טריוויאלי.
    • אבל אני משוכנע שמוצרים שמותאמים ספציפית למקרים האלה גם ישפרו את אחוזי ה-Matching, ובסופו של דבר השילוב של אנשים בחברה, מעבר לתועלת שהם מקבלים, אותם אנשים, אני חושב שהיא מייצרת חברה יותר טובה,
    • ושם קשה למדוד, אבל אני חושב שיש ערך מאוד גדול לאנושיות, לחמלה, לחיבור של. . .
(רן) לגמרי. לא שומעים את זה במיקרופונים, אבל אנחנו כולנו מהנהנים, לחלוטין.

14:39 קשר עם עמותות ופערים תרבותיים
(אורי) הזכרת שתי עמותות . . .
  • (גבי) נכון.
(אורי) איך הקשר שלכם עם העמותות? עמותות מכירות אתכם? רוצות ליזום?
  • (גבי) טוב, זה מעניין, גם פה דיברנו קצת קודם, לפני - אגב הכנס שאתם עושים
  • אז אנחנו קודם כל מתקנים את המודל שלנו כל הזמן - אנחנו עושים קולות-קוראים כל שנה לעמותות שרוצות חדשנות חברתית טכנולוגית.
  • הפערים בין עולם ההיי-טק ואנשים שעוסקים בהיי-טק לבין העולם החברתי הם מאוד מאוד גדולים, ואני לאט לאט לומד אותם, ומבין אותם.
(רן) מה לדוגמא? זאת אומרת, אילו פערים?
  • (גבי) קודם כל - כל הגישה היזמית, שזה עולם בפני עצמו.
  • ודרך העבודה דווקא עם עמותות או גופים חברתיים, פתאום אני מבין, שמה שנראה לנו או מובן מאליו או טריוויאלי, או שגרתי - זה לא כזה שגרתי.
  • היכולות שיש בתוך . . . הרבה פעמים הגופים האלה, היכולות - מהיכולת הטכנולוגית שהיא לא גבוהה . . .
(אורי) יכולות הניהול?
  • (גבי) יכולות ניהול . . . הרבה פעמים.
  • כל נקודת המוצא של מלכ”ר - וזה גם איזו נקודה מעניינת - שזה שזה מוסד ללא כוונות רווח, ואז מראש ניגשים לאירוע מבוססי-תרומות.
  • ואז אני, רגע הסתכלתי על זה - תרומות, או תמיכות - ואז לרגע הסתכלתי על זה, אמרתי, רגע, אבל זה קצת . . .
    • בעיניי, במשקפיים שלי, שאני אומר “רגע, המלך קצת עירום” . . . 
  • אז זה קצת מקולקל, זאת אומרת - בעיני, מלכ”ר היה צריך שיהיה לו מודל לקיימות כלכלית
  • אז מראש נקודת המוצא שם, על הסיטואציה, היא בעצם שאנחנו נשענים ונתמכים
    • כשאני בכלל חושב שהם צריכים להיות פרואקטיביים, ולייצר לעצמם ערוצים.
  • היכולות, הן באמת יכולות פחות מתקדמות מאשר בהייטק, והמטרה שלנו, בעצם, זה לנסות - כמו עוד רבים אחרים, אני חייב להגיד
    • זה לחבר, בעצם, את האינטליגנציה, הידע, הניסיון שיש בעולם ההייטק, לתוך העולמות החברתיים
    • כדי לתת להם Boost מבפנים - “Boost ישראלי”, נקרא לזה ככה.

17:16 אז איפה האתגרים?
(אורי) אז איפה האתגרים שלך היום? יותר בממשק מול ההייטק, או יותר בממשק מול העמותות?
  • (גבי) יש לנו אינספור אתגרים, אם אתה רוצה, אז אני יכול . . .
(אורי) לא, רק . . .  במישור הזה, תגיד לי . . . 
  • (גבי) אני חושב שאנחנו - אנחנו רצים.
  • יש לנו אתגר, קודם כל, לייצר חדשנות - שעם לקוחות, שנכנסים לזה פעם ראשונה
    • לקוחות או שותפים - “שותפי אפיון”, נקרא לזה - עמותות.
