# 519 - The Agentic Awakening with Liran Eshel

- Podcast: רברס עם פלטפורמה (Reversim Podcast), in Hebrew
- Episode: 519
- Date: 2026-08-20
- Duration: 45:26
- Guests: Liran Eshel (לירן אשל) — לשעבר מנכ"ל ויזם, CTERA
- Topics: ai, management, architecture
- Page: https://www.reversim.com/2026/08/2026-08-519-agentic-awakening.html
- Audio: https://m2.reversim.com/reversim519-agentic_awakening.mp3

## Summary

כיצד ארגוני פיתוח צריכים לשנות תהליכים, מדדים ומבנה ארגוני כדי למצות את מהפכת ה-Agentic AI.

## Show notes

בפרק 519 של רברס עם פלטפורמה, רן ואורי מארחים את לירן אשל (יזם ולשעבר מנכ"ל CTERA) לשיחה מרתקת על העידן החדש של פיתוח תוכנה. לירן משתף בתובנות מתוך הספר שכתב, החוקר כיצד חברות צריכות לבנות את עצמן מחדש בעידן ה-AI-Native, ואיך הופכים מפתחים לסוכנים עצמאיים.

**[00:30] הצלילה למחילת הארנב של ה-AI**

* לירן מספר על הרקע שלו כיזם, ואיך אחרי 20 שנה כמנכ"ל שלא נגע בקוד, הוא מצא את עצמו נשאב חזרה לפיתוח בעקבות מהפכת ה-AI.
* המעבר המהיר מעולם של Assisted engineering (השלמות טאבים) לעולם של Autonomous ו-Agentic engineering.
* הספר שעליו מבוסס הפרק, ומהווה למעשה מדריך פעולה לארגונים, זמין אונליין בחינם: [The Agentic Awakening](https://theagenticawakening.com/).

**[05:37] המחקר וארגונים שנולדו ל-AI**

* איך נולד הרעיון לספר מתוך שיחות עם אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון [Bessemer Venture Partners](https://www.bvp.com/).
* ראיונות עם בכירי פיתוח בחברות מובילות (כמו Lemonade, Ramp, DriveNets) וזיהוי דפוסים חוזרים באופן שבו הן מטמיעות כלי AI.
* מטאפורת ה"התעוררות" התאולוגית: אי אפשר באמת להבין את האירוע עד שחווים אותו בידיים (או במרתף עם הקוד). 

**[10:56] תעלומת הפרודוקטיביות: למה הארגון לא עף קדימה?**

* הדילמה הגדולה של הנהלות היום: אם המפתח הבודד פרודוקטיבי פי 10, למה תפוקת החברה לא עולה אפילו פי 1.5?
* אנלוגיית הפרארי ברמזורים: יש לנו כלי רכב מטורף ומהיר (AI), אבל אנחנו מסיעים אותו ברחוב עירוני עם רמזור כל 200 מטר.
  * הרמזורים הם למעשה מתודולוגיות הפיתוח הישנות (Design reviews, Architecture reviews, Handoffs).
  * תהליכים שנבנו מתוך הנחה שכתיבת קוד היא הדבר הכי יקר ואיטי, ולכן חובה לתכנן הכל מראש מול ועדות.

**[16:20] ארבעת הצ'יפים (The Four Chiefs)**

* כדי להסיר את הרמזורים ולהחליף אותם ב"חגורות בטיחות" או מצלמות מהירות (בדיקות אסינכרוניות שלא תוקעות את המפתח), צריך ארבע פונקציות פיקוח:
  * **Chief Architect:** מוודא שה-Agent לא קיבל החלטה תשתיתית הזויה (כמו לבחור דאטה-בייס לא קשור כי זה מה שהמודל המליץ).
  * **Chief Security:** שומר על אבטחת מידע מאחורי הקלעים תוך כדי שהמפתח רץ ל-Production.
  * **Chief Product:** ה"ווייז" שמוודא שרצים לכיוון העסקי הנכון.
  * **Chief Design:** מפקח אנושי שמוודא שהמוצרים לא נראים כולם אותו דבר (כי קלוד כותב את כולם כרגע).

**[17:33] האתגר הגדול: איך מודדים את זה?**

* לספור שורות קוד זה לא רלוונטי, אבל ספירת טוקנים היא תנאי סף התחלתי:
  * מפתח ששורף טוקנים ב-100 דולר בחודש לא באמת נמצא במוד Agentic. מדובר על ממוצעים של אלפי דולרים או מיליארדי טוקנים לחודש.
* שימוש ב-AI כדי להעריך איכות ומורכבות: ה-AI יכול בעצמו לנתח את ה-Pull requests ולהעריך את המורכבות שלהם.
* שקיפות ארגונית: פרסום המדדים הפנימיים מייצר תחרות בריאה ומדרבן עובדים ללמוד מה-Bright spots (המפתחים המהירים ביותר).

**[22:11] משבר הג'וניורים ושובו של הג'וניור**

* האם יש עדיין מקום לג'וניורים בתעשייה? לירן מתאר שתי גישות מנוגדות:
  * ארגונים שמשאירים רק את הסיניורים (Domain experts).
  * ארגונים שרואים "The Return of the Junior": ג'וניורים שהופכים למעין מנהלי ציים (Agent Orchestrators), שם דווקא מולטי-טאסקינג והפרעת קשב הופכים ליתרון.
* היתרון הזמני של ישראל: יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל משתחררים עם יכולות קידוד וניסיון שמאפשר להם לדלג על פערי הידע של ג'וניורים בחו"ל.

**[26:17] אתגר ההמרה (Converting the People)**

* שינוי המיינדסט בארגון קיים הוא החלק הכי קשה. אנשים מתייחסים לקוד כאל יצירת אומנות, וה-Agent נתפס כטרקטור דורסני. 
* חלוקת האנשים ל-4 קבוצות:
  * **המאמינים (Believers):** המאמצים המוקדמים. אותם צריך לסמן כגיבורי השינוי וללכת אחריהם.
  * **משתמשי הכלים (Tool users):** אלה שנעזרים ב-AI ברמה הבסיסית (כמו בקרת שיוט ברכב), אבל עדיין לא מפעילים צי של סוכנים שעובדים במקביל.
  * **שומרי ה-Legacy:** אלה שחוששים (לעיתים בצדק) לתת לסוכן להשתולל בתוך מונולית ישן או קוד קריטי. הפתרון פה הוא הרבה פעמים Rewrite מוחלט ומהיר בעזרת הכלים החדשים.
  * **המתנגדים (The Resistance):** אלה שבטוחים שהכלים האלה יעברו מן העולם מחר בבוקר.
* השוני התרבותי: חברות אמריקאיות נטו לעשות שינויים אגרסיביים ("תרפיית הלם" - לנעול מפתחים באוף-סייט ולהכריח אותם לכתוב קוד רק דרך סוכנים), בעוד שהתרבות הישראלית לעיתים הכילה יותר מדי שמרנות וסלחנות, מה שעלול לייצר פיגור בקצב.

**[38:53] נקודת המפנה והמבנה הארגוני העתידי**

* יחסי PM לפיתוח משתנים. מ-1:10 בעבר, ל-1:15 במוצרים למפתחים (כי המפתחים הופכים למיני-יזמים), או במקרים מסוימים אפילו ל-Squads של 1:1 – איש מוצר שצמוד ישירות למפתח Agentic סופר-חזק כדי לרוץ על פתרונות מאפס.
* ברבעון הרביעי נוצרה נקודת שבירה (Inflection point) עם שחרור המודלים החדשים, שהפכו את האייג'נטים לכאלה שמסוגלים לבנות פרויקטים שלמים ולא רק פונקציות בודדות.
* אזהרת סיכום מלירן, שמצטט סטטיסטיקה של מקינזי (McKinsey): ה-Top 1% של ה-Agentic programmers מפיקים פי 46 מהחציון. המשמעות היא שצוות של שני מתכנתי-על יכול למחוץ כיום ארגון פיתוח איטי בן 50 עובדים שעדיין לא עשה את הטרנזקציה. הקצב משתנה, ומי שמתמהמה מסתכן בהישארות מאחור.

האזנה נעימה!

## Transcript

Automatic transcript. It can have errors. To link to a time, add `#t=<seconds>` to the page URL.

