יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

156 Software Patents פטנטים בתכנה

"צינור גומי, מאלומיניום" - הגשש החיוור, הקפיטריה בטבריה.

  •  מופיעים מול כבוד בית המשפט: דביר גסנר, רן תבורי ואורי להב. התיק הנדון: מלחמות הפטנטים בעולם התוכנה ובכלל פטנטים בעולם הזה.
  • רישום פטנט נותן הגנה משפטית ל-20 שנה. לאחר מכן הפטנט הופך לנחלת הכלל.
  • ברוב העולם תוכנה עדיין מוגנת על-ידי זכויות יוצרים, לא על-ידי פטנטים.
  • מבחן החדר הנקי משמש לבדיקה האם יש הפרה של זכויות יוצרים או לא.
  • רוצים פטנט? צריך שאפשר יהיה בכלל לקבל פטנט בתחום האמור, הפטנט צריך להיות חדשני וצריכה להיות התקדמות המצאתית (או, בקיצור, התחום מוגדר היטב וללא אזורים אפורים).
  • לפעמים - אבל רק לפעמים - כל נושא הפטנטים מגיע לאזור הדמדומים.
  • השיקולים בתביעות פטנטים בין הגדולים הם לגמרי עיסקיים.
  • פטנטים? בתוכנה? בישראל? לא בדיוק, אבל אנחנו בדרך לשם.
  • באירופה אי אפשר לקבל פטנט על תוכנה. כמה פשוט, ככה נכון.
  • פול אלן מוכיח שמגלומניה היא לא רק מנת חלקם של דיקטטורים אקזוטיים.
  • Patent trolls. איכס...
  • מכירה פומבית של פטנטי תוכנה. זה קורה.
  • בשנות ה-70 זה היה רכב אמריקאי, היום זה פטנט תוכנה אמריקאי - כל דור ומה שהוא מחפש בארצות הברית.
  • קוד פתוח ופטנטים - לא מתערבב...
  • קוד פתוח לא מגן מפני תביעה על הפרת פטנט. באסה.
  • לפעמים לוקח כמה שנים מרגע הגשת הפטנט ועד אישורו, אבל מה זה כמה שנים לעומת הנצח (מצד שני, אם עובדים נכון, זה יכול לקחת כמה חודשים).
  • פרסום קודם - כל פרסום קודם - יכול להוות עילה לאי רישומו של פטנט.
  • תוכנה שנמצאת בתוך "קופסה שחורה" (שירות ברשתף לדוגמה) מפסידה (בדרך כלל) את היכולת לרישום פטנט
  • תוכנה עם אורך חיים קצר, כמו אפליקציה למובייל, לא שווה את המאמץ ברישום פטנט


הקובץ נמצא כאן האזנה נעימה ותודה רבה ליותם אורון על התמלול הצבעוני! (ראיתם למי אני דומה?)

4 תגובות:

Shai אמר/ה...

רן ואורי שלום,

הרגע סיימתי את הפרק הזה, ואויה. קצת חד־צדדי הוא היה. לכל מיני טענות הוצגה רק חצי התשובה שנוחה לעורכדינים שעוסקים בפטנטים. והשאלה הגדולה באמת, לא באמת עלתה.

שתי הדוגמאות שקפצו לי במיוחד, קשורות ל־One-click ולטרולי פטנטים.

בעניין טרולי פטנטים: זה נכון שהפרקטיקה קיימת לפחות מאז המאה ה־19, אבל זה לא רק נדמה לנו שהיא הפכה הרבה יותר חשובה היום. זה נובע משני גורמים: האצת קצב הפיתוח הטכנולוגי (היום יש הרבה יותר המצאות וגם הרבה יותר פטנטים מאשר פעם), והגדלת המורכבות לנקודה בה (כפי שציין דביר בסוף הפרק) קשה להוציא מוצר חדשני בלי לדרוך על פטנטים קיימים (גם זה לא היה כך לפני 100 שנה).