    • הם לא באמת יודעים את ה . . .  מכירים את התהליך.
  • אני יכול לעשות הקבלה, נגיד, למי שעשה פרויקט גדול ויצא לו לתכנן או לבנות בית
    • אז הפעם הראשונה, כשמישהו ניגש לזה כלקוח - אז אין לו ממש מושג
    • וזה יכול להיות אירוע, שבעצם נקודת המוצא אליו - של השחקנים - היא שונה מאוד.
(אורי) הנה - ChatGPT אומר איך לעשות את זה! . . . 
  • (גבי) אני לא יודע . . . אתה יודע, כן, יכול להיות שהוא אומר, אני לא יודע . . . 
(אורי) הוא רק . . .  דבר אחד שהוא לא יעזור לך - זה במשבר הנישואין שקורה, כשבונים בית, אבל . . . 
  • (גבי) כן, זו חתיכת אירוע, אני רואה בחיוך שאתה מכיר ומבין . . . 
(אורי) לא, אני פתרתי את הבעיה - פשוט הבאתי אדריכלית טובה, אז גם אם . . . היא ישבה אצלי על אותה שורה בתקציב עם ייעוץ נישואין . . . 
  • (גבי) אה, בסדר, כן.
    • אבל גם אז, אני חייב להגיד לך - זה לא תמיד עובד.
    • אני - יצא לי כבר לעשות כמה וכמה פרויקטים כאלה, אני אוהב את ההתעסקות הזאת
    • והלקוחות הם, אתה יודע . . . . לא תמיד בני הזוג הם . . .  לא לכולם יש אותה תפיסה מרחבית, אותה תפיסה של אסתטיקה, שלא לדבר על לבנות מוצר ביחד . . . .
    • לפעמים זה לתכנן קדימה, איך תראה המשפחה . . .
    • הקיצר, גם אדריכל טוב או אדריכלית טובה זה . . . לפעמים תלויה בלקוחות שלה.
  • אז פה, הממשק עם העמותות, לפעמים הוא עובד יפה ולפעמים הוא עובד פחות מוצלח
    • עניין של ציפיות, כמו כל דבר, כמו כל פרויקט שעושים.
  • והאתגר הכי גדול שלנו - לא יודע אם הוא הכי גדול, אבל בעצם הרצון שלנו זה לא רק להתחיל פרויקטים - זה שהפרויקטים יגיעו למימוש.
    • שאותן משפחות בגנים של אלווין -  באמת יהיה להן קשר יותר מוצלח בין אנשי הצוות לבין . . .

19:28 איך זה בכלל מתחיל?
(רן) ופה אנחנו מגיעים ללמה זה רלוונטי למי שמאזין לפודקאסט, ותכף גם נצלול לשם, אבל בואו שנייה נלך אחורה -  איך זה בכלל מתחיל? זאת אומרת - מי עובד? מי מייצר את הפרויקטים האלה?
  • (גבי) אוקיי, אחלה.
  • אם אני אתאר את המצב של היום, זה היה תהליך אבולוציוני גם כן.
  • אנחנו - בעצם, מה שאנחנו עושים כל שנה זה שאנחנו מוציאים “קולות קוראים" לארגונים חברתיים או יזמים חברתיים
    • זה מה שאנחנו עושים עד היום, זה משתנה מדי פעם.
  • ואנחנו בעצם מתכללים ובונים צוותים מולטי-דיסציפלינריים
    • בסיסיים, קצת כמו צוות Core כזה, שיש לו כמה יכולות בסיסיות משלימות.
    • כולם “סטאז'יונרים” - “סטאז'יונרים” זה אומר תלמידי תיכון במגמות טכנולוגיות, זה מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות.
      • סטודנטים, תלמידי תיכון או תלמידים-תלמידות - זה למגמות טכנולוגיות, בדרך כלל אפליקציות.
    • יש לנו מעצבי UI-UX, שזה או סטודנטים שלומדים עכשיו לתואר בעיצוב, או בוגרים שרוצים סטאז'.
    • ויש לנו מין ציר שלישי של חבר'ה שהם לומדים יזמות, שזה תמיד אירוע יפה.
(אורי) מת על זה . . . כן, כאילו, “לומדים יזמות” זה נשגב מבינתי . . . 