[00:01] רן: שלום, ברוכים הבאים לפודקאסט מספר 519 של רברס עם פלטפורמה. אנחנו היום ב-19 באוגוסט 2024, חם, קיץ, אבל אנחנו עוד מעט עוברים את זה ומתחילה שנת הלימודים. אהלן אורי.
[00:15] אורי: זה כבר יום אחרי יום.
[00:18] רן: כן, נכון, למי שהקשיב היטב, אתמול הקלטנו פה עם נתי.
[00:23] אורי: אפילו לא חיסלנו את ה... את הסטאפ.
[00:26] רן: נכון. והיום אנחנו מתכבדים ושמחים מאוד לארח את לירן. היי לירן.
[00:31] לירן: שלום שלום.
[00:33] רן: שלום ברוך הבא. אז עם לירן אנחנו הולכים לדבר על למעשה ספר שלירן כתב שנקרא The Agentic Awakening. אמרתי נכון?
[00:43] לירן: אמרת נכון.
[00:44] אורי: מה שנקרא, בשביל ספר זה קצר, בשביל PDF שנייה לעבור עליו, בשביל וואן-פייג'ר זה ארוך.
[00:51] לירן: כן. אנחנו קוראים לזה פלייבוק, אז ככה משהו בין ספר למדריך.
[00:56] רן: יפה, אז הפלייבוק הזה הוא זמין אונליין, זה למעשה PDF וגם אתר מאוד יפה, שהם למעשה מהווים איזה שהוא פלייבוק לאיך חברה יכולה ואולי אפילו רצוי שתפעל בעידן ה-AI, מה שנקרא AI First Companies, ומדובר שם בין השאר על פיתוח אבל לא רק.
[01:16] אורי: נראה לי שצריך להגיד ככל הידוע לנו היום ב-19 לשמיני 24.
[01:21] רן: כן כן. זה משתנה מהר, נכון. אוגוסט 24.
[01:24] רן: אז שנייה לפני שנצלול לספר, והספר הוא מרתק וכתוב נהדר, אז תודה רבה. קצת להכיר אותך, לירן. אז כמה מילים עליך, איפה אתה היום, מה עשית, שנכיר את הרקע.
[01:36] לירן: בשמחה. אז אני יזם כבר לא מעט שנים בתעשייה. משהו כמו 26 שנה, 20 שנה הייתי מנכ"ל, כמה חברות. החברה האחרונה שלי זה סיטרה (CTERA), הקמתי אותה ב-2008. 15 שנה הייתי מנכ"ל של החברה. היום אני צ'רמן (Chairman) של החברה, אקטיב צ'רמן (Active Chairman), יושב ראש של החברה. ולפני שלוש שנים כשעשיתי את הטרנזישן הזה, 2023, זה בערך השנה שהתחיל האירוע, אפשר להגיד.
[02:05] רן: כן.
[02:05] לירן: ואיזה תפס אותי בזמן טוב שקצת היה לי פתאום יותר זמן, ירדו ככה המשקולות מהכתפיים ויכולתי, היה לי יותר זמן ללמוד ולקרוא ומאוד מאוד משך אותי כל הנושא הזה של ה-AI. בהתחלה ההתעניינות שלי הייתה יותר בגוון היסטורי, כאילו מהפכת האינטליגנציה לעומת המהפכה התעשייתית, השפעות על כלכלה, פוליטיקה, תקשורת, הרבה תחומים.
[02:30] רן: מאקרו.
[02:30] לירן: מאקרו, מאקרו. עשיתי אפילו כמה הרצאות על זה אבל זה פודקאסט אחר. ואז באיזה שהוא שלב הבנתי שבשביל באמת להבין איך הטכנולוגיה הזאת עובדת צריך לחוות אותה במקום שבו היא הכי הכי מהותית, והמקום שבו היא הכי מהותית זה פיתוח, פיתוח קוד. רק מה לעשות שאני 20 שנה לא נגעתי בקוד, אני הייתי חלוד ברמה שקשה לתאר, המקור שלי הייתי פעם בילדר (builder) אבל באמת עברו הרבה מאוד שנים. ואז האמת היא שזה היה הבן שלי, שאמר לי, נו, מה, ממה אתה מתמהמה? ואני אמרתי לו, גיא, אני לא כתבתי שורה בפייתון, אני עוד מג'אווה, סי, סי פלוס פלוס, כל מיני כאלה דברים.
[03:15] רן: טוב שלא אמרת קובול.
[03:15] לירן: כן כן. לא לא, לא עד כדי כך, לא עד כדי כך. אני מבקש, כן. ואז יום אחד בעצם אמרתי, טוב, נקשיב לדעת חכמים. והתיישבתי, וכאילו צנחתי לתוך המאורה בערך משם, מאורת הארנב הזאתי של עליסה. כי זה ממכר ברמות, עכשיו אני אדבר איתכם זה היה לפני שלוש שנים, או שנתיים-שלוש, זה לא, זה אפילו לא מה שיש היום. זה היה יותר, נקרא IDE Programming כזה עם Tab Completions, היום כבר מי מדבר על הטאבים האלה? כן.
[03:52] אורי: ה-Assisting.
[03:53] לירן: בדיוק, Assisting.
[03:54] רן: כן. זה כאילו סלוט משין (Slot Machine) שכל משיכה זוכה.
[03:58] לירן: כן. וזה ממכר ברמות. ובאמת התחלתי, בניתי איזושהי מערכת אחת, בניתי זה, יצאתי אחרי חצי שנה עם איזה פלטפורמת Infrastructure שהכנסנו לתוך סיטרה והפכה להיות איזה מוצר של החברה. ואז התחלתי לבנות כל מיני דברים נוספים ולפני שנה התמקדתי על משהו, ולפני שנה זה כבר העידן, אנחנו כבר עוברים מה-Assisted Engineering ל-Autonomous Engineering, Agentic Engineering. ואז התחלתי לבנות משהו חדש, שהיה לי בראש, מן איזה קוקפיט להנהלה כזה, מערכת קבלת החלטות שמה שאני תמיד רציתי כל השנים שלי כמנכ"ל שתהיה לי כזאת מערכת, אמרתי זה מה שאני צריך לבנות, את ה-dream decision making system, והתחלתי לבנות, בניתי, בניתי, בניתי, בניתי, אפילו הקמתי חברה, היום אני סולו אנטרפרנור (Solo Entrepreneur) של חברה שנקראת 8BI.AI. עוד חברה כזאת יש לה כבר לקוחות ומערכת שאני מאוד גאה בה. אבל מפה בעצם הכל התחיל. עכשיו, תוך כדי כל התקופה הזאתי, אני מנהל שיחות עם כל מיני חברות שאני מייעץ אצלן, וכמובן גם סיטרה, החברה שלי, וגם עם המשקיעים שלי. ואחד המשקיעים שלי זה אדם פישר מקרן בסמר (Bessemer), בנאדם שאני מאוד מעריך, מעל 11 שנה משקיע בסיטרה, אני מכיר אותו עוד מהימים שהוא הקים פה את הנוכחות בישראל, באמת הטופ של ה-VCs פה בארץ. ואני מדי פעם מדבר איתו ומספר לו על כל מיני דברים שאני רואה וחווה, ואז הוא אומר לי, מה דעתך לעשות מחקר על הנושא? אנחנו בבסמר מאוד מעניין אותנו להבין כי זה באמת תחום בהתהוות ואין ספרות כתובה על הנושא, זה לא מתועד. אין היום איזה פלייבוק שאומר לך איך צריך, מה נכון, מה לא נכון, אנחנו מרגישים שכל חברה עושה את זה בערך בעצמה ואנחנו לא יודעים אם הם עושים נכון, יעזור לנו שמישהו יבוא ש...
[05:38] רן: אם בכלל יש דבר כזה נכון. זאת אומרת יכול להיות שלחברות שונות דברים שונים הם נכונים. אבל אף אחד לא פרס את מרחב האפשרויות בפניך.
[05:46] לירן: לגמרי, לגמרי. ומפה הכל התחיל. אמרתי לו, כי זה עניין אותי, אז אמרתי לו, הולכים על זה. וזה היה לפני איזה חצי שנה, ומאז קיימנו יחד משהו כמו 20 ראיונות. לקרן בסמר יש להם Access מטורף לחברות, גם בפורטפוליו וגם לא בפורטפוליו, חלק בישראל אבל גם לפחות חצי היו גם בארצות הברית. חברות גדולות כמו Ramp, חברת פינטק ענקית בעולם, מאוד מפורסמת, גם ב-AI ופרגס שהיא עושה, חברות כמו למונייד (Lemonade), חברות שהם ממש פנאטיות על העולם הזה של Autonomous Engineering, ובאמת עושים דברים מדהימים וגם מדברים על זה הרבה מאוד. דרייב נטס (DriveNets), וגם חברות שנולדו ממש בתוך ה-AI, חברות כמו Wanderfull, AI Native, זיאג, סת, כל מיני חברות מהשנתיים האחרונות, יזמים צעירים ש-they don't know any better, הם לא מכירים שום דבר אחר.
[06:38] רן: כן.