בעניין One-click: דביר ציין שבפטנט הזה, המופרך בעליל כפטנט־תוכנה (וזה מה שהוא), „יש משהו יותר עמוק”. המשהו הזה הוא משפטי, לא טכנולוגי, והוא בעייתי מאוד: עורכי הדין בודקים את הדרישות מהפטנט כאילו אינן תלויות זו בזו. נזכיר, הדרישות: תחום פטנטבילי, חדשנות, התקדמות המצאתית. הנקודה העמוקה היא שההתקדמות ההמצאתית בפטנט הזה איננה בתחום הפטנטבילי, אבל דרישת התחום לא חלה על ההתקדמות אלא רק על המערכת ככלל.

והשאלה הגדולה: האם בימינו, פטנטים אכן ממלאים את מטרתם לעודד את קידום הטכנולוגיה, או שהם רק מפריעים? עורכי פטנטים ועורכי דין מהתחום כמעט אף פעם לא מתייחסים לשאלה ברצינות – נוח להם ככה – אבל חייבים להתקיף את זה שוב ושוב: את הנזקים כולם רואים, האם התועלת עדיין מצדיקה אותם?

Ran Tavory אמר/ה...

שי תודה על התגובה. ככל הנראה, אתה מכיר את התחום יותר ממני. בכל אופן, במשך כמעט חודשיים חיפשתי מישהו שיוכל לדבר על נושא הפטנטים, עד שבסופו של דבר דביר הסכים, אז על כך לפחות מגיעה לו התודה.

Shai אמר/ה...

הו, כמובן. תודה לדביר, ותודה לכם, על הפודקאסט בכלל, ועל העיסוק בנושא בפרט.

דביר אמר/ה...

שלום שי,

"עורכי פטנטים ועורכי דין מהתחום כמעט אף פעם לא מתייחסים לשאלה ברצינות" - לא מדוייק. קיימת ספרות אקדמית עשירה בתחום הניתוח הכלכלי של קניין רוחני בכלל ופטנטים בפרט. ספר שאני ממליץ עליו בחום הוא The Economic Structure of Intellectual Property Law של וויליאם לנדס וריצ'רד פוזנר מאוניברסיטת שיקאגו. לפחות האחרון מביניהם אינו ידוע, בלשון המעטה, באהבתו לפטנטים.

השורה התחתונה של רוב המחקרים (וגם של הספר שהזכרתי) היא שאין ראיות לטענה כי פטנטים, בימינו, תוקעים מקלות בגלגלי החדשנות. מן העבר השני, יש להודות, גם אין מדד כמותי שיאפשר לקבוע מה באמת התרומה של פטנטים לכלכלה, או ל"רווחה המצרפית" - כפי שהכלכלנים אוהבים לומר.

במקום לדוש במחקרים אקדמיים שאינם נגמרים, אני מעוניין להציע לך תרגיל מחשבתי קטן: מה יקרה ביום שאחרי ביטול שיטת הפטנטים בכל העולם? האם מספר מיזמי הטכנולוגיה החדשים יישאר זהה, יגדל או יקטן? והאם ניתן לפלח את התשובה לענפים - למשל מיזמים בתחום האינטרנט (שההשקעה בהם לרוב קטנה) או מיזמים בתחומי הנדסה מורכבים יותר (כגון אלקטרוניקה וחומרה, שם החסם הראשוני גבוה)?

בניתוח היוריסטי לחלוטין, די ברור לי שללא הגנה על פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים ומושקעים (בזמן ובכסף), לא יהיה תמריץ אמיתי להקים חברות בתחומים אלה. אחרי הכל, למה שאשקיע בפיתוח טכנולוגיה ובהקמת עסק אם יום למחרת יכול כל זב חוטם לגנוב את פרי עמלי, ועוד בחסות החוק?

מקווה שהצלחתי לעורר קצת חומר למחשבה, למרות המורכבות הרבה של הנושא שהעלית.

הוסף רשומת תגובה