(רן) “יש מתכון!”, יש מתכון לזה . . . 
  • (גבי) אז אני יכול לספר על זה קוריוז - זו בדיחה עם אנקדוטה קטנה
    • זה גם . . . זה נשגב מבינתי, למרות שאפשר ללמוד דברים 
    • יזמות - את ה-Core קשה ללמוד . . .
(אורי) כשאנשים שואלים אותי, אני אומר “תקשיבו, יזמות זה לא מקצוע, יזמות זה מחלה” . . . 
  • (גבי) כן . . .
(אורי) אם יש לך. . . 
  • (גבי) כן, אם אתה “עם הג'וק”, אז אתה בסדר, בדיוק.
  • אז באו אליי החבר'ה של ה . . . היינו צריכים לכתוב תוכנית פעולה לכל הצוותים האלה,
    • ותיכף אני אסיים איך אנחנו מתכללים את זה.
  • אז רק האנקדוטה הקטנה - אז החבר'ה של היזמות, אז הם באו ואמרו לי, “אוקיי, אז תגיד מה לעשות”
    • ואמרתי להם, אבל זה . . . אבל זה חלק מהעניין, כאילו.
    • אני לא אמור להגיד לכם . . . .
    • זה לא לומדים ביזמות.
(רן) לא הקשבתם . . .
  • (גבי) כן . . . אז לא, מסתבר שגם את זה לקחו לאקדמיה ו”ריבעו את המעגל”
  • אבל בכל מקרה - אנחנו מתכללים, בעצם עושים קולות-קוראים ומגייסים 20 צוותים כאלה, מולטי-דיסציפלינריים.
    • בדרך כלל, שלושה חברי צוות בכל צוות כזה,
      • מלווים במנטורים התעשייה - בדרך כלל, זה חבר'ה מעולמות המוצר, מנהלי-מוצר, וזה לא חייב להיות.
    • ולכל אחד כזה, יש Design Partner או שותף מאפיין . . . 

22:00 מה לגבי ניסיון?
(רן) אז אתה אומר שבהרבה מקרים, תלמידי תיכון, בחלק מהמקרים, סטודנטים באוניברסיטאות, UX, יזמות וכו’.
  • (גבי) נכון.
(רן) אבל נשמע שבסך הכל, יש לא מעט צוותים - אבל הרבה מאוד אנשים ללא ניסיון משמעותי.
  • (גבי) נכון,  ובאמת . . . אז הדבר הזה, יש בו גם את היתרונות וגם את החסרונות.
  • אז היתרונות זה שהחבר'ה האלה באים . . . קודם כל, כל מי שמשתתף בתוכנית  זה אנשים שבאים כי המכנה המשותף זה הלב, הרצון לעשות השפעה חברתית ולעשות טוב.
    • שזה - בעיניי זה מדהים, כי זה מושך את האנשים הנכונים
    • שזה כיף לי בעצם להיות בסביבה של האנשים האלה.
  • אז היתרון באמת זה מעבר לרצון, ל-Win שלהם-האישי, של בעצם ליהנות מפרקטיקום, זה היתרון,
    • והחיסרון באמת הוא חוסר הניסיון . . . 
  • הצוותים הם מולטי-דיסציפלינריים וגם רב-גילאים - זה לא איזשהו פורמט Must - אבל זה מה שעשינו.
  • ובדיוק קראתי כתבה היום או אתמול בעיתון - זה מחקר מהטכניון שמדבר על כמה בעצם צוותים, שהם גם מולטי-דיסציפלינריים וגם עם הבדלים בניסיון - כמה הם תורמים לחדשנות.
    • בשונה מלהביא את הצוות ה-A-Team, שכולם אלופים וכל זה - ויש שם משהו שלחדשנות לא עובד טוב
      • [אין מי שיעבוד . . .]
    •  זה עובד לנו לא רע, סטטיסטית . . .
    • אנחנו בסוף, אנשי הייטק, אז אנחנו - סטטיסטיקה מדברת אלינו . . .
(רן) יש Convergence . . .
  • (גבי) יש Convergence . . .  בדיוק.
