WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:18.000
<v רן>שלום וברוכים הבאים לפרק מספר 516 של רברס עם פלטפורמה. אנחנו היום בקרבורטור מספר 41, ואנחנו נמצאים בשנת 2026, בחודש יוני, התאריך הוא ה-16, ותזכרו שזה 2026 כי זה פרט חשוב.

00:00:18.000 --> 00:00:22.000
<v אורי>פרט חשוב, כן.

00:00:22.000 --> 00:00:36.000
<v רן>כן, אנחנו בדרך כלל, כשאנשים שואלים אותי על הפודקאסט וזה, אני אומר שאנחנו מדברים טכנולוגיה אמיתית ולא... אין לנו פודקאסט... הטכנולוגיה היחידה שלא מדברת על רכילות של טכנולוגיה. הפעם אנחנו נחרוג מתפקידנו...

00:00:36.000 --> 00:00:37.000
<v אורי>עד היום.

00:00:37.000 --> 00:00:46.000
<v רן>כן. ואנחנו נדבר על רכילות, קצת nastiness, קצת עקיצות בין מודלים. אז קדימה.

00:00:46.000 --> 00:00:47.000
<v נתי>כן. אז הכותרת...

00:00:47.000 --> 00:00:49.000
<v רן>נתי, נתי איתנו. נתי שלום.

00:00:49.000 --> 00:00:59.000
<v נתי>אהלן. כן, אהלן, מה נשמע? טוב להיות פה שוב. ויצא לנו מה שנקרא פתיחה, פיצוץ. לא פיצוץ שאנחנו התרגלנו אליו, אבל פיצוץ אחר. עדיין...

00:00:59.000 --> 00:01:01.000
<v רן>פיצוץ בלי מעורבות...

00:01:01.000 --> 00:01:02.000
<v נתי>כן...

00:01:02.000 --> 00:01:03.000
<v אורי>מדורי הרכילות.

00:01:03.000 --> 00:01:04.000
<v נתי>כן, לגמרי.

00:01:04.000 --> 00:01:05.000
<v רן>לגמרי, במתח עכשיו.

00:01:05.000 --> 00:01:35.000
<v נתי>אז... אז כחלק מההכנה לנושא של היום, של קוד פתוח בעידן של AI, אז רציתי לבדוק מה קרה עם Open Devin, ומה הנתונים, אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי לזה ש-Open Devin נקנו על ידי OpenAI. ולהפתעתי, Gemini הצליח לשכנע אותי שאני hallucinating. זאת אומרת, שאני כנראה טועה ושכל הדבר הזה לא קרה, והאירוע הזה הוא מופרך לחלוטין. פגשתי את רן איך שנכנסנו לפה, וסיפרתי לו את הסיפור, והוא אמר לי, לא, זה אכן קרה. מיד הלכתי לחבר השני, שקוראים לו Claude, שאלתי אותו את השאלה. הוא אישר שזה אכן קרה. ואז...

00:01:52.000 --> 00:01:55.000
<v רן>כלומר ש-OpenAI קנו את Open Devin, או את המפתחים.

00:01:55.000 --> 00:02:14.000
<v נתי>קנו את Open Devin, הסכום, יש עליו קצת ויכוח, אבל ברור שזה סכום משמעותי כנראה. אה... וקלאוד אישר לי את כל העובדות. ואז לקחתי את התשובה של קלאוד, שלחתי אותה בחזרה ל-Gemini, ושאלתי אותו, זאת התשובה של קלאוד, איך אתה מסביר את הבדלי הגרסאות? וקיבלתי תשובה...

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
<v רן>לפנתיאון.

00:02:16.000 --> 00:02:46.000
<v נתי>לפנתיאון. לפנתיאון. אני מקריא אותה. "השאלה שלך מצוינת ונוגעת בנקודה קריטית כשמשתמשים במודלי בינה מלאכותית להשגת מידע עובדתי. ההסבר הפשוט להבדל בין קלאוד, שקלאוד המציא את המידע, hallucinating. כל הפרטים העובדתיים בתשובה של קלאוד, התאריכים המדויקים, שמות האנשים, פיטר שטיינברג, הפרויקטים של Open Devin והמדדים, הם בדיוניים לחלוטין. אין להם שום שחר במציאות נכון להיום. הנה ניתוח המעמיק והסיבות להבדל הדרמטי הזה בין ההסבר העקרוני שנתתי לך לבין החדשות של קלאוד. בעיית חלון הזמן: לכל מודל בינה מלאכותית יש תאריך סופי שבו הסתיים אימון המידע שלו. נכון להיום, סוף 2023, תחילת 2024, המודלים לא יודעים שום דבר על אירועים שהתרחשו אחרי תאריך זה." אנחנו מדברים על 2024, אנחנו ב-2026. ההסבר של קלאוד מדבר על פברואר 2026. "זוהי טעות לוגית בסיסית של המודל. הוא מתנבא, ממציא עתיד בדיוני. מודל AI לא יכול לתת דיווח חדשות עובדתי על אירוע שטרם קרה, או שקרה אחרי תאריך זה." זה נהיה רק יותר טוב. "טבעם של LLMים: הרי הסתברות, הם לא מנועי חיפוש. מודלי השפה הגדולים לא יודעים עובדות כמו אנציקלופדיה, הם אומנו לחזות את המילה הבאה. כשאומרים למודל 'תן דוגמה ליזם שהצליח בקוד פתוח בעידן ה-AI', הוא עלול לייצר טקסט שנשמע מאוד משכנע, מקצועי ועובדתי, משלב שמות, תאריכים ומספרים. אבל הטקסט הזה הוא סינתטי. המודל בונה סיפור סביר, לא מדווח על מציאות. פיטר שטיינברג ו-Open Devin נשמעים גרמניים טכניים, מספיק כדי להיות אמינים, אבל הם המצאה." אני אסיים פה, זה הולך ונהיה יותר טוב, אני אפרסם את זה בנפרד. ככה אנחנו פותחים את האירוע היום, אז בשונה מהטון, אני חושב שהיינו בהם...

00:04:10.000 --> 00:04:13.000
<v רן>אשכרה אתה יכול להיות גיא פלג.

00:04:13.000 --> 00:04:16.000
<v נתי>לגמרי. לא, גיא פלג היה יכול להיות אני, אולי.

00:04:16.000 --> 00:04:21.000
<v אורי>והציטוט של פסי-כו-לו-גית... זה אין לך.

00:04:21.000 --> 00:04:28.000
<v נתי>זה... זה שייך לשרה, אני מצטער. יש גבול כמה אני יכול להיות מקור להשראה לאנשים.

00:04:28.000 --> 00:04:33.000
<v אורי>לא נראה לי שהומצא המודל בשביל זה.

00:04:33.000 --> 00:04:49.000
<v נתי>אבל העובדה שגם הדיבור על גרמנים יש פה, יש פה עילה לתביעה לדעתי, מי... תחשבו מי ה... DEI ש... דגלו בו בעבר ו... ושמרו אותו על אש... מישהו שם התהפך לצד השני לגמרי.

00:04:49.000 --> 00:04:53.000
<v רן>כן. לא, הוא גם אוסטרי. כאילו... עד כאן.

00:04:53.000 --> 00:04:55.000
<v נתי>לגמרי, לגמרי.

00:04:55.000 --> 00:04:58.000
<v רן>בוא נדייק. פיטר שטיינברגר הוא אוסטרי, כן.

00:04:58.000 --> 00:05:10.000
<v נתי>לגמרי, למרות ש-Open Devin לא נשמע לי גרמני, אני חייב להגיד, אני לא יודע מאיפה הוא הנפיץ את זה, אבל אה... בסדר. לא, הוא אמר, פיטר שטיינברג נשמע גרמני ולכן זה נשמע מאוד אמין, בלה בלה בלה, הם משתמשים בשמות. בוא'נה, זה כאילו...

00:05:10.000 --> 00:05:11.000
<v רן>זה עילה לתביעה.

00:05:11.000 --> 00:05:16.000
<v נתי>לגמרי. קיצור, ג'מיני, כן, ג'מיני פה נתן תצוגת תכלית.

00:05:16.000 --> 00:05:19.000
<v רן>משהו, משהו פה השתבש לחלוטין ומישהו ישלם על זה מחיר.

00:05:19.000 --> 00:05:49.000
<v נתי>כן. אז זה אפיזודה נחמדה ומעניינת לתחילת הפרק. אבל מה שאנחנו באמת רוצים לדבר... בעצם למה התחלנו ב-Open Devin, כי בעצם, למי ששם לב, משהו קורה בין קוד פתוח לבין מודלי בינה מלאכותית. משהו מאוד מעניין קורה שם, וזה בעצם הנושא של הפרק שלנו, כלומר איך Agentic Coding ומודלי בינה מלאכותית באופן כללי משפיעים על עולם ה-Open Source, ויש דברים בגו, אני מניח שחלק מכם נחשף לסיפורים. אז בוא נצלול פנימה, בוא נקפוץ ראש לנושא הזה של יחסי הגומלין והשפעה של בינה מלאכותית על קוד פתוח. שוט.

00:05:58.000 --> 00:06:28.000
<v נתי>אז נתחיל דווקא מהחלק הדיסטופי, כהרגלנו בקודש, ואחרי זה נסיים באיזושהי פאזה אופטימית. זה פחות או יותר ממצה את ה... את הכיוון שאנחנו נלך אליו. בחלק הדיסטופי אני חושב שקל לראות שמה שהיה נכון בעבר כבר לא נכון היום. זאת אומרת שבעבר קוד פתוח הגן על עצמו באמצעות רישיונות, AGPL וכיוצא בזה. יש רישיונות מתירנים יותר, יש רישיונות פחות מתירנים ששומרים על הזכויות של ה... של הקוד עצמו. אבל כמו במוזיקה וכמו באומנות, ה-AI מתאמן על זה. ובעצם העובדה שהוא מתאמן על זה, כמו שאנחנו היום מפיקים מוזיקה שהיא נשמעת כמו איזה אומן, אבל לא אשכרה העתקנו אותו או לא גנבנו שיר שלו, וזה עומד היום באיזשהו תהליך של משפטים, תהליך משפטי, אני חושב שהקוד פתוח עומד בדיוק באותו מקום. כלומר, אני יכול היום לבוא ולהגיד ל-AI, הנה קוד שעושה משהו בשפה X, תכתוב לי אותו בשפה Y, או אפילו בשפה X, אבל ב-Design patterns אחרים.

00:07:05.000 --> 00:07:07.000
<v רן>הוא גם ישפר לך אותו.