[06:38] לירן: ואז... וחברות שהם Middle of the road כאלה, חברות שהתחילו פעם קצת יותר מבוססות, עשו חלקית, הם באמצע הדרך. בערך אחרי משהו כמו 12, 13 ראיונות התחלתי כבר לראות... הבנתי כבר. היה לי ממש Patternים חוזרים, וכל בן אדם שדיברתי איתו, ודיברתי עם מנכ"לים, סמנכ"לי פיתוח (CTOים), ממש על הלבל הכי, אקזקיוטיב הכי בכיר של הטכנולוגיה בחברה. הם כולם היו ממש, הרגישו שהם המציאו את מה שהם עשו, אבל אני התחלתי כבר, היה כל מיני קלסטרים של Patternים שממש זיהיתי אותם. ואז אמרתי לאדם, זהו, מתחילים לכתוב. עכשיו לא ידענו שיצא פלייבוק. אמרנו בטח נעשה מצגת, נעשה איזה מאמר כזה, מסמך דעה כזה. וכתבתי וכתבתי וכתבתי ובסוף מזה נוצרו לי בעצם שלושה מאמרים שונים שאוגדו לתוך איזה פלייבוק אחד. והמטפורה שעלתה לי בראש היא מטפורה תיאולוגית. שלכן Hence the... The Agentic Awakening.
[07:37] רן: וגם הספר עצמו משתמש במונחים כאלה, כמו כנסיות ו...
[07:41] לירן: כן... אה, חשבתי על בתי הכנסת בגרסה העברית, אבל אנחנו כרגע נשארים עם ה...
[07:46] רן: כן, עם האנגלית.
[07:47] לירן: עם האנגלית. אבל סינגוג (Synagogue) זה ארוך מדי.
[07:50] לירן: אז זה באמת, כי... כי בא לי באמת, כי באיזה שהוא שלב תוך כדי השיחות, כל פעם ענו לי רעיונות ו... ואז היה לי ת... כי... למה... למה בעצם המטפורה הדתית? כי התחושה היא ש... עד שאנשים לא חווים את זה, עד שאין להם איזה סוג של התגלות, שאני מחזיר אתכם לרגע ההוא במרתף, כן? עד שאין לאנשים את ההתגלות הזאת, הם לא באמת מבינים. הם מדברים על זה, הם יודעים שזה חשוב, הם קראו, אמרו להם שהם חייבים את זה, הם מבינים אבל הם לא באמת מבינים. ואפשר, אני יכול לדבר עם בן אדם ולדעת אם הוא AI-pilled או לא. לפי הפאשן שיש לו לזה. כי אנשים שבאמת זה... הם עוברים את זה...
[08:24] רן: כן...
[08:24] לירן: אתם בטוח שדיברתם עם הרבה כאלה פה, אתם יודעים על מה אני מדבר.
[08:26] רן: כן, כל השנתיים האחרונות, בערך.
[08:28] רן: אבל אני חושב שמה שמעניין פה בפוזיציה שלך זה שאתה מגיע מנקודת הראות של מנכ"ל של חברה, ויש מנכ"לים שצריכים לכתוב איפשהו AI בבורד-דק (Board Deck), וזה אולי מעניין אותם יותר, אולי קצת פחות. אבל הרבה מהם לא ניסו את זה בעצמם. אוקיי?
[08:48] אורי: בין השאר, תכל'ס אין להם זמן.
[08:50] רן: גם. כן.
[08:52] לירן: נכון. כאילו אני לא הייתי יכול להגיע לרמת אינטימיות כזאת מהטכנולוגיה בקש שביצעתי את התפקיד הפול-טיים, המאה חמישים אחוז משרה שלי.
[09:02] אורי: אתה יודע, יש לי שאלה אליך... כן. אם הייתה לך התחושה שלי הייתה... כי גם אני ב-2023 ירדתי מהכיסא של ה-CTO. העברתי כלאחר כבוד לתפקיד לשני אנשים יותר מוכשרים ממני. ואחרי שב-24 או 25, כשזה התחיל להיות זה, אמרתי למי שהחליף אותי, איזה מזל שאני לא ה-CTO עכשיו. אז השאלה אם יש לך גם את ה... איזה מזל שאני לא מנכ"ל עכשיו...
[09:39] לירן: שהכל משתנה מתחת לרגליים?
[09:41] אורי: כן.
[09:42] לירן: תראה...
[09:44] אורי: כאילו מנכ"ל של עצמו.
[09:44] רן: מנכ"ל של עצמו, גם זה.
[09:45] אורי: כן.
[09:47] לירן: זה מאוד קשה. תראה, במסגרת התהליך, למעשה היום אני מלווה לא מעט מנכ"לים, כי גם במסגרת העבודה על הספר, ואחר כך עכשיו בכלל, התחלתי לפרסם קצת ברשתות אחרי הפרסום של הספר והיו באמת עשרות אלפי הורדות של אנשים ואני מקבל המון המון פידבקים. וגם בקרנות, חלק מהמשקיעים, הקרנות שאני עובד איתם אז הם שולחים אליי את החברות שלהם ואני ככה מנהל איתם שיחות וזה מאוד מעניין, אבל אני חושב שהפרספקטיבה, כשאתה בחברה אחת אתה רואה רק חברה אחת. וכשאתה מקבל פרספקטיבה רחבה זה נותן לך המון.
[10:19] אורי: כן.
[10:20] רן: כן. אוקיי, אז עד כאן... עד כאן המטא. עכשיו בוא קצת נצלול לתוך לתוך הספר. קודם כל אני מאוד מאוד ממליץ לקרוא, אני מודה אני נמצא בשני שליש הספר אבל אני מתכנן לסיים אותו בקרוב.
[10:32] לירן: אז לא נעשה לך ספוילרים עכשיו.
[10:33] רן: מי מת בסוף? והוא כתוב, קודם כל הוא כתוב באנגלית בשפה מאוד יפה, עם הרבה ככה אנלוגיות ו... וזה... זאת אומרת זה כיף לקרוא את זה. והוא מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא החלק הקצת יותר טכנולוגי, החלק השני הוא קצת יותר בנייה של צוות, ולחלק השלישי עוד לא הגעתי אז... נגיע אליו.
[10:55] אורי: אני חושב שאני... אני אעשה ספוילר גם לך. כאילו, החלק השלישי מתעסק בקומיוניטי (Community), עכשיו נזכרתי. איך בנוי ארגון אייג'נטי (Agentic).
[11:06] רן: כן, נכון.
[11:07] לירן: עכשיו, אבל אחד האתגרים אני חושב שכמעט כל מי שנוגע ב-AI שואל את עצמו זה, מה לעזאזל קורה פה? אני מצליח להיות פי 10 יותר פרודוקטיבי. המפתח שלצידי... אני מסתכל עכשיו מנקודת המבט של המפתחים... המפתח שלצידי גם פי 10 יותר פרודוקטיבי. למה החברה לא פי 10? איזה צווארי בקבוק קיימים? למה אנחנו לא מצליחים לפצח את זה? כלומר מה לעזאזל שבור פה שאולי הצלחנו לעלות ב-20% אבל לא ב-1,000%. וזה אני חושב שאחת השאלות שכמעט כל מי שיש לו את ה-Awakening אחר כך יש לו את אולי Disappointment מסוים.
[11:44] אורי: במיוחד ברמת... חברה, מנכ"ל, בורד. "אוקיי, נתתי לכם את הכלים. אתם אומרים לי שאתם עושים את הדברים הרבה יותר מהר אבל..."
[11:55] רן: איפה התוצאות.
[11:56] אורי: "איפה התוצאות?"
[11:57] לירן: בדיוק.
[11:58] רן: אז מה קורה? או איך מתקנים את זה?
[11:59] לירן: זאת אחת הדילמות העיקריות שהפלייבוק עוסק בהן. זה אפילו הסאב-טייטל של הספר. אומר... איך יכול להיות שהמתכנת הבודד הוא מגיע לפי 10 פרודוקטיביות והארגון עדיין לא חוצה את ה-50 אחוז, לדוגמה. אחד וחצי. ואפשר לחלק את זה לכמה שלבים. קודם כל בוא נראה שה-Engineering בכלל מסוגל לתת את הפרפורמנס הזה ותכף נדבר גם על כל החברה. אבל גם ה-Engineering, לא טריוויאלי, לתת לו את אותה תפוקה של האקסלרציה של הבן אדם הבודד. ובאמת הספר, כמו שאמרת, מתחלק לשלושה חלקים: הנושא של התשתיות, אתה צריך לתת לו את התשתיות; הנושא של האנשים... ההמרה של האנשים; והמבנה הארגוני. ואתה צריך... זה לא מספיק רק שאתה נותן את הכלים. כי אני עשיתי אנלוגיה שמה על נגיד שיש לך איזה מכונית כזאת, מכונית ישנה כזאת... נבחר איזה אחת כזאת...
[12:52] רן: סוסיתא.
[12:53] לירן: סוסיתא. וקיבלת עכשיו פרארי. יש לך עכשיו פרארי חדשה, עומדת לך בחניה. אתה נכנס לפרארי ואתה מתחיל לנסוע עכשיו ב... ב... לא יודע מה, ברחוב מרכזי, באבן גבירול בתל אביב. אבל יש לך רמזור כל איזה, כל איזה 200 מטר. אז אתה לא הגעת, יש לך מכונית מדהימה אבל אתה לא באמת הגעת יותר מהר ליעד, אולי את הלג האחרון עשית יותר מהר. מה זה הרמזורים האלה? זה כל ה-handoffs בחברה. תהליך הפיתוח, כל מתודולוגיית הפיתוח שכולנו למדנו במלא קורסים של איך מנהלים תוכנה, אוקיי? זה טכנולוגיות שנכתבו במשך עשרות שנים שהנחת המוצא שלהם שפיתוח התוכנה זה הדבר הכי ארוך והכי יקר. ברגע שזה כבר... ולכן היו המון בלמים כדי למנוע מהמתכנת לעבוד על דברים הלא נכונים. והרבה בדיקות לוודא שאתה חייב לתכנן כל כך טוב לפני שאתה עושה, כי אחרת אתה נבזבז זמן פיתוח יקר ומאוד יקר לעשות את הדיטור (detour).
[13:42] אורי: אבל הלתכנן הזה זה לא אתה מתכנן. זה חמש או עשר פגישות עם אנשים. שזה תכל'ס...
[13:51] רן: זה, אלה הרמזורים.
[13:52] אורי: הדבר הכי איטי באקזקיושן זה קבלת החלטות. וכשקבלת החלטות קורית בין שני אנשים תכפיל את הזמן בשניים, קורית בין חמישה אנשים תכפיל את הזמן בחמש.
[14:06] לירן: וזה בדיוק העניין. כי אין באמת צורך. כשהתהליך כבר כל כך מהיר לא צריך כל כך הרבה רמזורים. לא אני צריך כמה, אבל לא צריך. אפשר להוריד חלק גדול מהרמזורים. ולכן אם רק ניתן, נגרום שאנשים יהיו את הכלים ונלמד אותם אם ידעו להשתמש, אם אנחנו לא נוריד את הרמזורים האלה מהדרך אנשים... הפרארי הזאת לא תגיע יותר מהר ליעד.
[14:26] רן: כן. אז כלומר, בוא... בוא רגע נקרא להם בשמם כדי שנראה שאנחנו באותו עמוד. אז הרמזורים הם Design Review...
[14:31] לירן: Preliminary... Preliminary Design Review, Security Review, Architecture Review, כל התהליכים שיכולים להיות, פגישות צוות מנהלים...
[14:38] רן: כן. אבל אז... אבל אז מגיעים אנשי הדתות האחרות ושואלים "אבל מה יקרה אם..." כלומר מה יקרה אם שכחתי Security? מה יקרה אם שכחתי ממשק לזה ולזה? כלומר, אתה יודע, יש פה גם איזה שהוא פוטנציאל נזק במיוחד לחברה שכבר רצה. זאת אומרת אם אתה מתחיל מאפס אז זה "טוב, לא נורא, אין לקוחות, אז הכל בסדר". אתה יודע עוד לפני ה-AI... לפחות באאוטבריין דברים כמו security ו-compliance ודברים כאלה, הפכנו אותם ל... מה שנקרא Out of Band. בסדר? הפיתוח רץ קדימה. צוות Security ו-Compliance, אחד התפקידים שלו זה לא להפריע לפיתוח. כאילו תפתחו את הכלים שלכם, שיבדקו אוטומטית את הקוד, שתעשו polling, תעשו alerting, מה שאתם רוצים. תעשו גם את החינוך, שזה סבבה, אבל כשמפתח רץ קדימה, הוא רץ לפרודקשן.
[15:39] לירן: אתה צודק לגמרי. במקום רמזורים תשים מצלמות מהירות. או חגורות בטיחות. חגורות בטיחות. נכון. תגלה... זה בסדר שיהיה עוד סופרוויז'ן (Supervision). זאת אומרת זה בסדר שיהיה איזה Chief Architect, Chief Security שהוא רואה שמישהו חורג, שהוא לוקח פנייה לא נכונה, נגיד. אני גם כותב על זה שמה שהרבה פעמים כשמפתח עובד, עובד עם AI, יש לו Context מצומצם של הפרויקט. אז הוא לא רואה את כל הקונטקסט של החברה. והוא יכול להחליט שהוא שם אותו על איזה Mongo Database והחברה בכלל עובדת ב-Postgres, סתם משהו כזה, אתה מבין? הוא יכול לקבל החלטות ארכיטקטוניות לא נכונות אם המפתח לא נתן לו את הקונטקסט הנכון. גם אם מחליף מודל יש bias למודלים. מודלים ממליצים על טכנולוגיות שאנשים לוקחים מה שהמודל ממליץ. עד כדי כך רמת...
[16:20] אורי: אם הם בכלל קוראים מה שהוא ממליץ.
[16:21] לירן: כן. אז זה מסוכן. ולכן אני מתאר שמה משהו שאני קורא לו "The Four Chiefs". ארבעת הצ'יפים. וארבעת הצ'יפים זה ארבעה תפקידי מפתח בחברה שצריכים להתקיים out of band, שזה ה-Chief Architect שהוא אחראי לראות שהדיזיין ההחלטות הארכיטקטוניות העיצוביות נכונות. Chief Security צריך לשמור שלא בורחים לו... וה-Chief Product, שהתפקיד שלו זה לראות שנוסעים לכיוון הנכון, הוא הוויז (Waze) הווקטור של הלקוח. ואחרון זה Chief Design. כי אם שמתם לב כל המוצרים היום נראים אותו דבר. כל הוובסייטים כמעט נראים אותו דבר, כי קלוד ייצר את כולם. וחשוב מאוד גם שתהיה עין אנושית כדי ליצור ייחודיות, כי אחרת פשוט אין זהות.
[17:11] רן: כן כן. וגם User Experience זה עדיין משהו שצריך מישהו שיבדוק אותו וישים לב לפרטים.
[17:16] לירן: כן. קראתי איזה קומנט על מ... באיזה פוסט שדיבר על Web Developers וזה, אז מישהו כתב, "כן, Web Developers היה פעם, היו פעם אנשים כאלה, ורק למעט מאוד מאוד קראו קלוד".
[17:33] רן: כן... עכשיו אחד האתגרים שאתה מתאר בספר זה היכולת לבוא ולמדוד התקדמות ולמדוד הצלחה ואתה באמת אומר שהרבה חברות זה לפחות החלק החלש שלהם. זאת אומרת יכול להיות שהם עושות הרבה דברים מצוין ובאמת מתקדמות מהר רק שקשה להם מאוד להעריך.
[17:50] אורי: כמו שאמר מי שאמר, שביום שיצליחו למדוד Productivity של Engineering או של R&D, זאת תהיה מהפכה יותר גדולה ממהפכת ה-AI. אז אני חושב ש-AI עוזר למדוד פרודוקטיביות דווקא.
[18:04] רן: זאת נקודה מצוינת כי הרבה פעמים אני מדבר גם עם משקיעים, עם כל מיני חברי... בסמר וקרנות אחרות, ואז אני אומר להם, בטח כל החברות אמרו לכם ש-90% מהקוד כתוב על ידי AI. ובאמת אמרו, כולם אמרו, נכון נכון אמרו לנו. זה נשמע לנו טוב, זה כנראה שהחברות שלנו בכיוון הנכון. אמרתי זה לא אומר כלום. זה ש-90% קוד נכתב על ידי AI זה לא מה שהחברה באמת עושה The Agentic Programming. אז אמרתי תשאלו אותם כמה טוקנים הם הוציאו. מה הטוקנים הממוצעים שצרך במתכנת בחברה? גם זה לא מספיק אבל זה לפחות תנאי הכרחי. כי אם יסתבר שהממוצע למתכנת הוא 100 דולר 200 דולר בחודש, והוא נגיד מוציא הממוצע הוא נגיד פחות ממיליארד טוקנים שהמתכנת ממוצע צרך בחברה, הוא לא באמת עושה Agentic Programming. תשכחו מזה. אם הוא כן עבר את המספר הזה הוא כבר במיליארדי טוקנים ובאלפי דולרים... מעל 1,000 דולר בחודש הממוצע...
[19:02] רן: יש סיכוי שיש אירוע.
[19:04] לירן: תנאי הכרחי אך לא מספיק. בדיוק. ועכשיו בוא נלך לבדוק אם יש פה Token maxing, או שיש פה שימוש יעיל.
[19:09] רן: כן. עכשיו, אתה לא בא ואומר "בוא נמדוד את הפרודוקטיביות לפי שורות קוד". כי... שורות קוד...
[19:16] לירן: זה גם לא מספיק.
[19:17] אורי: נכון, כי יש... זאת אומרת זה דרך אגב נכון ב-AI או לא ב-AI.
[19:22] לירן: נכון. זה לא משנה, זה לא משנה. לספור טוקנים או לספור שורות קוד, אלה לא מדדים מספיקים. אבל זה מה שנקרא Vanity Metrics.
[19:30] רן: נכון.
[19:30] לירן: Vanity Metrics. אבל הם כן פרוקסי (proxy)...
[19:33] רן: נכון, הם פרוקסי שימושי.
[19:34] לירן: מסוים. לא מושלם.
[19:35] רן: כן.
[19:36] לירן: אבל אם החברה לא פיתחה לעצמה משהו מדדי, לפחות אני יכול את הנתון הזה. כי אם הוא אומר לי שהוא ב-100 דולר, לא מעניין כל ה... כל השאלות הנוספות.
[19:43] אורי: זה 90% מ-10.
[19:44] לירן: כן. זה לא... אתה לא יכול לעשות עם זה משהו.