  • וגם כשיש Convergence, כמו שאנחנו יודעים - אנחנו צריכים לעשות אופטימיזציה ולזהות איפה לדייק יותר.

23:44 איך עוזרים לעזור?
(רן) אוקיי, אז בעצם הרבה מהאנשים שמאזינים לפודקאסט הם או מפתחים, או אנשי מוצר, או אנשי דאטה . . . . איך מי שעכשיו מאזין ואומר “וואי, בא לי לעשות איזשהו אימפקט חברתי!” - איך הוא . . .  איך אתה יכול לעזור לו לעזור? זאת אומרת, אילו חיבורים אתה יכול לדמיין שיקרו?
  • (גבי) כן, אז באמת זה אחת מהמוטיבציות לשיחה ולרצון שלנו פה - לגרום למציאות לקרות, לייצר מציאות.
  • בעצם, סוף כל “מחזור הנבטות” כאלה - מתוך 20 פרויקטים, איזשהו אחוז מסוים, זה . . . הם צריכים להגיע למוצרים, ל-POC.
(אורי) Proof-of-Concept . . .
  • (גבי) ל-POC, כן, נכון, 
    • שאנחנו אומרים “אוקיי, זה נראה שיש Case טוב”
    • זאת אומרת, “החבר’ה הצליחו להבין מאיפה הדג משתין” 
    • ולהגיד “אוקיי, זה מעניין”
    • ואז אנחנו רוצים לייצר המשכיות לאותם פרויקטים.
  • צריך לזכור - כל זה נעשה בעצם ללא המנגנון הרגיל של הון-סיכון והכל.
  • ואז, מה שאנחנו מחפשים זה בעצם מתנדבים, ויש לנו כמה מסלולים.
    • אחד מהם זה מתנדבים, שיגידו “אוקיי, יש כבר בעצם Proof-of-Concept או איזשהו אפיון של MVP ראשוני
      • בדרך כלל זה מסכים, בדרך כלל יש קצת קוד
      •  זה לא חייב לשמור על שום דבר, אנחנו יודעים איך הדברים עובדים - אבל במהות, “יש נקודת כניסה טובה”
      • והיא לא נקודת כניסה שהיא Brainstorm ראשוני לגמרי, ששם אנשים מתבחבשים . . . .
    • וזהו - ומי שרוצה לתרום, בעצם אנחנו חושבים שזו הזדמנות לתרום מהיכולות הכי מתקדמות של מישהו שזה המקצוע שלו
      • בשונה מללכת ולעשות Downgrade או הנחתה של היכולות בתרומות אחרות שהן מבורכות.
  • וזהו, ואז אנחנו בעצם מחפשים, בעצם הקול-קורא שקורה כאן - זה שאנחנו מחפשים מתנדבים שיגידו פרויקטים שמעניינים אותם, או פרויקט שמעניין אותם.
(רן) אבל זה להיכנס לצוות אורגני שכבר מתפקד, או להרים פרויקט שנזנח, או שנמצא באיזשהו Stale-state?
  • (גבי) אוקיי, אז כן, אז “ההנבטה” - בסוף ההנבטה, הצוות המקורי מסיים את תפקידו, בטח, איך שעשינו את זה היום, עם סטודנטים או עם תלמידי תיכון שמתגייסים לצבא.
  • ובעצם זו “העברת מקל” בשלב די מוקדם של פרויקט - אבל שכבר יש לו מסגרת יחסית ברורה.
    • שיש לו שותף מאפיין שכבר בעיניינים, שרוצה את זה.
  • ואז בעצם זה להרים צוות חדש, עם איזושהי רמת מחויבות ארוכת טווח . . .
(אורי)  . . . לפעמים גם ממש לבנות מחדש, כי ב-Scale או ב-Production, לצורך העניין, זה אתגרים אחרים . . .
  • (גבי) לגמרי .  . . יש . . .  קודם כל, כן.
    • אני - לקח לי שנים להבין שטכנולוגיה זה הכלי, ואני מניח שכולנו עשינו Re-structure אי-אלו פעמים . . . 
    • וזה גם עדיין מאוד מאוד ראשוני והתחלתי.