00:07:07.000 --> 00:07:18.000
<v נתי>והוא גם ישפר לי אותו וישנה לי את הארכיטקטורה, וכל הכלים כמו Copilot וכאלה מאוד עוזרים כבר לעשות את זה, כי הם בעצם יודעים למחוק כל מיני חותמות ושאריות של הקוד, אבל השורה התחתונה, אין לי שום בעיה לקחת קוד של מישהו אחר ולהעתיק אותו.

00:07:18.000 --> 00:07:41.000
<v רן>כן. כלומר בעולם של היום מאוד מאוד קל לייצר קוד ברגע שיש לך spec. החלק הקשה זה ה-spec. אבל מצד שני ברגע שיש לך מוצר שעובד ואפילו כתוב ויש לך גישה לקוד המקור שלו, וזה לא משנה באיזה שפה זה נמצא, ואתה אומר לו "אוקיי זה כתוב ב-NodeJS, תכתוב את זה מחדש ב-Rust", זה די קל. כלומר, זה פתאום לא עבודת נמלים של חודשים, זה יכול להיות סופשבוע.

00:07:41.000 --> 00:07:54.000
<v נתי>אוקיי, זה עולה לך אולי כמה אלפי דולרים, תלוי בגודל המוצר, אבל כמעט ולא נדרשת ממך השקעה. זאת אומרת, המחסום להעתקה, שכנראה מבחינה חוקית זה אפילו לא העתקה, אה, הוא מאוד מאוד נמוך. אז... אז בעיית ההעתקה זו בעיה הראשונה.

00:07:54.000 --> 00:07:55.000
<v רן>אבל לא היחידה.

00:07:55.000 --> 00:08:25.000
<v נתי>בהחלט לא היחידה. אה... אבל אני אומר, זה כאילו... היה טיעון אחד לדבר הזה. אה... יש טענה שנייה שהיא קשורה לזה מן הסתם, מודלים עסקיים וכל המודלים העסקיים של Open Source הם סביב תמיכה, סביב האופרציה, סביב ה-Deployment של הדבר הזה לארגונים או לאנשים. זה תמיד היה מקור ההכנסה, והיום עם מודל שכותב קוד ב-100%, 90% הצלחה ופותר באגים ב-70, 80 אחוז הצלחה, היכולת שלי בעצם לקחת את הקוד הזה ולקבל עליו באיזושהי צורה כסף, support וכל מיני דברים כאלה, גם יורדים, כי בעצם היכולת שלי לנהל קוד כזה ולעשות לו אופרציה חיצונית, וכל אחד יכול לעשות את זה, לאו דווקא ה-owner של הקוד, וזה חותך פחות או יותר ב... בלב של כל מודלי המוניטיזציה הקיימים של... של הקוד.

00:08:44.000 --> 00:08:45.000
<v רן>כן, כלומר עלות האופרציה.

00:08:45.000 --> 00:08:52.000
<v נתי>עלות האופרציה שלמעשה הייתה המרכיב העיקרי ש... שעל בסיסו חברות Open Source קיבלו הכנסות.

00:08:52.000 --> 00:09:12.000
<v רן>למה? כי יותר קל היום לעשות אופרציה שוב מאותם סיבות של בינה מלאכותית, שברגע שיש תקלה, אתה פשוט הולך, אתה אומר ל-Agent שלך "בוא תתקן לי, תנתח, תתקן", ואולי זה לא עובד ב-100% מהמקרים, אבל זה הרבה הרבה יותר זול מלשלם תמיכה ל-Red Hat או אחרים.

00:09:12.000 --> 00:09:20.000
<v נתי>נכון. אז... אז אלה לפחות הטיעונים העיקריים. אני לא יודע, אתה אמרת שהיית בכנס ושמעת עוד גרסאות...

00:09:20.000 --> 00:09:50.000
<v רן>כן, אז... אז יש כמה... יש כמה זוויות לעניין הזה. אהמ... זווית אחרת, אה, זה העומס שקיים על המפתחים עצמם, מפתחי הקוד הפתוח. כלומר, אם בעבר, כדי נגיד לתרום, אפילו אם יש לך כוונות טובות, כן? כדי לבוא ולתרום לקוד פתוח היית צריך להשקיע לא מעט עבודה, לא מעט מאמץ. לקרוא את הקוד, להכיר... היום אתה רק אומר ל-Agent שלך "בוא תוסיף לי את הפיצ'ר הזה", שולח Merge Request, ואתה אולי שוכח מזה, ועכשיו כל העומס עובר למי שמנהל את הפרויקט, ל-Maintainer. אוקיי? והוא עכשיו צריך להסתכל על זה, והעניין המעניין בקוד פתוח... בעצם בקוד שמיוצר על ידי Agent-ים, הוא שתמיד נראה טוב. הוא לא תמיד נכון. הוא הרבה פעמים גם לא נכון. אבל הוא תמיד, תמיד ייראה טוב. הוא עם מבנה היררכי מאוד נכון, עם הערות, עם תיעוד, זה נראה כאילו מישהו באמת השקיע בזה המון, המון מחשבה. זאת אומרת זה מאוד מטעה.

00:10:14.000 --> 00:10:19.000
<v נתי>אבל... כאילו, גם ה-Maintainer-ים יכולים להשתמש ב-AI כדי...

00:10:19.000 --> 00:10:20.000
<v רן>נכון.

00:10:20.000 --> 00:10:45.000
<v נתי>נכון. זה דווקא פה, אה... אני אתן את ה... את מי שפתחנו איתו, את פיטר שטיינברג, על ה... על הצורה שבה הוא מתמודד עם האתגר הזה. אז הוא בעצם בא ואומר "אני לוקח את ה-intent", במילים אחרות את ה-prompt, ולא את הקוד, וככה אני בעצם דואג שהקוד... שהקוד הסופי לא אה... לעולם לא יצא מאיזושהי קונסיסטנטיות וייכנסו בו דברים שלא מתאימים לארכיטקטורה של מה שכיוונתי אליו.

00:10:45.000 --> 00:10:46.000
<v רן>נכון. אז יש פה...

00:10:46.000 --> 00:10:49.000
<v אורי>אלא אם כן גם המחולל קוד הוא קצת hallucinating ו...

00:10:49.000 --> 00:11:15.000
<v נתי>נכון. בגלל זה הוא אומר שמבחינתו ה... מה שמעניין אותי בתרומת הקוד, שזה גישה בעיניי מעניינת, ואולי פרקטית לפתרון. שוב פעם, עדיין תהיה בעיית scale של ה... של הדבר הזה. אבל, אבל זה דרך מסוימת להתמודד עם זה. והאמת היא שאני, אני פרקטית משתמש בה אפילו ב... אה... בצוותים שאני עובד איתם היום. אה... שמה שחשוב, היות וקוד הוא בחינם ואפשר לייצר אותו, זה ה-intent. ה-prompt שיצר את הקוד הזה.

00:11:15.000 --> 00:11:18.000
<v רן>מקודם קראתי לזה spec. כלומר, מה אנחנו רוצים לעשות.

00:11:18.000 --> 00:11:30.000
<v נתי>נכון. נכון. זה... זה... spec זה סוג של prompt. אה... ואם אני יודע להעביר אותו, אז... אז בעצם אותו מחולל שלי יודע כבר לשמור על אותו מבנה קוד, ואותה ארכיטקטורה וכאלה...

00:11:30.000 --> 00:11:39.000
<v רן>כן. אז הייתי מוסיף כאילו, מהצד השני, כאילו מסתכל על הטסטים. פעם שהם עברו, וה...

00:11:39.000 --> 00:12:09.000
<v נתי>זה לא... זה לא... בהכרח... יש פה, יש פה מוקש. א' יש תמיד בעיה של coverage. שזה אף פעם לא 100%, גם בעולם של ה-AI, אתה לא יכול להבטיח 100% וכמעט תמיד יהיה לך פרצות שאתה לא רואה. ולכן אי אפשר לחשוב שזה שיש לך טסטים מכסה לך את הכל ב-100% ואין לך פתאום איזה משהו שנכנס ועושה לך פרצות, כי זה יכול להיות בדיוק באזורים שהקוד לא כל כך אפילו פעיל, אבל פעם ב... הוא יכול להיות פעיל או להתעורר בזמנים מסוימים.

00:12:09.000 --> 00:12:22.000
<v רן>אני חושב שגם אחד... אחד המגבלות של טסטים זה שהם לא בודקים ארכיטקטורה. אוקיי? ארכיטקטורה נבדקת בשטח, כאילו ב-production, לראות אם זה עומד בעומסים. מעט מאוד טסטים יכולים להוכיח לך שהארכיטקטורה היא, היא נכונה. ובסופו של דבר זה judgement call.

00:12:22.000 --> 00:12:35.000
<v נתי>זה נגרר לתחום אחר שאני מתעסק בו ביומיום, זה נושא לפודקאסט אחר באמת, לבדיקות מה שנקרא production grade ודברים שהם אה...

00:12:35.000 --> 00:13:05.000
<v רן>כן. אז... אז אתגר אחד שהזכרנו זה אתגר ההעתקה. אתגר שני שהזכרנו זה אתגר העומס שפתאום קיים על מפתחי הקוד הפתוח עצמם, זאת אומרת ה-maintainers, וכל אחד בוחר להתמודד איתו אחרת. זאת אומרת, פיטר שטיינברגר וואו איזה שם ארוך, אה... בחר בגישה אחת. הוא למעשה בא ואומר "אני את הקוד שלי לא קורא. אני בטח שלא הולך לקרוא קוד של אחרים. יש לי Agent-ים. יש לי Claude-ים, אוקיי? שהולכים וקוראים את זה", וזה בסדר, זה הגישה שלו. יש כאלה שלקחו כיוון אחר לגמרי. אוקיי? אה, קודם כל נגיד תודה לאיתי שקורי שחשף אותי לנושא הזה. אה... אז ה... זו הרצאה ששמעתי באותו כנס. אה... למשל מפתח של שפת תכנות שנקראת Zig, שהוא בא והודיע שבינה מלאכותית לא הולכת להתקרב לפרויקט שלו. אה... לא לתיעוד, לא לקידוד, לא ל-review ואפילו לא להזכיר את זה בשם מרחוק עם איזה מקל של מטאטא. הוא בא ואמר "הפרויקט שלי, שפת התכנות שלי, Zig, לא הולכת לגעת... אף אחד לא נוגע בה בבינה מלאכותית ולא ממטר". ככה הודיע. אוקיי? זו הייתה ההחלטה שלו. ו-maintainers, כל אחד הולך ו... לוקח את הזווית שלו, אוקיי? כל אחד בוחר את הפוזיציה שלו, אבל זה אתגר. זה ללא ספק אתגר על maintainers.