[19:48] לירן: ואז מגיעים לשאלה השנייה שזה באמת האיכות. עכשיו, AI גם עוזר לבדוק איכות, כי מה שאתם רוצים בעצם להסתכל זה לקחת את כל ה-PRים שנכנסו, כל הקומיטים שנכנסו לקוד, ולהצליב עליהם גם משקל של מורכבות. כמה קשה לעשות אותם, כמה הם מורכבים, כמה הם ריסקי... ועכשיו AI יודע גם להעריך את זה. ואז יש המון חברות שעושות את זה אבל גם AI כללי יכול לעשות את זה. כמו שהוא דרך אגב עושה Security Review ו-Code Review, הוא גם יכול להריץ Complexity Review. ברגע שיש את המדד הזה, זה כבר הרבה יותר פשוט לקיים את הדבר הזה. פעם חברות היו כותבות Machine Learning ספציפי, למונייד סיפרו לי שהם שחררו לגיט (Git) איזה Machine Learning שבודק קומפלקסיטי, אבל אפילו לא צריך את זה היום. אפשר את ה-Code Review לבקש ממנו שיעשה את זה.
[20:30] לירן: ובדיוק דיברתי השבוע... פרסמתי את זה בלינקדאין היום, עם אחד האנשים שראיינתי לספר. ואני דיברתי איתו, הוא סמנכ"ל (CTO) בחברה מאוד מצליחה פה בארץ, ולפני חמישה חודשים דיברתי איתו והוא עדיין היה כזה, אמר לי 20% מהארגון כבר שמה, 80% עוד לא, והיום זה התהפך, הוא כבר ב-80%. ואחד הדברים שהוא עשה, זה הוא פרסם בצורה פתוחה בכל הארגון את הסטטיסטיקות של היעילות של האנשים. כל בן אדם יכול לראות כמה טוקנים הוא צרך וכמה תפוקה הוא יצר לפי אותם מדדים. וזה לא משנה מה בדיוק המדדים כי הוא יכול להמשיך לעדכן אותם ולשפר אותם along the way. וזה יוצר מן איזה תחרות כזאת של לראות... אתה בא לבן אדם, "איך אתה מצליח להיות כל כך פרודוקטיבי? בוא אני אסביר לך." ואני חושב שזה חלק מתרבות מאוד מעניינת שאפשר ליצור.
[21:16] רן: כן. אז אתה אומר... אני עכשיו נזכרתי ממה שקראתי בספר, כן, אתה אומר נגיד, המונה הוא מספר הטוקנים, המכנה הוא המורכבות.
[21:24] לירן: כן.
[21:25] רן: נכון? ואז למעשה אתה יכול לשקלל את שני האלמנטים. וגם אם זה לא מושלם, זה מדד שהוא כבר... גם אם זה ב-80 אחוז, זה 80 אחוז הרבה יותר טוב מאפס.
[21:36] לירן: נכון. לא, כי זה... אתה יודע, פעם, כשעוד היו ג'וניורים.
[21:40] אורי: כן.
[21:42] לירן: ו-Web Developers... אז... ג'וניור היה יכול לכתוב הררי קוד שהם לא ממש מזיזים משהו גם לאפקטיביות של החברה. ויכול להיות איזה Super Senior Engineer שיושב שבועיים...
[22:02] לירן: מכניס שורה והופך את המוצר...
[22:04] אורי: ופתר את הבאג...
[22:08] לירן: כן... הבאג הכי קשה של החברה.
[22:11] רן: כן. אז אתה יודע, בוא... זה דווקא הזדמנות טובה לבוא ולדבר על הג'וניורים. כן? מי לא שמע על משבר הג'וניורים? אה...
[22:19] אורי: או שכן או שלא, אתה יודע.
[22:21] רן: כן. אז משבר קיים או לא אני לא יודע, אבל בכל אופן כמותג זה נמצא שם בחוץ.
[22:29] רן: אחת השאלות היא, מה הקורלציה? או מה הקשר בין המהפכת ה-AI לבין היכולת של ג'וניורים היום להצטרף לחברות.
[22:40] אורי: תקשיב, זה אחלה פיצ'ר לאנתרופיק, להוציא את Claude Junior.
[22:47] רן: כן, זה שאלה אחת, ושאלה שנייה היא, אם היום לא יהיו לנו ג'וניורים אז איפה... איך נגדל את הסיניורים של מחר. ואתה יודע, אני מסתכל על זה כטייטלים אבל כמובן זה לא בינארי ואני חושב שחלק מהעניין זה לא רק ג'וניור או סיניור אלא כמה הבן אדם מכיר את החברה, את המוצר של החברה, את הלקוחות של החברה. כלומר זה גם ג'וניור בקונטקסט של חברה או סיניור בקונטקסט של חברה, כן? זה לא משהו שהוא אבסולוטי.
[23:16] רן: אז אתה נוגע בנקודות האלה בספר?
[23:18] לירן: כן, אני... זה נושא שאני מתייחס אליו. וזה דווקא התחום שיש בו קלסטרים. זאת אומרת, יש חברות שאמרו לי "אני רק, רק ותיקים כי אני לא צריך כל כך הרבה, אני אשאר עם הכי Domain Experts שלי".
[23:31] רן: כן.
[23:32] לירן: ודווקא יש חברות שאמרו The return of the Junior. כי הם אומרים "אני אעשה Pairing, אני אקח את אותו צ'יף, את אותם ארבעה צ'יפים, את ה-CTO Office שלי, שזה מספר קטן של אנשים אבל שגם הם משתמשים בכלי AI בשביל לנהל הרבה יותר תהליכים, כי כל השיחות מתומללות, ויש אייג'נט (Agent) שעוקב אחרי השיחות". בחברות ה-Native לכל בנאדם יש Agent שאנשים מדברים קודם עם האייג'נט שלו לפני שמדברים עם הבנאדם. ואז הם יכולים לתקשר בצורה יותר טובה ולהנחות עוד 10 אנשים. וה-Juniors זה אנשים שיש להם פשוט יכולות מאוד מאוד חזקות של הפעלה של אייג'נטים. זה דורש קצת מסלולי מחשבה אחרים במוח, זה המון Multi-tasking כזה ו-Context Switching.
[24:04] רן: כן. הפרעת קשב זה יתרון.
[24:06] לירן: הפרעת קשב, כן... אז אני חושב ששילוב של Juniors ו-Seniors זה מפתח. השאלה היא איך בעתיד יתפתחו הסיניורס הבאים. כי אם היום כל הדור החדש לא יודע לתכנת באיזשהו מקום וכל כך הרבה מהעבודה נעשית לו, זה כמו כולם ב-Waze, הם כבר לא יודעים לקרוא מפה. אז באיזה שהוא שלב, מישהו יצטרך יצטרכו עדיין להבין החלטות. אז אני כנראה שלא יצטרכו כל כך הרבה.
[24:34] רן: כן. אבל אתה אומר שהיום בתעשייה יש שני כתבים.
[24:38] לירן: כן. אני לא חושב שה-Junior is dead. אני חושב שיש מקום ל-Juniors.
[24:46] אורי: הייתה לי על זה שיחה בקהילת CTOs שיש לי, על מה קורה עם הג'וניורס, ומה קורה עם יוצאי צה"ל.
[24:55] לירן: יוצאי צה"ל?
[24:57] אורי: כן. עד עכשיו לישראל היה יתרון מאוד גדול שהגיעו יוצאים מהיחידות הטכנולוגיות ושמה הם, הם פשוט ידעו לתכנת. אבל עכשיו, עם הכלים האלה של ידע בתכנות, הם יוצאים לשוק וכבר אף אחד לא מתכנת, אז כאילו היתרון שלהם הוא לא רלוונטי.
[25:24] אורי: ואז החבר'ה אמרו לי, אתה יודע, זה יכול להיות לא נכון, זה יכול להיות יתרון של ישראל. כי אתה מקבל אותם כבר קצת סיניורים.
[25:35] לירן: הם נאלצים לתקתק...
[25:39] אורי: כן, מה שהג'וניורים היום לא עושים. אז יש להם, הם מבינים את ה...
[25:46] לירן: אתה מניח שבצבא לא הולכים להשתמש באייג'נטים, אני מבין.
[25:50] אורי: האמת שגם שמעתי כאילו חברה שהולכת למקום הזה, אבל...
[25:58] לירן: אז אני מאמין שגם בצבא יתפתחו...
[25:59] אורי: לא, לא תהיה ברירה, אבל לפחות בשלב הביניים, פתאום נפל לי האסימון שדווקא לישראל יש יתרון בדבר הזה.
[26:07] לירן: יש פה איזה שהוא Buffer אולי של שנה-שנתיים. אבל אני לא חושב שזה ישאר ככה לתמיד, בחברות ביטחוניות אחרות זה אולי גם כן סיפור דומה, אבל אני חושב שזה לא יישאר ככה הרבה זמן. אני, אני מסכים.
[26:22] לירן: כן. אבל אחד, אחד האתגרים, אני, אני מאמין שהרבה אנשים רואים בחברות זה אתגר ה-Conversion. אוקיי? כלומר, איך אתה מביא...
[26:28] רן: אתה ראית את האור. אוקיי? אתה עברת התעוררות, The Awakening. השכן שלך מתנגד, אולי לא מסכים, אולי מסיבות טובות, אולי מסיבות פחות, אבל יש הרבה פעמים אתגרי Conversion בחברות האלה.
[26:41] לירן: ואתה מתייחס לזה בספר, אז בוא... בוא נפתח את זה קצת.
[26:44] לירן: פרק שלם. פרק שלם About Converting the People. אני חושב שזה אולי הנושא הכי, הכי דרמטי. כי וזה גם מאוד מאוד קשה. אני רואה אנשים, אומרים לי "That's what I do. אני מתכנת, אני יודע לכתוב קוד". עכשיו בחברות קיימות שכבר יש להם Legacy גדול, כבר Code base גדול, אנשים מתייחסים לקוד בצדק דרך אגב, כמו יצירת אומנות. הבן אדם צייר את הציור שמן הזה, כל משיכת מכחול שמה הוא עשה, או... כמה מתכנתים מתייחסים לאסתטיקה של של קוד. איך הטאבים נראים, ומה, ושמות הפונקציות. זה ממש... אתה יודע. אה...
[27:23] לירן: אז... ופתאום, עכשיו בוא ניתן לאייג'נט להשתולל בתוך הקוד. זה כמו איזה רובוט אוטומטי מצייר לצייר לצייר על הקירות, רובוט אוטומטי מצייר לצלם. אז זה בעיה קשה. בעיה ממש רגשית אפילו.
[27:35] רן: כן, משפריץ לי קוד לכל מקום.
[27:36] לירן: הוא יהרוס לי את הכל, אני עבדתי על זה שנים על הפרויקט הזה, ועכשיו אנחנו ניתן פה לאייג'נט להשתולל. אני, אני ממש יכול להבין. זה מאוד קשה. הרבה יותר קל פרויקט חדש, לכתוב From Scratch, אין לך את הקשר הרגשי. בגדול אני מחלק את האנשים לארבע קבוצות: יש את ה-Believers, אלה האדוקים, האורתודוקסים, ה... אבל גם ה-Practicers... אנשים שמיישמים את ההלכה הזאת.
[28:02] רן: ה-Believers במה? בקוד או ב-AI?
[28:04] לירן: ב-AI, ב-AI. כן. ב-Agentic, כן. אלה ה-Agentic Believers. אלה כבר עברו את ה-Conversion, הם ה-Heroes, ה-Champions. כאילו Worship them, כאילו follow them. אגב זה כאילו זה משהו ש... במתודולוגיות של הובלת שינוי, גם מי שמוביל את השינוי, זאת אומרת הנהלה וכולי צריכה לסמן אותם כקוראים לזה Bright Spots.
[28:31] לירן: כן.
[28:32] אורי: לסמן אותם, שיראו, שילמדו, שאנשים יבינו שהנה, כאלה.
[28:38] לירן: כן. זה אימפריה רומית...
[28:42] אורי: קונסטנטינוס שממיר את האימפריה לנצרות. כן, זה...
[28:46] לירן: כן. אבל צריך לדעת לעשות את זה וצריך להבין שצריך לעשות את זה. כי לפעמים מסיבות שלא נעים ל...
[28:55] אורי: ברור...
[28:56] לירן: רוצים כאילו לייצר יחס שווה לכולם אז לא מאדירים את ה-Bright Spots ו... ו... צריך לשים לזה לב.
[29:05] לירן: נקודה חשובה מאוד ובאמת זה ה-Pocket הראשון, הלכאורה הכי קל. ה-Believers, אלה שכבר עברו את ה-Conversion. אוקיי. החלק השני זה נקרא The Tool Users, משתמשי הכלים. הם... הם יודעים לאן הם צריכים ללכת או שהם יודעים מה הכיוון אבל הם עוד לא שם. הם עוד לא מבינים איך, הם בדרך, הם צריכים הדרכה. אהממ, עוד לא נפל להם האסימון לחלוטין אבל הם משתמשים בכלים. משתמשים, אוקיי, לא, אני משתמש בקופיילוט (Copilot), יש לי פה קופיילוט פה אצלי ואני משתמש פה ושם, משלים לי פונקציה.
[29:30] רן: כלומר מה, משתמשים יום כן יום לא?
[29:32] לירן: הם... נגיד, אני מתאר שמה את ה... את השימוש בכלים בארבע רמות, לפי נהיגה. יש את הרמה הראשונה Level 1 זה אתה נוהג ויש לך כלי, יש לך איזה מערכת באוטו שעוזרת לך, דונג. נגיד הסטייה מנתיב, שמירת מרחק וכולי. שלב שנייה זה שיש לך איזו מערכת שמכניסה לך מדי פעם ברקסים. אוקיי, זה תהליכים, נגיד PR Review, מכניס לך ברקס ל-PR, אוקיי. המערכת מכניסה לך את הברקס.
[30:00] לירן: השלב השלישי זה כבר Self Driving. זה Full Self Driving, כמו בטסלה שאתה אומר לה תביאי אותי עכשיו מקרקור לחדרה והיא מורידה אותך בחדרה. אתה לא נוגע בהגה.
[30:11] רן: אבל מכונית אחת.
[30:12] לירן: מכונית אחת.
[30:13] רן: כן. זה שלב שלוש.
[30:14] אורי: אבל אתה עדיין ליד המושב.
[30:17] לירן: אתה ליד ההגה. נכון. אתה One to One. אתה בדסקטופ שלך. כן. שלב 4 זה יש לך צי, Fleet. יש לך רובוטקסיס, יש לך כבר חמש מכוניות, 10 מכוניות שאתה מנהל ואתה שולח אותם למשימות והם חוזרות. אז זה כבר לא מספיק כנראה מחשב אחד, בשביל זה אתה צריך תשתית בשביל זה. Virtual Machines, סנדבוקסים (Sandboxes), אהממ, מערכות end to end, 헤דלס API's (Headless APIs), כל מיני כאלה דברים כאלה.
[30:41] לירן: אז אז ה-Tool Users הם בדרך כלל ברמה אחת, הם ברמה שתיים. הם לא עוברים לרמה שתיים. מישהו כבר בשלוש ארבע הוא כבר Practicing Believer ואז אתה גם לא יכול להגיע ל-5x, 10x אם אתה לא ברמות האלה. אתה גם לא תשרוף מיליארד, כמה מיליארדי טוקנים אם אתה ברמות הנמוכות. כי יש גבול כמה פעמים אתה יכול לשאול אותו בצורה לעבוד בצורה אינטראקטיבית. כן זה לא...
[31:01] אורי: זה אשכרה מי שהוא שם ב-Tool User וזה, זה להגיד לו קפוץ לסן פרנסיסקו, תעלה על ווימו (Waymo)...
[31:11] רן: ותיסע ממקום למקום. הבנת? עכשיו כן... תעלה על ווימו במושב האחורי.
[31:18] לירן: כן.
[31:19] רן: כן. אוקיי, אז היו לנו Believers, Tool Users...
[31:21] לירן: Tool Users. עכשיו יש קבוצה שלישית שנקראת Legacy Guardians, שומרי ה-Legacy. חומת גלקסיה לא... שומרי הלגאסי. והם... הם הקבוצה הכי מסובכת. בוא נגמור אולי נקפוץ לרביעית. הרביעית זה ה-Resistance. זה הכופרים. אותם, תשלח לאש. אבל יש לך את הקבוצה השלישית...
[31:42] אורי: כופרים זה "כל ה-AI הזה איזה חרטא, מתי הוא יוציא ממני חכו זה יעבור..."
[31:47] לירן: בדיוק. זה לא יעבוד, תכף זה ייפול וזה... טרנד ש... בסדר.
[31:51] רן: כן, אז כלים מהחבובות.
[31:52] לירן: כן, זה... עברו לנגרות. אבל הקבוצה השלישית, זה באמת הקבוצה באמת הכי מורכבת. כי חלקם צודקים. אה, והם אומרים, הם אומרים, "המוצר לא בנוי לזה. שפת התכנות שלנו לא נתמכת טוב על ידי AI. אנחנו במונולית בקוד ספגטי ובלי, לא עשינו חלוקה ל-Microservices ואם אנחנו ניתן לו להשתולל זה יעשה נזק. אנחנו ב-Mission Critical Systems ואנחנו יכולים לגמור את החברה אם תקרה פה טעות", ועוד כל מיני סיבות שבאמת יכולות להיות ולידיות. ואז צריך להבין כמה מזה זה באמת Architecture Bound וכמה זה Identity Bound. כמה זה הבן אדם פשוט לא מבין מה ניתן לעשות ולכן הוא חושש, וכמה באמת יש בעיות אובייקטיביות. ופה יש חלק שלם, תקראו בספר כי זה יותר ארוך, אבל יש הרבה טכניקות איך לפרק את זה. אה, שחלקן טכניקות ישנות של חלוקה ל-Microservices ו-API וכל מיני כאלה דברים, וחלקן טכניקות יותר חדשות, כמו של Rewrite. לוקחים חתי... פשוט, רוצים לכתוב From Scratch, משתמשים במוצר הישן כספק (spec), ופשוט כותבים מחדש איזה חלק מרכזי וככה עושים את הקפיצה. אבל זה...
[32:55] רן: כן. אז נשמע לי ש... ש... נגיד כ-CTO או כמנכ"ל תרצה להפגיש את קבוצה 1 עם קבוצה 3...
[33:01] לירן: נכון.
[33:02] רן: אה, ולהבין אם מי אפשר להבין מקבוצה 3. ומזה... משם לקחת את המערכות קדימה. כלומר, לעשות אה... Enablement, זאת אומרת, אם באמת יש סכנה, אם באמת יש קשיים, אם באמת יש בעיה בארכיטקטורה אז לבוא ולחשוב שקבוצה 1 וקבוצה 3 יחשבו איך אפשר לשפר את הארכיטקטורה כך שנוכל להתגבר על זה.
[33:20] לירן: אז אני... במקרה בתחום הזה דווקא שילבתי לא מעט סיפורים. כי חשבתי שהדרך הכי טובה לתאר את זה זה ממש על ידי סיפורים אמיתיים. ואתם, יש שם מספר סיפורים, לדוגמה, אה, היה אחד החברות... היה איזה קטע קוד מאוד מרכזי הרבה שנים, מאוד מאוד הארכיטקט שמה הראשי, ה-ראש הצוות חשש מאוד לגעת בקוד, ישב ה-CTO ישב בבית וכתב מחדש את כל החלק הזה, ופשוט הגיע אליו ביום ראשון למשרד, ונתן לו... אמר לו, "הנה, קח ריפו (Repo), הכל... It was done". ההוא לא האמין, הוא הריץ את זה, רץ, שהכל עובד ו... Converted on the spot. אבל... אז זה מין איזה Hero Play כזה שה-CTO בעצמו הלך ועשה Rewrite לאיזה קטע קוד מאוד מאוד קריטי.
[34:06] לירן: עוד מ... מקרה של חברה, בחברה בארצות הברית, שיש לה מוצר שכתוב ב... דוט נט (.NET). דוט נט... הם הבינו שדוט נט לא ייקח אותם לחברות SaaS, לא ייקח אותם רחוק. 20 איש בפיתוח. לקח עוד שני אנשים סמנכ"ל פיתוח, לקח שני אנשים, אמר להם "תכתבו לי את כל המוצר מחדש ב-Go". הם כתבו, במשך... ישבו איזה חודשיים, כתבו את כל המוצר מחדש, ואז יום אחד הוא פשוט הגיע לכל החברה ואמרו חבר'ה, יש לנו מק... יש לנו Stack חדש. רצו AB Testing במשך איזה חודש ועשו Cut over. זה מהלכים ש... ועוד דבר שאני מציין על הדברים האלה זה חייב לבוא מלמעלה. זה רק Top Down. זה לא יקרה כי מישהו... זה צריך פנאטיות לזה וצריך קונוויקשן (Conviction) וההנהלה צריכה להיות Convicted וללכת על המהלכים האלה.
[34:50] אורי: יש גם, יש גם... כאילו, דרך אחרת שבה ההנהלה אומרת "עברנו ואת הכלים אנחנו בונים על הדרך". כי את... הרבה פעמים ה... האנשים האלה שאומרים "זה לא בנוי בשביל זה, והארכיטקטורה לא בשביל זה וזה וזה וזה", הם ב... בגדול שמים לך ברקס לתהליך. לתהליך השינוי. ואומרים "אנחנו לא עוברים, בגדול, עד שיהיה מה שצריך". ואתה לא יודע בגלל... זה מין, "עד שלא נכנסת למים אתה לא יודע מה אתה צריך בשביל לשחות".
[35:27] לירן: כן.
[35:28] אורי: ואז... זה כל הזמן מזכיר לי רן את השינוי שדי עברנו ביחד ל-Continuous Deployment. שבגדול אמרנו, "חבר'ה, אנחנו עוברים ל-Continuous Deployment" זה היה ב-2011, איפה זה ואיפה... אנחנו עוברים ל-Continuous Deployment... קשה להגיד לי באג אלפיים... ואז והנה רן פה, תפקידו לבנות עכשיו את הכלים שתומכים בדבר הזה. ותוך כדי שאתה עושה אתה, אתה לומד ויודע מה אתה באמת צריך.
[36:00] לירן: כן.
[36:01] אורי: אז אה, הרבה פעמים לבנות את כל הכלים לפני זה מעכב, אתה בונה... כן, זה מעכב, אתה בונה לפעמים מה שאתה לא צריך...
[36:08] לירן: עוד סיפור חברה לקחה את כל הצוות פיתוח לאוף-סייט (Off-site). הביאו להם מדריך AI, אמרו להם עכשיו אתם כותבים... From scratch, CRM. כל 100 איש בפיתוח. כתבו 100 CRMים. כל אחד בנפרד. כל אחד כתב, קיבל 100 CRMים בסוף האוף-סייט הזה. התייצב מולם בסוף האוף סייט, אמר "הבנתם? משבוע הבא רק ככה, אסור לקרוא את הקוד. לא מרשה לכם לקרוא את השורות קוד."
[36:36] רן: רק CRM. אבל לא חייבים CRM...
[36:37] לירן: לא, עכשיו יחזרו לפתח את המוצר שלו. אבל, אמר להם "הבנתם? That's...". וזה הכלל, כמו שאתה אומר. עכשיו יכול להיות שאחר כך היו גם אקספשנים (Exceptions), כן? אבל זאת המדיניות ומפה עכשיו, אם אתם רוצים אקספשן תבואו דברו איתי.
[36:47] רן: כן, מה שנקרא Shock Therapy.
[36:48] לירן: כן.
[36:49] אורי: זה נקרא לדחוף למים.
[36:50] לירן: אבל זה עובד לפעמים. דרך אגב אני מתרשם... אני מתרשם שהחברות האמריקאיות היו יותר אגרסיביות מהחברות הישראליות במהלכים האלה. אני, מעבר לכמה חברות באמת שנולדו ב-AI או כמו שחברות שהזכרתי בהתחלה שככה שמאוד מאוד היה ב... ב-DNA שלהם ה... אתה יודע, ה-Agency הגבוה הזה, דווקא החברות Middle of the road הישראליות, היו יותר שמרניות, יותר סלחניות עם המנהלים עם העובדים שלהם, יש קצת יותר המשפחתיות הזאת, היא אולי גורמת לנו לפעמים להיות קצת יותר כאילו אה...
[37:21] אורי: סלחנים...
[37:22] לירן: בואו נודה על הזה, פה חצי מהעובדים במילואים...
[37:26] לירן: גם... נכון, גם התקופה לא לא פשוטה בכלל, נכון. התקופה... זה... כאילו זה פשוט זה...
[37:31] לירן: נכון. ואני מתרשם שהחברות הישראליות היו פחות אגרסיביות והחברות אמריקאיות פשוט, גם אמריקאים גם ידועים, הם גם מפטרים מהר וזה... זאת אומרת זה חלק מה-DNA העסקי שלהם, והם קיבלו החלטות יותר אגרסיביות, לדוגמה, אני אתן לכם עוד דוגמה... אבל זה... אבל זה גם קשור ל-Resistance. זאת אומרת, לפעמים אתה חייב להיות חד וקשוח, כי יש לך הרבה Resistance.
[37:52] לירן: כן.
[37:52] אורי: כאילו אם החברה היא, אם ה... אם הקאלצ'ר (Culture) הוא שמרני, אז אתה צריך להפעיל אה... משהו אגרסיבי כדי To convert.
[38:01] רן: אה...
[38:02] לירן: אבל הישראלים ב... חל מהחברות לא עשו את הקונברז'ן (Conversion). הם, הם... אני התרשמתי שחלק מהאמריקאיות היו יותר... עשו את הקונברז'ן יותר חד, אה... ו... ומי שלא פעל מספיק חד בישראל לא התקדם מספיק מהר.
[38:14] לירן: גם בשימוש בכלים. לדוגמה, חברה שהיא יותר מדי ב-Cursor. לדוגמה, קרסר (Cursor) אפשר לעבוד בו גם במוד Agentic, אבל Cursor ה... ה... הוא לא נולד ככה. הוא לא נולד, הוא נולד IDE. והרבה אנשים עדיין, הם עובדים בקרסר והם חושבים שהם ב-Agentic AI. אם הם לא באמת עו... יש מודים שאפשר לעבוד בקרסר, אבל רוב הסיכויים שהם בלבל 2 ולא בלבל 3 ו-4 עם Cursor. זה יותר טבעי. והאמריקאיות היו הרבה יותר דרמטיות בקלוד קוד (Claude code), אה, ובעיניי הקודקס (Codex) היום אפילו מנצח, כן? אבל זה לא כזה משנה כי זה משתנה כל הזמן, אבל הישראלים עוד היו הרבה בקרסר והאמריקאים כמעט לא היו בקרסר בכלל. הם היו ישר לקלוד קוד.
[38:52] רן: אתה, אתה יודע, זה מביא אותי לנקודת ה-Inflection. אה, שהייתה בסוף 25. שזה פחות או יותר גרסה שתיים של קלוד קוד, שהרבה אנשים באים ואומרים, אוקיי, פה קרה המהפך. אהממ, ואני כזה קצת שואל את עצמי אה, מה הולך להיות המהפך הבא. או נשאל את זה אולי במילים אחרות, איזה מהדברים שסקרת בספר, אתה חושב שיישבר ראשון. לצורך העניין. כן? מה אתה, איזה פרק תצטרך לעדכן...
[39:21] לירן: ראשון...
[39:21] רן: בעוד אה... שנה או שנתיים...
[39:23] לירן: שבכלל לא דיברנו על הפרק השלישי...
[39:26] רן: נכון, כי לא קראתי אותו.
[39:27] לירן: לא, אה...
[39:29] רן: הפור צ'יפס (Four Chiefs). אני חושב, זה חלק ממנו.
[39:31] לירן: אני אזכיר אולי קצת, יש את העניין הזה של ה... מוטת הניהול שנהיית הרבה יותר רחבה. אה, יש שם אפילו פרק ממש... אני מצייר מבנה ארגוני של יחידה של האורגן בחברה, ש... שכשיש הרבה יותר Direct Reports ושראשי הצוותים הופכים להיות למנהלי פליטס (Fleets), כאילו הם הופכים להיות Agent Orchestrator במקום לנהל אנשים, ואז יש איזה שכבה ניהולית אחת שמצטמצמת.
[39:53] רן: היחס בין Product Managers...
[39:56] לירן: Product Managers, ובכלל כל הנושא של... Product Sense ש... צריך לגדול אצל המפתחים.
[40:03] לירן: זה, זה נקודה מצוינת. גם כן, בפרק הזה, מדברת על היחס בין PM ל-Engineering. כאשר Historically זה מדברים על...
[40:11] אורי: בין אחד ל-10.
[40:11] לירן: אחד ל-5, אחד ל-10.
[40:13] אורי: ב-Non-agentic.
[40:14] לירן: כן. ואז גם פה, התפלגות לשני מחנות. מחנה אחד, מוצרים יותר טכנולוגיים שהמתכנתים מבינים את הלקוח, נגיד מוצרים למפתחים, משהו כזה. במקרה הזה אני רואה גם 1 ל-15. אין הרבה, גם בחברות כמו Cursor ו-Claude Code. שתמיד, אנתרופיק (Anthropic) מדברים על מעט מאוד PMים, נכון? כי המתכנתים הופכים להיות מיני-יזמים והם מקבלים... הם נוהגים בפרארי והם לוקחים פניות כל הזמן, כן? עכשיו הם יכולים להתפצל, כי יש להם כמה מכוניות בפליט, אז הם שולחים מכונית אחת לפה, מכונית אחת לפה, ובסוף נבחר את המכונית שהגיעה הכי מהר והיא כבר תנצח. אז... אז הם מקבלים החלטות עצמאיות.
[40:50] לירן: המודל השני זה תחומים, נגיד B2C, Offshore Development שלא מכירים מספיק את הביזנס של הלקוח ולא יכולים לקבל החלטות בנהיגה של הרכב הזה. ואז עוברים ל-One to One. לוקחים PM למפתח. אני מצטט שם סיפור על אובר (Uber) שלא דיברתי עם אובר, אבל זה סיפור ממש מעניין. שהם החליטו לקחת 30 Domain Experts בתחומים הכי קשים של החברה, ואת ה-30 Agentic אה... Gurus שלהם, הכי חזקים. צימדו אותם ביחד ל-Squads of Two ואמרו להם "Go, Go solve". אני חושב שזה גישה מאוד מאוד מעניינת, לקחת את הדומיין אקספרט עם המפתח הכי חזק שלך ו... לפתור דברים...
[41:30] רן: כן, שהדומיין אקספרט במקרה הזה הוא איש המוצר.
[41:31] לירן: כן, כן, כן.
[41:33] רן: כן. אז... אז ניסית להתחמק, אבל אני לא אתן לך.
[41:36] לירן: כן...
[41:37] רן: כן. אז בעצם מה שאני אומר...
[41:38] לירן: מנקודת ה-Inflection point, כן. אז אני באמת, זה גם המקום שאני בא לסיים את הספר שמה, וזה תאריך מאוד מאוד חשוב. כי הוא בא... זה אוקטובר-נובמבר, כי קרו שני דברים, אופוס 4.5 (Opus 4.5) וקלוד 2 (Claude 2). וזה המקום שבו הטכנולוגיות שהיו כבר קיימות שנה קודם וכבר היה אפשר לראות לאן זה הולך עברו שלב, ופתאום מי שזוכר פעם היית יכול לבקש... הוא היה משלים לך קוד, מתקן לך קוד, אבל כשהיית מבקש משהו יותר מסובך הוא היה נותן לך פתרון נורא ספציפי. הוא היה מנסה לפתור, הוא היה מכניס דברים אפילו ממש ספציפיים לבעיה שלך, שזה ממש לא מה שאתה רוצה...
[42:10] רן: כן, Hard coding של ערכים ו...
[42:11] לירן: כן, בדיוק. הבנת שאתה לא יכול לבנות מעבר ל... לפונקציה. ואז פתאום יכולת לבנות פרויקט. זה היה נקודת ה-Inflection point. ועכשיו כל חברה... אני גם נותן מדדים בספר לכל אחד כזה. כל אחד יכול to score himself. באיזה לבל אתה בנהיגה, איזה מכונית יש לך, כמה אתה לוחץ על הגז... כל ה... וגם במבנה הארגוני, כמה רדאר, כמה יש לך גארדיאנס (Guardians) וכמה יש לך בליברס (Believers)... תן לעצמך את הציון. והדבר הבא זה תשאל את עצמך איפה אתה על ציר הזמן. אה, כלומר, חלק מהארגונים שדיברתי איתם לקחו את הפנייה, מתי עשית את הפנייה? מתי עשית את ה-Hard turn הזה? וחלק מהארגונים שדיברתי איתם לקחו את הפנייה ב-Q4 שנה שעברה. אנשים ראו מה קרה, מידיית כינסו את ההנהלה שלהם ואמרו אנחנו עכשיו לוקחים את הפנייה. אותם אמרג'נסי אופסייטס (Emergency Off-sites) אלה שתיארתי לכם קרו ב-2025... בסוף 2025. זה אנשים מאוד מאוד אגרסיביים שראו מה קורה ופעלו בזמן. יש חברות שהם עדיין לא עשו את הפנייה, או שהם עשו חצי פנייה. ומי שהתחיל את הפנייה, אותה חברה שדיברתי איתה שתיארתי לכם קודם שדיברתי איתה לפני חמישה חודשים ועכשיו דיברתי איתם שוב, הם כבר בקצב מטורף, כי זה... זה האקסלרציה. ומי שמתעכב, הוא פשוט צובר פער.
[43:24] לירן: ומה הסכנה בדבר הזה? ואני גם מציין את זה שמה, קרסר (Cursor) שחררו סטטיסטיקה... קצת עצובה. שאומרת שה... ה-Top 1% של ה-Agentic programmers הם פי 46 מהחציון.
[43:38] רן: פרודוקטיבים, לצורך העניין. כן. אוקיי.
[43:41] לירן: כן. כנראה שמודדים יותר טוקנים, אבל אני חושב שזה פרוקסי (proxy) לא רע. גם אם זה 37 זה גם מספר גבוה. מה זה אומר? שאם יש לכם ארגון פיתוח של 50 איש, יכולים לבוא שני אנשים ולקרוע לכם את הצורה. שני אנשים יפרקו ארגון פיתוח של 50 איש.
[43:59] לירן: עכשיו, מה זה אומר, מה זה יקרה? פתאום יבוא מתחרה שכל יומיים מוציא פיצ'ר שאתם מוציאים בחודש. במקרה הטוב.
[44:08] רן: כל יומיים יוציא ריליס. כמו שקלוד קוד משחררים כל יום גרסה, כן, זה...
[44:11] לירן: כל יומיים יוציא ריליס. ואתם תעמדו ולא תבינו מה קורה. אז זה, זאת הסכנה ולכן... מי שעוד לא לקח את הפנייה והוא כבר חמישה, אתה יודע הוא כבר תשעה חודשים אחרי אירוע קלוד קוד 2 או אופוס 4 וחצי אז... זה, זה ה-Urgency פה.
[44:26] רן: כן.
[44:27] רן: אוקיי, אנחנו פה מיד מגיעים לסיום. אז קודם כל אני...
[44:31] אורי: נגיד בנימה אופטימית זאת.
[44:32] רן: לא, יש הרבה מקום לאופטימיות, כן. קודם כל שוב תודה רבה על הספר ובאמת אני שוב ממליץ על ה... על הקריאה. אהממ, וזה גם אני חושב שזה יש לך את הזווית הייחודית של מישהו שגם היה פעם מפתח, וגם ניהל חברה במשך תקופה מאוד ארוכה ויזם וחזר להיות מפתח. אז... לא להרבה אנשים יש את הפרספקטיבה הזאת, וגם מן הסתם יצא לך לדבר עם לא מעט כאלה שהתעוררו. נקרא לזה ככה.
[44:59] לירן: בהחלט.
[45:00] רן: אז אתה מביא זווית מאוד מיוחדת וכתוב מאוד יפה, אז שוב תודה, קריאה מומלצת. ובכך אנחנו מסיימים.
[45:07] לירן: תודה רבה שאירחתם אותי.
[45:08] רן: תודה רבה לירן.
[45:09] לירן: להתראות.
[45:10] רן: ביי.