  • בעיניי, הניצוץ - ההשקעה שנעשתה על ידי הצוותים המנביטים, של לייצר יש מאין, הוא מאוד משמעותי,
    • והניצוץ הוא מאוד חשוב.
  • לפעמים יש קוד ויש בסיס טוב להמשיך ממנו
    • ולפעמים צריך לעשות חצי-צעד לאחור
    • אנחנו עושים את זה, אני חושב שבעולמות ההייטק עושים את זה די הרבה.
    • אני לא מתרגש מזה.
  • בעיניי, כוכב-הצפון של הפרויקט והרתימה הזו שנעשתה - היא המהות.
(אורי) אבל דבר אחד אתה יודע בשלב הזה - שהצורך קיים וההיתכנות קיימת.
  • (גבי) נכון - וזה מהותי.
  • יש לנו חבר'ה מדי פעם שמצטרפים אלינו, מעולם הייטק מכל מיני
    • ואפילו מדי פעם נותנים לנו פידבקים טובים - “תקשיב, זה כיף לעבוד על בעיות אמיתיות” . . .
    • זאת אומרת, זה משנה את כל נקודת המוצא על האירועים האלה - כשהבעיות אמיתיות, כשהם עובדים עם אנשים שהם מהשטח . . .
    • ובאמת, הבעיות הן אמיתיות, וההיתכנות היא שם.

27:39 עניין של טיימינג
(אורי) עכשיו, אחד הדברים שלפעמים צריך גם בכל מוצר זה Timing, נכון? אז נראה לי שבאת ב-Timing מצוין . . . למה? כי זה לא סוד - אנחנו בתקופה . . .  ההייטק בתקופה של משבר.
  • (גבי) נכון.
(אורי) והרבה מאוד - אני עכשיו אני פונה אל המאזינים שלנו [כן - אתה], בסדר? הרבה מאוד מהאנשים היום, בצער רב, מוצאים את עצמם כרגע בלי עבודה, ומחפשים. וזה נכון, בעיתות כאלה, זה גם יכול לקחת זמן. בינתיים יש הזדמנות לעשות משהו טוב.
ואתה יודע, אם באמת הנבטה כזאת, מתישהו מצליחה, אז זה יכול להיות עוד הרבה יותר מלהתנדב ולעשות משהו טוב.
אז אני מצטרף לקריאה שלך ואומר להרבה אנשים שעכשיו מחפשים את צעדיהם . . . 
(רן) . . . .מחפשים לעשות לימונדה מהלימון . . .
(אורי) כן, וזה גם יותר כיף, נראה לי - יותר כיף להיות עסוקים במשהו עם אימפקט.
(רן) כן, וגם לציבור ניסיון ולעשות Networking, לא מזיק.
  • (גבי) נכון, אז זה בעיניי, נכון . . . 
  • אז מה שעשינו במודל, אגב, מה שרן פה מציין, זה באמת לעשות את החיבורים האלה - גם של משמעות וגם של תועלת אישית, בסדר, בלי להתבייש.
    • ולהבין שהדברים יכולים לפעמים ללכת יד ביד
    • ובסך הכל יצרנו את המסגרות האלה, וזה רלוונטי גם לאנשים שמוצאים עכשיו את עצמם . . .
(אורי) מה שנקרא “בין עבודות” . . . 
  • (גבי) נכון, וגם, אני חייב להגיד - התעשייה שלנו אכזרית . . . .
    • זאת אומרת, בגיל יחסית צעיר, אתה עלול למצוא את עצמך . . . . או בוא נגיד, לא בגיל מאוד מבוגר, אתה יודע - שהתעשייה כבר קצת דחקה אותך החוצה.
    • זה קורה, אני רואה . . . זה לא, אני לא אומר שזה הכלל, ואנשים מחפשים לתרום
    • יש לנו חבר'ה שהם מוגדרים, אגב, “פנסיונרים”, גם בגיל - שהיו VP R&D‘s בחברות גדולות אי-אז, וכוחם עוד במותניהם ורוצים לתרום, ויש להם הרבה מאוד ידע.
    • אנחנו פוגשים לא מעט כאלה, ואני חושב שזה עוד אחד מה-Values שמסגרות כאלה יכולות לייצר, מעבר לאותן “בין עבודות”.