00:13:58.000 --> 00:14:28.000
<v נתי>לגמרי. אה, אז... אז דיברנו בינתיים על ה... חזון הדיסטופי. זאת אומרת באופן עקרוני אם אתם חושבים על זה, זה בהחלט יכול לייצר סכנה שהמודל הזה בעצם כבר לא יהיה. אה... ולמה זה סכנה שמעניינת? כי אני לא חושב שא' יש איזושהי חברה שלא נשענת על קוד פתוח. Linux זה המוכר ביניהם, אבל יש גם Kubernetes ויש עוד הרבה פרויקטים מאוד גדולים והרבה מאוד ספריות ואנחנו כולנו בונים על קוד פתוח. אני אגיד יותר מזה, וזה Segway לנקודה המרכזית, ה-AI כנראה, כמו שהוא, הצורה שבה הוא עובד והצורה שבה הוא יכול לגשת ל-tools, ולתת לנו שירות כל כך טוב... Python זה דוגמה מצוינת. כולה מבוססת על הישענות על כלים שמפותחים ב-Open Source, כולה כרובה, באחוזים ענקיים. אז אם בעצם לא ימשיך להיות מוטיבציה לייצר Open Source, אז תהיה פה סוג של גול עצמי לכל התעשייה, לא רק לאנשים פרטיים.

00:15:03.000 --> 00:15:33.000
<v רן>כן. דרך אגב, זה... גם data. זאת אומרת, שורות קוד, בסופו של דבר, אה, ה-AI מתאמן. דרך אגב, זה נכון לא רק לקוד, זה נכון גם למידע בכללי, לטקסט בכללי, ואולי גם עתיד לתמונות ולווידאוים. אה... אם בעבר מודלים, המודלים הראשונים התאמנו בעיקר על קוד שג'ונרט על ידי בני אדם, אה... רוב, זאת אומרת... קוד וגם, וגם תוכן, היום מגו'נרט על ידי מכונות. אוקיי? אז מה, הם הולכים להתאמן על בסיס המכונות שהיו שם שנה לפני? אז יש פה איזשהו feedback loop לא כל כך בריא.

00:15:37.000 --> 00:16:07.000
<v נתי>נכון. נכון. אבל עכשיו נשאלת השאלה, אוקיי, אז מה, מה החזון החיובי? לאן, לאן זה לוקח אותנו? אז מה... מה עוד השתנה? מה שהשתנה זה שכולנו מכירים שכשאנחנו עובדים היום עם Claude או עם כל כלי AI שמייצר לנו קוד, הוא זה שבוחר את הכלים לרוב. לרוב אנחנו בקושי יודעים על זה. לפעמים אנחנו יודעים על זה, לפעמים אנחנו פשוט, זה מחליק לנו פנימה במסגרת ה-Next, Next, Next. אה... והצורה שבה הוא מחליט על כלים, זה הוא מסתכל. מסתכל על איכות הקוד כקריטריון מספר אחד. כמה כוכבים יש לו, כמה משתמשים יש לו. האם התיעוד הוא טוב, האם התיעוד הוא לא טוב. הוא מאוד מאוד מחשיב תיעוד מן הסתם, כי זה עוזר לו אחרי זה להבין יותר טוב את הארכיטקטורה ואת השימוש בקוד. וככה הוא בעצם יודע לקבל את ההחלטות שלו ולהמליץ. זאת אומרת... עכשיו כשאנחנו עוברים לעולם שהוא agentic, זאת אומרת שכבר זה לא מפתח שמחפש כלים ועושה להם POC, זה סוכנים, agent-ים שהם מחפשים כלים. אז עבורם הנושא של קוד פתוח הוא קריטריון מאוד מאוד חשוב. זאת אומרת שאם אני רוצה שהמוצר שלי או הכלים שלי ייכנסו לתוך המשפך הזה של אותם סוכנים, אני צריך למצוא חן בעיני אותם סוכנים. וכדי למצוא חן בעיני אותם סוכנים, יש פה loop בדיוק הפוך. הם יתנו לי נקודות אם אני אפתח את הקוד שלי וכנראה יתעלמו ממני אם לא, או לפחות ידרגו אותי נמוך.

00:17:05.000 --> 00:17:35.000
<v רן>כלומר לצורך העניין אני צריך ספריית logging, ויש אולי אחת מצוינת בתשלום אבל היא מאחורי חומת תשלום, ויש כמה ב-Open Source אולי לא טובות באותה רמה. כמובן ש-logים זה דוגמה הזויה כי ברור שספריות Open Source מצוינות בזה, אבל סתם כדי לפשט את זה, ה-Agent כנראה יבחר את אחת מהספריות ה-Open Source האלה, אלא אם כן אני אבוא ואגיד לו "תקשיב, אני רוצה לשלם על זה, זאת הספרייה הכי טובה, אני מכיר אותה". אם לא, אם אני לא אגיד לו את זה, הוא יבחר את אחת האלה שקיימות. ודרך אגב גם אם יש להם פערים, גם אם חסר להם פיצ'רים, מה הבעיה? ה-Agent ישלים. זאת אומרת, מאוד קל לבוא ו... והיום תוכנה היא כל כך זולה, שאפשר להשלים את כל הפערים האלה. אז... כן. אני חושב שזה...

00:17:53.000 --> 00:18:10.000
<v נתי>נקודה טובה. אהמ, השאלה אם זה לא באמת, זאת אומרת... אני לא הייתי חותם על ההצהרה שה-Agent יבחר לפי איכות הקוד. אני חושב שהוא יותר יבחר כנראה מבחינה הסתברותית, פשוט לפי הפופולריות של כל ספרייה.

00:18:10.000 --> 00:18:22.000
<v רן>שזה בדרך כלל... יש קורלציה. שזה איזשהי קורלציה בין הדברים. זה לא 100 אחוז, אבל... אבל קשה לי לראות פרויקט מקבל הרבה פופולריות אם הוא ממש לא טוב, בוא נגיד ככה.

00:18:22.000 --> 00:18:30.000
<v נתי>כן, אני מסכים. זה פרוקסי לאיכות, אה... אבל זה לא... לא בהכרח זה. קח לדוגמה, פרוקסי לפרויקט חדש ומאוד מאוד איכותי, יהיה לו קשה לבלוט.

00:18:30.000 --> 00:18:34.000
<v רן>נכון. אבל הוא כן מחשיב שוב פעם, הוא כן מחשיב תיעוד, spec-ים וכל מיני...

00:18:34.000 --> 00:19:04.000
<v נתי>אבל דרך אגב, זה כבר קרה. כלומר, בעולם ה-frontend frameworks, מי שזוכר, לפני כמה שנים כל שני וחמישי נולד framework חדש. אוקיי? ובשנים האחרונות שקט תעשייתי. אה, לא נולדים framework-ים חדשים. ואפילו שיש framework-ים חדשים מצוינים, המודלים יבחרו React, סליחה, בלי להעליב. כן? פשוט כי הוא הכי פופולרי בזמן שאימנו אותנו. לא בהכרח שהוא יותר טוב מ-Vue או מאחרים, אלא פשוט כי זה מה שהמודל מכיר. אוקיי? אז בדוגמה, במקרה הזה, אני חושב שדווקא זה מעניין. אוקיי, קודם כל React זה לא בחירה לא נכונה, זה בסדר. אוקיי, החלה, אבל זה לא בהכרח הדבר הכי... בוא לצורך העניין ה-framework הכי מודרני, הכי טוב. אהמ...

00:19:22.000 --> 00:19:24.000
<v נתי>נכון. אז עכשיו...

00:19:24.000 --> 00:19:35.000
<v רן>כלומר שהכניסה שלהם של טכנולוגיות חדשות, framework-ים חדשים, היא יותר קשה היום.

00:19:35.000 --> 00:19:38.000
<v נתי>הרבה... מה זה, זה לא יותר, זה אולי בלתי אפשרית.

00:19:38.000 --> 00:19:39.000
<v רן>כן.

00:19:39.000 --> 00:19:40.000
<v נתי>כי המודל לא למד עליך.

00:19:40.000 --> 00:19:53.000
<v רן>אני עכשיו אחקה את Gemini. ה-AI הוא בסך הכל מנוע הסתברותי והוא רק מנסה להשלים את המילה הבאה ולכן הוא ימליץ לך על המילה הבאה. ולכן המילה הבאה היא React.

00:19:53.000 --> 00:19:57.000
<v נתי>React. כן, היא נשמעת קצת גרמנית וזה...

00:19:57.000 --> 00:20:27.000
<v רן>כן. אז, אז חזרה ל... לנקודה. אני חושב שכל הבעיות שתיארנו כרגע, על Bias וכיוצא בזה, הן קיימות, אבל השאלה היא איך חיים בתוך העולם הזה, ובעצם, אין אפשרות להמציא עכשיו מודל אחר או לגרום ל-AI לחפש בדרך אחרת, מן הסתם זה ישבור אותו, אז זה לא יקרה כנראה. אז הדבר היחידי שאתה יכול לעשות או לחשוב עליו, זה לראות איך אתה מוצא חן בעיני ה-AI. אז, אני אתחיל דווקא ואני קודם כל ארים לנבו דוד מתוך פרויקט Open Source ישראלי - Postiz - שאני נודע לי עליו דרך אה... אה... פודקאסט אחר. נרים גם לו, שנקרא LangTalks, אה, פודקאסט ש... אלי טוויטו מוביל יחד עם גל... ברח לי השם משפחה של גל, אז אני מתנצל. אה... והסיפור, הסיפור שלי עם Postiz אה, היה בעצם בדיוק כמו ש... נבו תיאר אותו. זאת אומרת, למעשה לא הכרתי מה זה Postiz, הכרתי מה זה Open Claude. אה... ואז כשהגעתי לשלב שהתחלתי לנסות לעשות תרגילי מרקטינג עם ה... עם Open Claude, אז אחד הדברים שאתה רוצה לעשות בסושיאל מדיה, זה מן הסתם יש לך כמה חשבונות, אתה צריך עכשיו שהחשבונות ינוהלו על ידי סוכנים, ואתה צריך עכשיו, אה, לגרום להם לעשות פוסטים בתאריכים כאלה, בשלבים כאלה. היו פרויקטים של SaaS שנמצאים מאחורי Paywall... אה, מי שמכיר HootSuite וכאלה דברים, שזה ממש לא התאים לדבר הזה. אה... ובעצם מה שנבו עשה, זה בעצם בא ואמר "אוקיי, אני אבנה headless SaaS", למעשה זה גם headless וגם לא headless. שהמשמעות של זה, זה שבסופו של דבר, ש-Open Claude יכול לדבר איתו ב-API, ויכול לעשות, להעלות draft-ים ואז אני יכול לראות את התוכן לפני שאני מאשר אותו, ולהחליט באיזה Times ללכת וזה, פתר בעיה אה... מאוד מעניינת שהרבה חברות SaaS עדיין מתמודדים איתה. זאת אומרת, יש איזשהו וואקום היום בעולם של ה-SaaS שהם מאחורי Paywall לעולם של agent-ים ש... לא רוצה לעבוד עם Paywall ולא יכול לעבוד עם Paywall. הוא צריך ממשק לגמרי שונה. אה... אז... אז ככה אני הכרתי את Postiz. זאת אומרת, לא ידעתי על Postiz לפני כן. דרך כלי agentic שנקרא Open Claude, שהוא גם הוא Open Source, יצא לי להכיר אותו. ויצא לי לשמוע עליו גם מעוד הרבה אחרים שפתאום נתקלו בבעיה הזאתי ומצאו אותו כפתרון, כי הוא פשוט היה כמעט מהפתרונות היחידים שגם היו, מן הסתם, זולים, וגם אה... פשוטים. אני במקרה גם בחרתי ב-paid model שלו ולא ב-Open Source, כי פשוט רציתי לראות שמשהו עובד, ולא להתעסק עם התקנות. שזה ככה די מתאים גם לסיפור שלו, על המודל העסקי שלו. אה... ואחרי ששמעתי גם את הפודקאסט השבוע שעבר, פתאום ראיתי שזה מתחבר לעוד הרבה דברים אחרים. שהם לא רק Open Source ו-AI. אלא בכלל לחשיבה אחרת, לאיך אנחנו ניגשים למוצרים בעולם המודרני הזה. ו-Open Source מן הסתם הוא מרכיב מסוים. אז החלק של Open Source ככלי מרקטינג, זה אני חושב משהו שהכרנו, אבל הוא היה תמיד שולי או משני, יחסית לערך, אני אגיד ש... שב-Cloudify כשהלכנו לכיוונים של Open Source, המרכיב העיקרי היה המרכיב של חדירה. זאת אומרת, כן היה פה מרכיב עסקי, שאמר ארגונים גדולים, הסיכוי שהם יקחו... הסיכון שלהם לקחת מוצר שהוא לא Open Source הוא מאוד גבוה, היכולת שלי להיכנס למורגן סטנלי או לחברות מאוד גדולות, באמצעות Open Source היא הרבה יותר גבוהה ממשהו אחר, ולכן זה בסיס ההצדקה ללכת עם הדבר הזה, זאת אומרת המרכיב העסקי כמעט תמיד היה בשיקולים לבחירת Open Source, זה לא שזה פרויקט פילנתרופי ומי שחושב ש-Open Source זה חיה על בסיס פילנתרופי הוא טועה לגמרי. אז גם בעולם הקודם, המרכיב היה עסקי, וגם פה המרכיב עסקי, רק שמקודם זה היה להוריד חסמי כניסה לארגונים גדולים, הפעם אנחנו בעצם רואים פה כניסה בכלל ל-SEO, אז עכשיו יש agentic SEO (AIO), כן. שזה בעצם, הפניה ל-agent-ים, שאומרים "אוקיי, אם בן אדם מחפש בדפדפנים ובמנועי חיפוש ונמשך לדפים יפים, מעוצבים וטקסט שכתוב יפה ומרקטיאלי, סוכנים או agent-ים מסתכלים על דברים אחרים, אכפת להם API נקי, אכפת להם תיעוד של ה-API, דברים שבעצם נותנים להם יכולת להשתמש בכלי בצורה פשוטה." ואז כלי Open Source כמעט ביי דיפולט נופל לקטגוריה הזאתי הרבה יותר חזק מאשר מוצרי enterprise או מוצרים שהם סגורים. ופתאום אנחנו רואים היפוך מאוד מעניין. שמוצרים שנבנו להיות מתאימים למכונות, ה-Agent-ים מעדיפים אותם על מוצרים שבנויים ל...

00:24:00.000 --> 00:24:01.000
<v רן>ברור.

00:24:01.000 --> 00:24:31.000
<v נתי>לאנשים. זה שינוי אדיר בפרדיגמה של Go-To-Market של מוצרים. וזה אומר שכשאנחנו באים לפתח מוצרים היום, אנחנו חייבים לחשוב מי הולך להשתמש בזה, והאם הלקוחות שלנו שילכו ויגדלו ויהיו Agent-ים. איך הם ניגשים למוצר שלנו? מה החוויה שלהם? איך מודדים בכלל חוויה? איך נראה פאנל של אה... של שימוש במוצר שלנו על ידי Agent-ים? זה די מוזר, מה, אנחנו עכשיו עושים tracking ל... אז התשובה היא כן.

00:24:34.000 --> 00:24:35.000
<v רן>אנחנו מדברים...

00:24:35.000 --> 00:24:37.000
<v נתי>זה כבר קרה עם API, אגב. כאילו, מתי...

00:24:37.000 --> 00:24:41.000
<v רן>מתי API נהיה מוצר? ואיך עושים GTM של API? נכון.

00:24:41.000 --> 00:24:43.000
<v נתי>כן, לגמרי, יש עכשיו, פשוט זה...

00:24:43.000 --> 00:24:44.000
<v רן>יש צרכנים שונים.

00:24:44.000 --> 00:24:52.000
<v נתי>פשוט הצרכנים הם שונים. הצרכנים הם שונים, ומי שמפתח ספריה צריך לדאוג לזה ש-Cursor או Copilot ידע ל... או Copilot ידע איך להשתמש בו.

00:24:52.000 --> 00:24:55.000
<v רן>שזה אומר תיעוד, שזה אומר...

00:24:55.000 --> 00:24:56.000
<v נתי>ספקים.

00:24:56.000 --> 00:25:01.000
<v רן>דוגמאות בגיטהאב... זה בדיוק אותם סוכנים, כי הסוכנים מבוססים על אותו... אותו מידע. אז...

00:25:01.000 --> 00:25:06.000
<v נתי>אתה מדבר על Cursor, נכון? שזה בעצם עוד סוג של סוכן, סוכן של מפתחים.

00:25:06.000 --> 00:25:21.000
<v רן>לא משנה, כל Copilot זה סוכן של מפתחים שמסתכל על הקוד וזה... גם הוא יודע לקרוא את זה, הוא פשוט נחשף לכל ה-Repository והוא מבין מה הוא עושה, וככה יותר קל לו לכתוב לך קוד. אז אם זה ספרייה מוכרת ושיש לה הרבה תיעוד אז Cursor יכתוב לך קוד מעולה עם זה, וCopilot יכתוב לך קוד מעולה, ואם לא אז זה...

00:25:21.000 --> 00:25:51.000
<v נתי>אבל, אבל... אני אומר יש פה משהו עוד מעבר. זאת אומרת, בעבר לא יכולנו לעשות מוצרים שלמים על ידי סוכנים. כלומר, המפתח נשאר מפתח. היום אני יכול להשתמש בסוכן שיבנה לי קמפיין שלם, וייצר לי גם את המוצר וגם את ה... זאת אומרת הרבה חלקים שאני לא מעורב בהם בהכרח. וכדי שהוא יעשה את זה, הוא צריך לקחת את ה-code generation, כמו שאמרת, קוד שעושה לוגין ואתה מבקש ממנו תשתמש בספריה כזאת או אחרת, ואז הוא ייצר את הקוד ויתחיל לחבר אותה עם הספרייה. וזה חלק מהעניין. וזה בעצם, איך הספרייה צריכה להיראות כדי ש-Cursor כזה או כל Copilot אחר, ידע לקחת פחות או יותר, יגיע לתוכן ולמוצר. סוכנים מחפשים קוד, וככל שיש להם הכרות יותר טובה עם הקוד, ככה הם ימליצו עליו, ככל שהניקוד שלו יותר גבוה ולכן הדרך שלי למשוך את המשתמשים ולקוחות היא תהיה זה שעל ידי זה שאני לפחות אשחרר חלק משמעותי מהקוד שלי, מה שנקרא Open Core, ל-community ול-GitHub, כדי ש-Agent-ים יוכלו למצוא אותו. ולהשתמש בו. הוא חייב להיות גם טוב והוא גם חייב להיות...

00:26:30.000 --> 00:26:40.000
<v רן>זמין, ואולי גם ברמה של להגיד בחינם עד רמה מסוימת, כי Agent קשה לו להוציא כרטיס אשראי. או לפחות...

00:26:40.000 --> 00:26:41.000
<v נתי>נכון.

00:26:41.000 --> 00:26:43.000
<v רן>איך מחתימים Agent על terms of services?

00:26:43.000 --> 00:26:54.000
<v נתי>שזה... אני רק אשים פה איזה כוכבית, גם ה-Agent מופעל על ידי בן אדם בסוף. זאת אומרת מישהו מאשר את זה, או שיש לזה API... אני מתכוון מי חותם בסוף על ה-End User License Agreement?

00:26:54.000 --> 00:26:55.000
<v רן>מי שעשה provision ל-Agent.

00:26:55.000 --> 00:27:03.000
<v נתי>סבבה. אבל גם אם ה-Agent מתנהג כ-User רגיל באיזשהו אתר כזה, קשה לי לראות איך הוא עושה את זה בלי לעבור בדרך באיזה קאפצ'ה.

00:27:03.000 --> 00:27:05.000
<v רן>אבל הוא לא עושה קאפצ'ה, הוא הולך ל-API...

00:27:05.000 --> 00:27:14.000
<v נתי>בסדר, יש headless browser. אוקיי, הוא ניגש וקורא. אבל, אוקיי, כשהוא עושה operation אז קל לעשות לו חסימה או לדרוש ממנו authentication ו-authorization...

00:27:14.000 --> 00:27:16.000
<v רן>מי מספק לו את ה-token?

00:27:16.000 --> 00:27:19.000
<v נתי>מי מספק לו את ה-token... אז לכן אנחנו צריכים לספק לו API פתוח.

00:27:19.000 --> 00:27:20.000
<v רן>כן.

00:27:20.000 --> 00:27:37.000
<v נתי>זה בדיוק הנקודה. כלומר, אני ה-developer שבחר ב-Agent, נותן ל-Agent את היכולות האלה ומרשה לו להשתמש בשמי בכל מיני מקומות, אם ה-Agent הזה יצטרך עכשיו לעצור ויגיד לי "אוקיי תירשם פה עם כרטיס אשראי, תיקח לי את ה-token... תירשם שם עם כרטיס אשראי ותביא לי את ה-token", רוב הסיכויים שאני אזרוק את הכל ואני אלך למשהו אחר.

00:27:37.000 --> 00:27:49.000
<v רן>אלא אם כן זה ה-Agent של... יש לי AI Agent של הארגון שעושה את זה, ויש לו כרטיס אשראי ארגוני, ויש לו כבר token-ים לאיזשהו Marketplace. ואז אם אתה לא ב-Marketplace, אז אתה בבעיה.

00:27:49.000 --> 00:28:19.000
<v נתי>אז מודלים עסקיים... בוא נדבר על המודלים העסקיים שנייה. המודל העסקי פה הוא גם יצטרך להשתנות. כלומר, כבר זה לא יכול להיות משהו שב... כמו שאנחנו מכירים היום ב-SaaS. צריכים לחשוב על freemium model מסוג אחר שיאפשר ל-Agent-ים לפעול באיזושהי capacity מסוימת, ורק בשלב מתקדם לבקש כסף. וזה דורש מחשבה שהיא מאוד שונה וזה אומר שהמוצר בבסיסו צריך להיות open. כדי שזה יעבוד. אה, וזה שינוי מאוד מרענן. הוא קצת משטח את ה... את כל התעשייה וגורם לזה שחברות מאוד קטנות יש להם אותו סיכוי כמו חברות מאוד מאוד גדולות למכור את המוצר שלהם. שזה מדהים בעיניי. כי זה, זה לא דורש, אין פה איזה מחלקת מרקטינג שדוחפת, תקציבים ענקיים שמונעים ממך להגיע ל...

00:28:38.000 --> 00:28:41.000
<v רן>כלומר Agent לא יכול, או לא נוטה להיות...

00:28:41.000 --> 00:28:49.000
<v נתי>הוא יהיה משוחד כלפיך אם אתה מוכר, או עושה משהו. לא בהכרח בגלל ה... בגלל שהשקעת ב-marketing אלא בגלל שהמוצר שלך טוב.

00:28:49.000 --> 00:28:50.000
<v רן>נכון.

00:28:50.000 --> 00:28:59.000
<v נתי>אה, שזה די מדהים. כלומר, חזרנו ל... לפרופורציות שכולנו אהבנו בטכנולוגיה, של מי שמייצר מוצרים טובים מנצח ולא מי שעושה שיווק חזק מנצח.

00:28:59.000 --> 00:29:21.000
<v רן>כן. נכון, זה די מעניין מה שאתה אומר. כי, כי פעם באמת יכול להיות שמוצר ממש פח ניצח בגלל שהחברה שמה מאחוריו המון כסף והמון מכירות שטח וקנתה את ה-CTO או משהו כזה, או פשוט כוח של marketing נטו. בעוד שכאן ה-Agent אין לו כסף, כאילו הוא לא... לא אכפת לו מי עשה את ה-marketing. הוא מסתכל נטו על המפרט, ואם המפרט מתאים לו אז הוא יבחר בו.

00:29:21.000 --> 00:29:22.000
<v נתי>אבל עד כמה...

00:29:22.000 --> 00:29:43.000
<v רן>והוא גם יכול להמיר, נכון? שזה עוד דבר מעניין. כלומר נגיד שאתה, אני לא יודע, נגיד שיש לך מערכת שיודעת לדבר עם... Redis. אוקיי? ואתה אומר ל-Agent: "תקשיב, יש לי שירות שאני עובד איתו בענן שלי שהוא לא Redis, הוא... תואם Redis". ה-Agent בקלות יכול לעשות את ההמרה ופתאום כל ה... vendor lock-in הזה קצת נעלם.

00:29:43.000 --> 00:29:45.000
<v נתי>נכון. אז...

00:29:45.000 --> 00:29:46.000
<v רן>מעניין.

00:29:46.000 --> 00:30:16.000
<v נתי>כן. אז זה נקודה אחת. נקודה שנייה שהיא מעניינת פה, זה, זה בעצם מה שאנחנו קוראים לו head-less tool-ים, מול UI tool-ים. אוקיי, בעבר כלי חזק, היה לו UI מאוד חזק. ובעצם רוב המוצרים, רוב הערך שלהם היה מוכוון ה-UI. נבו, הפרויקט שהזכרתי קודם, מראש בנה אותו כ-headless לטובת המטרה הזאתי, ובעצם ה-UI היה נדבך שרק נתן לו ויזואליזציה. אם אנחנו חושבים על גישות פיתוח של מוצרים, אה, בעבר לא עשינו את זה. אולי במערכות יותר back-end-יות כן, אבל במערכות front-end-יות בטח שלא. ואנחנו היום רואים, נכנס תקן חדש, אה, MCP, Model Context Protocol.

00:30:33.000 --> 00:30:35.000
<v רן>Model Context Protocol, של Anthropic.

00:30:35.000 --> 00:31:05.000
<v נתי>כן. אה, זה שווה לדבר עליו טיפה, כי זה בדיוק הפתרון הטכני לבעיה שהצפנו קודם. איך בעצם אני חושף כלי בפני AI agent שיושב באיזה מקום מרוחק שרוצה להריץ קוד ולדעת איך הוא משתמש בו. עד היום עשינו את זה באמצעות prompt, שתיאר את הקוד, ותיאר את הכלים. היה מאוד קשה ומסובך לתחזק את זה, בטח ובטח שלא היה בזה security models וכאלה ודברים ש... שאפשר בעצם אה... לתת את ה... את מי שפתחנו איתו, את פיטר שטיינברג, על ה... על הצורה שבה הוא מתמודד עם האתגר הזה. אז הוא בעצם בא ואומר "אני לוקח את ה-intent", במילים אחרות את ה-prompt, ולא את הקוד, וככה אני בעצם דואג שהקוד... שהקוד הסופי לא אה... לעולם לא יצא מאיזושהי קונסיסטנטיות וייכנסו בו דברים שלא מתאימים לארכיטקטורה של מה שכיוונתי אליו.

00:31:28.000 --> 00:31:29.000
<v רן>נכון. אז יש כמה...

00:31:29.000 --> 00:31:32.000
<v אורי>אלא אם כן גם המחולל קוד הוא קצת hallucinating ו...

00:31:32.000 --> 00:31:58.000
<v נתי>נכון. בגלל זה הוא אומר שמבחינתו ה... מה שמעניין אותי בתרומת הקוד, שזה גישה בעיניי מעניינת, ואולי פרקטית לפתרון. שוב פעם, עדיין תהיה בעיית scale של ה... של הדבר הזה. אבל, אבל זה דרך מסוימת להתמודד עם זה. והאמת היא שאני, אני פרקטית משתמש בה אפילו ב... אה... בצוותים שאני עובד איתם היום. אה... שמה שחשוב, היות וקוד הוא בחינם ואפשר לייצר אותו, זה ה-intent. ה-prompt שיצר את הקוד הזה.

00:31:58.000 --> 00:32:01.000
<v רן>מקודם קראתי לזה spec. כלומר, מה אנחנו רוצים לעשות.

00:32:01.000 --> 00:32:13.000
<v נתי>נכון. נכון. זה... זה... spec זה סוג של prompt. אה... ואם אני יודע להעביר אותו, אז... אז בעצם אותו מחולל שלי יודע כבר לשמור על אותו מבנה קוד, ואותה ארכיטקטורה וכאלה...

00:32:13.000 --> 00:32:22.000
<v רן>כן. אז הייתי מוסיף כאילו, מהצד השני, כאילו מסתכל על הטסטים. פעם שהם עברו, וה...

00:32:22.000 --> 00:32:52.000
<v נתי>זה לא... זה לא... בהכרח... יש פה, יש פה מוקש. א' יש תמיד בעיה של coverage. שזה אף פעם לא 100%, גם בעולם של ה-AI, אתה לא יכול להבטיח 100% וכמעט תמיד יהיה לך פרצות שאתה לא רואה. ולכן אי אפשר לחשוב שזה שיש לך טסטים מכסה לך את הכל ב-100% ואין לך פתאום איזה משהו שנכנס ועושה לך פרצות, כי זה יכול להיות בדיוק באזורים שהקוד לא כל כך אפילו פעיל, אבל פעם ב... הוא יכול להיות פעיל או להתעורר בזמנים מסוימים.

00:32:52.000 --> 00:33:05.000
<v רן>אני חושב שגם אחד... אחד המגבלות של טסטים זה שהם לא בודקים ארכיטקטורה. אוקיי? ארכיטקטורה נבדקת בשטח, כאילו ב-production, לראות אם זה עומד בעומסים. מעט מאוד טסטים יכולים להוכיח לך שהארכיטקטורה היא, היא נכונה. ובסופו של דבר זה judgement call.

00:33:05.000 --> 00:33:18.000
<v נתי>זה נגרר לתחום אחר שאני מתעסק בו ביומיום, זה נושא לפודקאסט אחר באמת, לבדיקות מה שנקרא production grade ודברים שהם אה...

00:33:18.000 --> 00:33:48.000
<v רן>כן. אז... אז אתגר אחד שהזכרנו זה אתגר ההעתקה. אתגר שני שהזכרנו זה אתגר העומס שפתאום קיים על מפתחי הקוד הפתוח עצמם, זאת אומרת ה-maintainers, וכל אחד בוחר להתמודד איתו אחרת. זאת אומרת, פיטר שטיינברגר וואו איזה שם ארוך, אה... בחר בגישה אחת. הוא למעשה בא ואומר "אני את הקוד שלי לא קורא. אני בטח שלא הולך לקרוא קוד של אחרים. יש לי Agent-ים. יש לי Claude-ים, אוקיי? שהולכים וקוראים את זה", וזה בסדר, זה הגישה שלו. יש כאלה שלקחו כיוון אחר לגמרי. אוקיי? אה, קודם כל נגיד תודה לאיתי שקורי שחשף אותי לנושא הזה. אה... אז ה... זו הרצאה ששמעתי באותו כנס. אה... למשל מפתח של שפת תכנות שנקראת Zig, שהוא בא והודיע שבינה מלאכותית לא הולכת להתקרב לפרויקט שלו. אה... לא לתיעוד, לא לקידוד, לא ל-review ואפילו לא להזכיר את זה בשם מרחוק עם איזה מקל של מטאטא. הוא בא ואמר "הפרויקט שלי, שפת התכנות שלי, Zig, לא הולכת לגעת... אף אחד לא נוגע בה בבינה מלאכותית ולא ממטר". ככה הודיע. אוקיי? זו הייתה ההחלטה שלו. ו-maintainers, כל אחד הולך ו... לוקח את הזווית שלו, אוקיי? כל אחד בוחר את הפוזיציה שלו, אבל זה אתגר. זה ללא ספק אתגר על maintainers.

00:34:41.000 --> 00:35:11.000
<v נתי>לגמרי. אה, אז... אז דיברנו בינתיים על ה... חזון הדיסטופי. זאת אומרת באופן עקרוני אם אתם חושבים על זה, זה בהחלט יכול לייצר סכנה שהמודל הזה בעצם כבר לא יהיה. אה... ולמה זה סכנה שמעניינת? כי אני לא חושב שא' יש איזושהי חברה שלא נשענת על קוד פתוח. Linux זה המוכר ביניהם, אבל יש גם Kubernetes ויש עוד הרבה פרויקטים מאוד גדולים והרבה מאוד ספריות ואנחנו כולנו בונים על קוד פתוח. אני אגיד יותר מזה, וזה Segway לנקודה המרכזית, ה-AI כנראה, כמו שהוא, הצורה שבה הוא עובד והצורה שבה הוא יכול לגשת ל-tools, ולתת לנו שירות כל כך טוב... Python זה דוגמה מצוינת. כולה מבוססת על הישענות על כלים שמפותחים ב-Open Source, כולה כרובה, באחוזים ענקיים. אז אם בעצם לא ימשיך להיות מוטיבציה לייצר Open Source, אז תהיה פה סוג של גול עצמי לכל התעשייה, לא רק לאנשים פרטיים.

00:35:46.000 --> 00:36:16.000
<v רן>כן. דרך אגב, זה... גם data. זאת אומרת, שורות קוד, בסופו של דבר, אה, ה-AI מתאמן. דרך אגב, זה נכון לא רק לקוד, זה נכון גם למידע בכללי, לטקסט בכללי, ואולי גם עתיד לתמונות ולווידאוים. אה... אם בעבר מודלים, המודלים הראשונים התאמנו בעיקר על קוד שג'ונרט על ידי בני אדם, אה... רוב, זאת אומרת... קוד וגם, וגם תוכן, היום מגו'נרט על ידי מכונות. אוקיי? אז מה, הם הולכים להתאמן על בסיס המכונות שהיו שם שנה לפני? אז יש פה איזשהו feedback loop לא כל כך בריא.

00:36:20.000 --> 00:36:50.000
<v נתי>נכון. נכון. אבל עכשיו נשאלת השאלה, אוקיי, אז מה, מה החזון החיובי? לאן, לאן זה לוקח אותנו? אז מה... מה עוד השתנה? מה שהשתנה זה שכולנו מכירים שכשאנחנו עובדים היום עם Claude או עם כל כלי AI שמייצר לנו קוד, הוא זה שבוחר את הכלים לרוב. לרוב אנחנו בקושי יודעים על זה. לפעמים אנחנו יודעים על זה, לפעמים אנחנו פשוט, זה מחליק לנו פנימה במסגרת ה-Next, Next, Next. אה... והצורה שבה הוא מחליט על כלים, זה הוא מסתכל. מסתכל על איכות הקוד כקריטריון מספר אחד. כמה כוכבים יש לו, כמה משתמשים יש לו. האם התיעוד הוא טוב, האם התיעוד הוא לא טוב. הוא מאוד מאוד מחשיב תיעוד מן הסתם, כי זה עוזר לו אחרי זה להבין יותר טוב את הארכיטקטורה ואת השימוש בקוד. וככה הוא בעצם יודע לקבל את ההחלטות שלו ולהמליץ. זאת אומרת... עכשיו כשאנחנו עוברים לעולם שהוא agentic, זאת אומרת שכבר זה לא מפתח שמחפש כלים ועושה להם POC, זה סוכנים, agent-ים שהם מחפשים כלים. אז עבורם הנושא של קוד פתוח הוא קריטריון מאוד מאוד חשוב. זאת אומרת שאם אני רוצה שהמוצר שלי או הכלים שלי ייכנסו לתוך המשפך הזה של אותם סוכנים, אני צריך למצוא חן בעיני אותם סוכנים. וכדי למצוא חן בעיני אותם סוכנים, יש פה loop בדיוק הפוך. הם יתנו לי נקודות אם אני אפתח את הקוד שלי וכנראה יתעלמו ממני אם לא, או לפחות ידרגו אותי נמוך.

00:37:47.000 --> 00:38:17.000
<v רן>כלומר לצורך העניין אני צריך ספריית logging, ויש אולי אחת מצוינת בתשלום אבל היא מאחורי חומת תשלום, ויש כמה ב-Open Source אולי לא טובות באותה רמה. כמובן ש-logים זה דוגמה הזויה כי ברור שספריות Open Source מצוינות בזה, אבל סתם כדי לפשט את זה, ה-Agent כנראה יבחר את אחת מהספריות ה-Open Source האלה, אלא אם כן אני אבוא ואגיד לו "תקשיב, אני רוצה לשלם על זה, זאת הספרייה הכי טובה, אני מכיר אותה". אם לא, אם אני לא אגיד לו את זה, הוא יבחר את אחת האלה שקיימות. ודרך אגב גם אם יש להם פערים, גם אם חסר להם פיצ'רים, מה הבעיה? ה-Agent ישלים. זאת אומרת, מאוד קל לבוא ו... והיום תוכנה היא כל כך זולה, שאפשר להשלים את כל הפערים האלה. אז... כן. אני חושב שזה...

00:38:35.000 --> 00:38:52.000
<v נתי>נקודה טובה. אהמ, השאלה אם זה לא באמת, זאת אומרת... אני לא הייתי חותם על ההצהרה שה-Agent יבחר לפי איכות הקוד. אני חושב שהוא יותר יבחר כנראה מבחינה הסתברותית, פשוט לפי הפופולריות של כל ספרייה.

00:38:52.000 --> 00:39:04.000
<v רן>שזה בדרך כלל... יש קורלציה. שזה איזשהי קורלציה בין הדברים. זה לא 100 אחוז, אבל... אבל קשה לי לראות פרויקט מקבל הרבה פופולריות אם הוא ממש לא טוב, בוא נגיד ככה.

00:39:04.000 --> 00:39:12.000
<v נתי>כן, אני מסכים. זה פרוקסי לאיכות, אה... אבל זה לא... לא בהכרח זה. קח לדוגמה, פרוקסי לפרויקט חדש ומאוד מאוד איכותי, יהיה לו קשה לבלוט.

00:39:12.000 --> 00:39:16.000
<v רן>נכון. אבל הוא כן מחשיב שוב פעם, הוא כן מחשיב תיעוד, spec-ים וכל מיני...

00:39:16.000 --> 00:39:46.000
<v נתי>אבל דרך אגב, זה כבר קרה. כלומר, בעולם ה-frontend frameworks, מי שזוכר, לפני כמה שנים כל שני וחמישי נולד framework חדש. אוקיי? ובשנים האחרונות שקט תעשייתי. אה, לא נולדים framework-ים חדשים. ואפילו שיש framework-ים חדשים מצוינים, המודלים יבחרו React, סליחה, בלי להעליב. כן? פשוט כי הוא הכי פופולרי בזמן שאימנו אותנו. לא בהכרח שהוא יותר טוב מ-Vue או מאחרים, אלא פשוט כי זה מה שהמודל מכיר. אוקיי? אז בדוגמה, במקרה הזה, אני חושב שדווקא זה מעניין. אוקיי, קודם כל React זה לא בחירה לא נכונה, זה בסדר. אוקיי, החלה, אבל זה לא בהכרח הדבר הכי... בוא לצורך העניין ה-framework הכי מודרני, הכי טוב. אהמ...

00:40:04.000 --> 00:40:06.000
<v נתי>נכון. אז עכשיו...

00:40:06.000 --> 00:40:17.000
<v רן>כלומר שהכניסה שלהם של טכנולוגיות חדשות, framework-ים חדשים, היא יותר קשה היום.

00:40:17.000 --> 00:40:20.000
<v נתי>הרבה... מה זה, זה לא יותר, זה אולי בלתי אפשרית.

00:40:20.000 --> 00:40:21.000
<v רן>כן.

00:40:21.000 --> 00:40:22.000
<v נתי>כי המודל לא למד עליך.

00:40:22.000 --> 00:40:35.000
<v רן>אני עכשיו אחקה את Gemini. ה-AI הוא בסך הכל מנוע הסתברותי והוא רק מנסה להשלים את המילה הבאה ולכן הוא ימליץ לך על המילה הבאה. ולכן המילה הבאה היא React.

00:40:35.000 --> 00:40:39.000
<v נתי>React. כן, היא נשמעת קצת גרמנית וזה...

00:40:39.000 --> 00:41:09.000
<v רן>כן. אז, אז חזרה ל... לנקודה. אני חושב שכל הבעיות שתיארנו כרגע, על Bias וכיוצא בזה, הן קיימות, אבל השאלה היא איך חיים בתוך העולם הזה, ובעצם, אין אפשרות להמציא עכשיו מודל אחר או לגרום ל-AI לחפש בדרך אחרת, מן הסתם זה ישבור אותו, אז זה לא יקרה כנראה. אז הדבר היחידי שאתה יכול לעשות או לחשוב עליו, זה לראות איך אתה מוצא חן בעיני ה-AI. אז, אני אתחיל דווקא ואני קודם כל ארים לנבו דוד מתוך פרויקט Open Source ישראלי - Postiz - שאני נודע לי עליו דרך אה... אה... פודקאסט אחר. נרים גם לו, שנקרא LangTalks, אה, פודקאסט ש... אלי טוויטו מוביל יחד עם גל... ברח לי השם משפחה של גל, אז אני מתנצל. אה... והסיפור, הסיפור שלי עם Postiz אה, היה בעצם בדיוק כמו ש... נבו תיאר אותו. זאת אומרת, למעשה לא הכרתי מה זה Postiz, הכרתי מה זה Open Claude. אה... ואז כשהגעתי לשלב שהתחלתי לנסות לעשות תרגילי מרקטינג עם ה... עם Open Claude, אז אחד הדברים שאתה רוצה לעשות בסושיאל מדיה, זה מן הסתם יש לך כמה חשבונות, אתה צריך עכשיו שהחשבונות ינוהלו על ידי סוכנים, ואתה צריך עכשיו, אה, לגרום להם לעשות פוסטים בתאריכים כאלה, בשלבים כאלה. היו פרויקטים של SaaS שנמצאים מאחורי Paywall... אה, מי שמכיר HootSuite וכאלה דברים, שזה ממש לא התאים לדבר הזה. אה... ובעצם מה שנבו עשה, זה בעצם בא ואמר "אוקיי, אני אבנה headless SaaS", למעשה זה גם headless וגם לא headless. שהמשמעות של זה, זה שבסופו של דבר, ש-Open Claude יכול לדבר איתו ב-API, ויכול לעשות, להעלות draft-ים ואז אני יכול לראות את התוכן לפני שאני מאשר אותו, ולהחליט באיזה Times ללכת וזה, פתר בעיה אה... מאוד מעניינת שהרבה חברות SaaS עדיין מתמודדים איתה. זאת אומרת, יש איזשהו וואקום היום בעולם של ה-SaaS שהם מאחורי Paywall לעולם של agent-ים ש... לא רוצה לעבוד עם Paywall ולא יכול לעבוד עם Paywall. הוא צריך ממשק לגמרי שונה. אה... אז... אז ככה אני הכרתי את Postiz. זאת אומרת, לא ידעתי על Postiz לפני כן. דרך כלי agentic שנקרא Open Claude, שהוא גם הוא Open Source, יצא לי להכיר אותו. ויצא לי לשמוע עליו גם מעוד הרבה אחרים שפתאום נתקלו בבעיה הזאתי ומצאו אותו כפתרון, כי הוא פשוט היה כמעט מהפתרונות היחידים שגם היו, מן הסתם, זולים, וגם אה... פשוטים. אני במקרה גם בחרתי ב-paid model שלו ולא ב-Open Source, כי פשוט רציתי לראות שמשהו עובד, ולא להתעסק עם התקנות. שזה ככה די מתאים גם לסיפור שלו, על המודל העסקי שלו. אה... ואחרי ששמעתי גם את הפודקאסט השבוע שעבר, פתאום ראיתי שזה מתחבר לעוד הרבה דברים אחרים. שהם לא רק Open Source ו-AI. אלא בכלל לחשיבה אחרת, לאיך אנחנו ניגשים למוצרים בעולם המודרני הזה. ו-Open Source מן הסתם הוא מרכיב מסוים. אז החלק של Open Source ככלי מרקטינג, זה אני חושב משהו שהכרנו, אבל הוא היה תמיד שולי או משני, יחסית לערך, אני אגיד ש... שב-Cloudify כשהלכנו לכיוונים של Open Source, המרכיב העיקרי היה המרכיב של חדירה. זאת אומרת, כן היה פה מרכיב עסקי, שאמר ארגונים גדולים, הסיכוי שהם יקחו... הסיכון שלהם לקחת מוצר שהוא לא Open Source הוא מאוד גבוה, היכולת שלי להיכנס למורגן סטנלי או לחברות מאוד גדולות, באמצעות Open Source היא הרבה יותר גבוהה ממשהו אחר, ולכן זה בסיס ההצדקה ללכת עם הדבר הזה, זאת אומרת המרכיב העסקי כמעט תמיד היה בשיקולים לבחירת Open Source, זה לא שזה פרויקט פילנתרופי ומי שחושב ש-Open Source זה חיה על בסיס פילנתרופי הוא טועה לגמרי. אז גם בעולם הקודם, המרכיב היה עסקי, וגם פה המרכיב עסקי, רק שמקודם זה היה להוריד חסמי כניסה לארגונים גדולים, הפעם אנחנו בעצם רואים פה כניסה בכלל ל-SEO, אז עכשיו יש agentic SEO (AIO), כן. שזה בעצם, הפניה ל-agent-ים, שאומרים "אוקיי, אם בן אדם מחפש בדפדפנים ובמנועי חיפוש ונמשך לדפים יפים, מעוצבים וטקסט שכתוב יפה ומרקטיאלי, סוכנים או agent-ים מסתכלים על דברים אחרים, אכפת להם API נקי, אכפת להם תיעוד של ה-API, דברים שבעצם נותנים להם יכולת להשתמש בכלי בצורה פשוטה." ואז כלי Open Source כמעט ביי דיפולט נופל לקטגוריה הזאתי הרבה יותר חזק מאשר מוצרי enterprise או מוצרים שהם סגורים. ופתאום אנחנו רואים היפוך מאוד מעניין. שמוצרים שנבנו להיות מתאימים למכונות, ה-Agent-ים מעדיפים אותם על מוצרים שבנויים ל...

00:44:02.000 --> 00:44:03.000
<v רן>ברור.

00:44:03.000 --> 00:44:33.000
<v נתי>לאנשים. זה שינוי אדיר בפרדיגמה של Go-To-Market של מוצרים. וזה אומר שכשאנחנו באים לפתח מוצרים היום, אנחנו חייבים לחשוב מי הולך להשתמש בזה, והאם הלקוחות שלנו שילכו ויגדלו ויהיו Agent-ים. איך הם ניגשים למוצר שלנו? מה החוויה שלהם? איך מודדים בכלל חוויה? איך נראה פאנל של אה... של שימוש במוצר שלנו על ידי Agent-ים? זה די מוזר, מה, אנחנו עכשיו עושים tracking ל... אז התשובה היא כן.

00:44:36.000 --> 00:44:37.000
<v רן>אנחנו מדברים...

00:44:37.000 --> 00:44:39.000
<v נתי>זה כבר קרה עם API, אגב. כאילו, מתי...

00:44:39.000 --> 00:44:43.000
<v רן>מתי API נהיה מוצר? ואיך עושים GTM של API? נכון.

00:44:43.000 --> 00:44:45.000
<v נתי>כן, לגמרי, יש עכשיו, פשוט זה...

00:44:45.000 --> 00:44:46.000
<v רן>יש צרכנים שונים.

00:44:46.000 --> 00:44:54.000
<v נתי>פשוט הצרכנים הם שונים. הצרכנים הם שונים, ומי שמפתח ספריה צריך לדאוג לזה ש-Cursor או Copilot ידע ל... או Copilot ידע איך להשתמש בו.

00:44:54.000 --> 00:44:57.000
<v רן>שזה אומר תיעוד, שזה אומר...

00:44:57.000 --> 00:44:58.000
<v נתי>ספקים.

00:44:58.000 --> 00:45:03.000
<v רן>דוגמאות בגיטהאב... זה בדיוק אותם סוכנים, כי הסוכנים מבוססים על אותו... אותו מידע. אז...

00:45:03.000 --> 00:45:08.000
<v נתי>אתה מדבר על Cursor, נכון? שזה בעצם עוד סוג של סוכן, סוכן של מפתחים.

00:45:08.000 --> 00:45:23.000
<v רן>לא משנה, כל Copilot זה סוכן של מפתחים שמסתכל על הקוד וזה... גם הוא יודע לקרוא את זה, הוא פשוט נחשף לכל ה-Repository והוא מבין מה הוא עושה, וככה יותר קל לו לכתוב לך קוד. אז אם זה ספרייה מוכרת ושיש לה הרבה תיעוד אז Cursor יכתוב לך קוד מעולה עם זה, וCopilot יכתוב לך קוד מעולה, ואם לא אז זה...

00:45:23.000 --> 00:45:53.000
<v נתי>אבל, אבל... אני אומר יש פה משהו עוד מעבר. זאת אומרת, בעבר לא יכולנו לעשות מוצרים שלמים על ידי סוכנים. כלומר, המפתח נשאר מפתח. היום אני יכול להשתמש בסוכן שיבנה לי קמפיין שלם, וייצר לי גם את המוצר וגם את ה... זאת אומרת הרבה חלקים שאני לא מעורב בהם בהכרח. וכדי שהוא יעשה את זה, הוא צריך לקחת את ה-code generation, כמו שאמרת, קוד שעושה לוגין ואתה מבקש ממנו תשתמש בספריה כזאת או אחרת, ואז הוא ייצר את הקוד ויתחיל לחבר אותה עם הספרייה. וזה חלק מהעניין. וזה בעצם, איך הספרייה צריכה להיראות כדי ש-Cursor כזה או כל Copilot אחר, ידע לקחת פחות או יותר, יגיע לתוכן ולמוצר. סוכנים מחפשים קוד, וככל שיש להם הכרות יותר טובה עם הקוד, ככה הם ימליצו עליו, ככל שהניקוד שלו יותר גבוה ולכן הדרך שלי למשוך את המשתמשים ולקוחות היא תהיה זה שעל ידי זה שאני לפחות אשחרר חלק משמעותי מהקוד שלי, מה שנקרא Open Core, ל-community ול-GitHub, כדי ש-Agent-ים יוכלו למצוא אותו. ולהשתמש בו. הוא חייב להיות גם טוב והוא גם חייב להיות...

00:46:32.000 --> 00:46:42.000
<v רן>זמין, ואולי גם ברמה של להגיד בחינם עד רמה מסוימת, כי Agent קשה לו להוציא כרטיס אשראי. או לפחות...

00:46:42.000 --> 00:46:43.000
<v נתי>נכון.

00:46:43.000 --> 00:46:45.000
<v רן>איך מחתימים Agent על terms of services?

00:46:45.000 --> 00:46:56.000
<v נתי>שזה... אני רק אשים פה איזה כוכבית, גם ה-Agent מופעל על ידי בן אדם בסוף. זאת אומרת מישהו מאשר את זה, או שיש לזה API... אני מתכוון מי חותם בסוף על ה-End User License Agreement?

00:46:56.000 --> 00:46:57.000
<v רן>מי שעשה provision ל-Agent.

00:46:57.000 --> 00:47:05.000
<v נתי>סבבה. אבל גם אם ה-Agent מתנהג כ-User רגיל באיזשהו אתר כזה, קשה לי לראות איך הוא עושה את זה בלי לעבור בדרך באיזה קאפצ'ה.

00:47:05.000 --> 00:47:07.000
<v רן>אבל הוא לא עושה קאפצ'ה, הוא הולך ל-API...

00:47:07.000 --> 00:47:16.000
<v נתי>בסדר, יש headless browser. אוקיי, הוא ניגש וקורא. אבל, אוקיי, כשהוא עושה operation אז קל לעשות לו חסימה או לדרוש ממנו authentication ו-authorization...

00:47:16.000 --> 00:47:18.000
<v רן>מי מספק לו את ה-token?

00:47:18.000 --> 00:47:21.000
<v נתי>מי מספק לו את ה-token... אז לכן אנחנו צריכים לספק לו API פתוח.

00:47:21.000 --> 00:47:22.000
<v רן>כן.

00:47:22.000 --> 00:47:39.000
<v נתי>זה בדיוק הנקודה. כלומר, אני ה-developer שבחר ב-Agent, נותן ל-Agent את היכולות האלה ומרשה לו להשתמש בשמי בכל מיני מקומות, אם ה-Agent הזה יצטרך עכשיו לעצור ויגיד לי "אוקיי תירשם פה עם כרטיס אשראי, תיקח לי את ה-token... תירשם שם עם כרטיס אשראי ותביא לי את ה-token", רוב הסיכויים שאני אזרוק את הכל ואני אלך למשהו אחר.

00:47:39.000 --> 00:47:51.000
<v רן>אלא אם כן זה ה-Agent של... יש לי AI Agent של הארגון שעושה את זה, ויש לו כרטיס אשראי ארגוני, ויש לו כבר token-ים לאיזשהו Marketplace. ואז אם אתה לא ב-Marketplace, אז אתה בבעיה.

00:47:51.000 --> 00:48:21.000
<v נתי>אז מודלים עסקיים... בוא נדבר על המודלים העסקיים שנייה. המודל העסקי פה הוא גם יצטרך להשתנות. כלומר, כבר זה לא יכול להיות משהו שב... כמו שאנחנו מכירים היום ב-SaaS. צריכים לחשוב על freemium model מסוג אחר שיאפשר ל-Agent-ים לפעול באיזושהי capacity מסוימת, ורק בשלב מתקדם לבקש כסף. וזה דורש מחשבה שהיא מאוד שונה וזה אומר שהמוצר בבסיסו צריך להיות open. כדי שזה יעבוד. אה, וזה שינוי מאוד מרענן. הוא קצת משטח את ה... את כל התעשייה וגורם לזה שחברות מאוד קטנות יש להם אותו סיכוי כמו חברות מאוד מאוד גדולות למכור את המוצר שלהם. שזה מדהים בעיניי. כי זה, זה לא דורש, אין פה איזה מחלקת מרקטינג שדוחפת, תקציבים ענקיים שמונעים ממך להגיע ל...

00:48:40.000 --> 00:48:43.000
<v רן>כלומר Agent לא יכול, או לא נוטה להיות...

00:48:43.000 --> 00:48:51.000
<v נתי>הוא יהיה משוחד כלפיך אם אתה מוכר, או עושה משהו. לא בהכרח בגלל ה... בגלל שהשקעת ב-marketing אלא בגלל שהמוצר שלך טוב.

00:48:51.000 --> 00:48:52.000
<v רן>נכון.

00:48:52.000 --> 00:49:01.000
<v נתי>אה, שזה די מדהים. כלומר, חזרנו ל... לפרופורציות שכולנו אהבנו בטכנולוגיה, של מי שמייצר מוצרים טובים מנצח ולא מי שעושה שיווק חזק מנצח.

00:49:01.000 --> 00:49:23.000
<v רן>כן. נכון, זה די מעניין מה שאתה אומר. כי, כי פעם באמת יכול להיות שמוצר ממש פח ניצח בגלל שהחברה שמה מאחוריו המון כסף והמון מכירות שטח וקנתה את ה-CTO או משהו כזה, או פשוט כוח של marketing נטו. בעוד שכאן ה-Agent אין לו כסף, כאילו הוא לא... לא אכפת לו מי עשה את ה-marketing. הוא מסתכל נטו על המפרט, ואם המפרט מתאים לו אז הוא יבחר בו.

00:49:23.000 --> 00:49:24.000
<v נתי>אבל עד כמה...

00:49:24.000 --> 00:49:45.000
<v רן>והוא גם יכול להמיר, נכון? שזה עוד דבר מעניין. כלומר נגיד שאתה, אני לא יודע, נגיד שיש לך מערכת שיודעת לדבר עם... Redis. אוקיי? ואתה אומר ל-Agent: "תקשיב, יש לי שירות שאני עובד איתו בענן שלי שהוא לא Redis, הוא... תואם Redis". ה-Agent בקלות יכול לעשות את ההמרה ופתאום כל ה... vendor lock-in הזה קצת נעלם.

00:49:45.000 --> 00:49:47.000
<v נתי>נכון. אז...

00:49:47.000 --> 00:49:48.000
<v רן>מעניין.

00:49:48.000 --> 00:50:18.000
<v נתי>כן. אז זה נקודה אחת. נקודה שנייה שהיא מעניינת פה, זה, זה בעצם מה שאנחנו קוראים לו head-less tool-ים, מול UI tool-ים. אוקיי, בעבר כלי חזק, היה לו UI מאוד חזק. ובעצם רוב המוצרים, רוב הערך שלהם היה מוכוון ה-UI. נבו, הפרויקט שהזכרתי קודם, מראש בנה אותו כ-headless לטובת המטרה הזאתי, ובעצם ה-UI היה נדבך שרק נתן לו ויזואליזציה. אם אנחנו חושבים על גישות פיתוח של מוצרים, אה, בעבר לא עשינו את זה. אולי במערכות יותר back-end-יות כן, אבל במערכות front-end-יות בטח שלא. ואנחנו היום רואים, נכנס תקן חדש, אה, MCP, Model Context Protocol.

00:50:35.000 --> 00:50:37.000
<v רן>Model Context Protocol, של Anthropic.

00:50:37.000 --> 00:51:07.000
<v נתי>כן. אה, זה שווה לדבר עליו טיפה, כי זה בדיוק הפתרון הטכני לבעיה שהצפנו קודם. איך בעצם אני חושף כלי בפני AI agent שיושב באיזה מקום מרוחק שרוצה להריץ קוד ולדעת איך הוא משתמש בו. עד היום עשינו את זה באמצעות prompt, שתיאר את הקוד, ותיאר את הכלים. היה מאוד קשה ומסובך לתחזק את זה, בטח ובטח שלא היה בזה security models וכאלה ודברים ש... שאפשר בעצם אה... לתת למודל לרוץ איתם לאורך זמן. אז MCP בעצם מייצר את הפרוטוקול הזה שבו אני יכול לחשוף כלים, ה-AI יכול להשתמש בכלים האלה בצורה בטוחה, ויש ביניהם context, זאת אומרת הוא זוכר גם מה הוא עשה לפני כן, וזה לא פחות חשוב, כי ב-APIים רגילים אנחנו צריכים לנהל את ה-context. אה... אז, אז זה, זה בעצם עוד רובד טכנולוגי שנכנס פה ומאפשר את הדבר הזה, ואני חושב שזה... זה בעצם הפתרון, וזה בעצם נותן גם תקווה. זה נותן תקווה לזה שיש עתיד ל-Open Source, הוא פשוט לא Open Source במובן שהכרנו אותו, של ספריה שמישהו כותב ואחר כך משתמש, אלא ספריה שנועדה ש-Agent-ים ישתמשו בה.

00:51:38.000 --> 00:51:48.000
<v רן>וכדי ש-Agent-ים ישתמשו בה, היא צריכה להיות Open. כי ה-Agent לא יקנה בכסף, וה-Agent לא ידע לעבור מנגנונים מסובכים של sign up. אלא אם כן תעשה את זה מאוד נוח.

00:51:48.000 --> 00:52:08.000
<v נתי>נכון. וזה מחזיר אותנו ל... לשאלה הבסיסית. אוקיי, אז אם זה ככה, איך... אז איך אנחנו שומרים על ה-Open Source? כלומר, האם המודלים של AGPL ואחרים רלוונטיים עדיין, או שאנחנו צריכים מודלים חדשים של רישיונות שיגנו עלינו מפני זה ש-AI לא יבוא וייקח לנו את הקוד וייצר ממנו קוד אחר ויעקוף את הרישיון?

00:52:08.000 --> 00:52:14.000
<v רן>או... יש בכלל Open Source של AI? מדברים היום על Open Weights לעומת Open Source, זה בכלל Open Source?

00:52:14.000 --> 00:52:44.000
<v נתי>אז יש את הפרויקט, יש את המודל החדש שנקרא Fair Source, ש... Sentry מובילים, שהוא בעצם אומר... אנחנו שומרים את הזכויות אלינו לאיזה שנתיים שלוש, ואחרי זה זה הופך להיות Open Source לחלוטין. אה... שזה עוד סוג של ניסיון לגשר על הפער הזה שבין הרצון שלי להרוויח ממה שבניתי בשנים הראשונות, לבין הרצון שלי לתת לקהילה ליהנות מזה בטווח הארוך. אני חושב שאנחנו נראה רישיונות חדשים שיתייחסו ספציפית לנושא של AI training ו-AI consumption, שלא היו קיימים בעבר. אה... וזה ידרוש גם התאמות משפטיות. אבל אני חושב שהנשמה של Open Source – הרצון לשתף, הרצון לבנות קהילה, הרצון שיהיה סטנדרטים פתוחים, זה לא ילך לשום מקום. זה רק ישנה את ה... את הפורמט שבו זה קורה.

00:53:02.000 --> 00:53:29.000
<v רן>אני מסכים. אני חושב שהערך עובר מה... מהסינטקס, מהקוד עצמו, ל-intent, ל-architecture, למפרט, למה שהבן אדם מביא. הקוד עצמו הופך להיות יותר קומודיטי, אבל ה... הכוונה והארכיטקטורה והעיצוב, זה עדיין דברים שקשה ל-AI להמציא מכלום, והוא עדיין צריך את ה... את ההכוונה האנושית. ולכן שם יהיה ה-Open Source האמיתי. שם תהיה הקהילה, ושם יהיה השיתוף.

00:53:29.000 --> 00:53:48.000
<v נתי>לגמרי. אז לסיכום, Open Source לא מת, הוא פשוט מחליף צורה. ויכול להיות שאנחנו נמצאים בפתח של תור זהב חדש של indie developers, שיכולים היום לבנות מוצרים שפעם היו דורשים חברה של 50 איש, רק עם Agent-ים. וזה מאוד מרגש.

00:53:48.000 --> 00:53:52.000
<v רן>זה מאוד מרגש. בהחלט. טוב, נתי, תודה רבה.

00:53:52.000 --> 00:54:02.000
<v נתי>תודה לכם. היה כיף לדבר. ואנחנו נתראה ב-2026. נראה מה, נראה מי צדק. נראה אם קלאוד צדק, אם... Open Devin יקנו אותם.

00:54:02.000 --> 00:54:05.000
<v אורי>נכון, אם בכלל יהיה עולם ב-2026.

00:54:05.000 --> 00:54:07.000
<v נתי>כן. יאללה.

00:54:07.000 --> 00:54:08.000
<v רן>יאללה. תודה רבה.

00:54:08.000 --> 00:54:09.000
<v נתי>ביי, להתראות.

00:54:09.000 --> 00:54:10.000
<v רן>להתראות.

00:54:10.000 --> 00:54:40.000
<v אורי>להתראות.