(רן) אז למעשה, אתה מחפש אנשים גם עם יכולות טכניות, יכולות מוצריות, יכולות UX . . . 

29:54 מה לגבי יזמים?
(רן) השאלה הנוספת שלי, האם מחפשים יזמים, שיש להם בראש איזשהו רעיון של אימפקט? לא הייתה ההנבטה של דבר כזה - האם גם את החיבורים האלה זה שהו שאתה מחפש למצוא עכשיו?
  • (גבי) אז לחלק הראשון, כן.
    • אנחנו מחפשים בעצם את כל בעלי המקצוע - סליחה שאני אדבר רגע בצורה . . . זה “בעלי המקצוע” שהם שותפים לבנייה של מוצרים מבוססי-טכנולוגיה.
  • ולגבי יזמי-אימפקט, אז יש לנו עוד מסלול, שהוא בעצם אחד שאומר תראו, אם יש פה אנשים שרוצים לקחת רעיון גולמי, או רעיון שכבר יש לזה Proof-of-Concept ראשוני, ובאמצעת ליזום אותו By-the-Book - אז אנחנו מאוד נשמח.
    • אני חושב שיש לנו המון רעיונות טובים, או לא מעט רעיונות טובים,
    • ואני חושב שיש הזדמנות למי שרוצה לעשות ולהכניס את המשמעות ואת הנשמה לתוך העשייה הטכנולוגית שלו, המוצרית שלו, העסקית שלו - אז כאילו, זו הזדמנות קונקרטית
      • בשונה ממשהו שהוא ערטילאי.
(רן) והזכרת קצת את הלמידה שלך של איך לעבוד עם מלכ”רים, שאני מניח שזו למידה מאוד משמעותית - ואולי גם הם יוכלו להנות מהניסיון שלכם באיך ליצור קשר עם הגופים, איך נכון לעבוד איתם.
  • (גבי) כן, בשביל להיות הוגן - אני נמצא תמיד בלמידה, אז על כל מטר שלמדתי, אני מזהה עוד שלושה מטרים שאין לי מושג . . .
(אורי) זה כלל ידוע.
  • (גבי) כן . . . אבל כן, כן, צוברים ניסיון,
    • גם ניסיון עם עבודה עם המתנדבים, וגם עם מלכ”רים . . . .
  • בחלום שלי הייתי רוצה שאותם מלכ”רים לא רק יקבלו פתרון לעצמם, אלא שהם יצליחו - דרך הפתרונות האלה - לייצר לעצמם קווים-עסקיים שמבוססים על פתרון שהם בנו לעצמם.
    • אני חושב שאנחנו יכולים להבין את זה.
  • אני הבנתי - לקח לי זמן להבין - שזה צוקהארה לאחור” עבור ארגונים חברתיים.
    • זאת אומרת, אני מנסה  . . .  החלום שלי - עבורם הוא מתקדם מדי, וצריך ללכת Step-by-Step.
    • כי בגדול, אני חושב שארגונים חברתיים - מעבר לפתרון של לעשות את העבודה שלהם בצורה יותר טובה, על כל ארגון, כמו אקי”ם או אלווין, יש ארגונים אחרים בעולם . . . 
    • זה ברור שיש פה צרכים שמשותפים לעוד ארגונים - ובעצם אפשר גם לעשות טוב וגם לייצר קווים-עסקיים / קיימות-כלכלית,
    • והם יכולים ליהנות מזה.
  • בסדר, אנחנו שמים מטרות גדולות עם חזון - ומתקדמים לאט לאט.

(רן) טוב, אז תודה רבה, גבי - תודה שבאת וסיפרת לנו על זה.
  • (גבי) תודה רבה
(אורי) . . .  ובהצלחה! הצלחתכם - הצלחתנו.
(רן) לחלוטין . . . . ומי שירצה, באמת, מתעניין, וירצה ליצור קשר - אז נשאיר את הפרטים ב-Show Notes ותוכלו ליצור קשר עם גבי, או עם MAX אימפקט.
אז שוב - תודה רבה!
  • (גבי) תודה רבה, תודה לך גם לכם ותודה רבה על הזמן.

צרו קשר:


 האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה